ב-1.5.1993, מיד לאחר הזכייה באליפות השנייה של בית"ר, אמר דרור קשטן את המשפט הבא: "אם יש במאי טוב ואם יש שחקנים טובים ואם יש קהל נפלא זאת התוצאה". ואיזה במאי אתה היית דרור, איזה במאי! הכי טוב שהיה לנו.
1985, שנה לאחר שזכה עם הפועל לוד בגביע המדינה, נחת המאמן הצעיר דרור קשטן בבית וגן ומונה למאמן הקבוצה על ידי משה דדש. אפשר לומר כי החל מהנקודה הזו החלה בית"ר את תור הזהב שלה והפכה לאחד המועדונים המצליחים והמפוארים במדינת ישראל. דרור קשטן אחראי על שלוש אליפויות מבין שש שיש למועדון ועל זכיה בשני גביעים (מתוך שמונה). אם תרצו, קצת יותר משליש מכל התארים שצברה ביתר בהיסטוריה שלה (אליפויות וגביעי מדינה).
אבל דרור לא אחראי רק לתארים, הוא בעיקר אחראי לכך שבתקופתו בית"ר ירושלים הציגה את הכדורגל הכי טוב ששיחקה אי פעם, כדורגל שהיה ידוע בלהט, בחדוות המשחק, בקצב, בסחף קדימה, בשערים הרבים שיצר. בקיצור, בית"ר למות או לכבוש את ההר. בתקופתו של קשטן אפשר לאשר ששיחקנו את הכדורגל שמגדיר אותנו יותר מכל כבית"ר ירושלים.
רוצים להישאר מעודכנים?
אם תשאלו אוהדי בית"ר איזו אליפות הם הכי אוהבים, הויכוח יהיה בין אלו בהן זכה דרור כמאמן. יש כאלה שיגידו שאין ולא תהיה כמו האליפות הראשונה לה אחראי קשטן. אותה אליפות היסטורית, לאורך עונה שלמה בבלומפילד, אחרי שנים ארוכות של אכזבות והפסדים של התואר הנכסף. האליפות עם אגדות כמו אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, סמי מלכה, חזי שירזי חנן אזולאי ויוסי מזרחי.
יש כאלו שדווקא יגידו שהאליפות השנייה היא הכי מיוחדת, שכן נלקחה באופן סנסציוני, עונה אחת בלבד לאחר שהקבוצה עלתה מהליגה הארצית, כנגד כל הסיכויים, כשבסופו של כל מחזור אבי רצון היה אומר שזה בלון שיתפוצץ, אבל הדבר היחידי שהתפוצץ בסוף היה בית"ר על הליגה, כשהיא גוברת במאבק על האליפות על מכבי תל אביב של גרנט ומכבי חיפה של שפיגל עם רשימות כוכבים בלתי נגמרות לכל אחת. ויש שיגידו שדווקא האליפות השלישית של דרור בבית"ר (הרביעית של המועדון), היא הכי-הכי, כשנלקחה לאחר מאבק עיקש מול הפועל תל אביב היריבה הגדולה, לאורך כל העונה עובר למשחק העונה בבלומפילד, דרך משחק השרוכים ועד למחזור סיום בטדי.
ואי אפשר בלי כמה מילים על אותו גמר גביע ביוני 1989, אז הוביל דרור את בית"ר החלשה והצנועה שדשדשה בתחתית הטבלה לאורך העונה, לזכייה בגביע מול מכבי חיפה האלופה המוכשרת של אמציה לבקוביץ' עם כוכבים כמו עטר, ארמלי, מרילי, קלינגר ועוד, במשחק גביע בלתי נשכח שכלל תהפוכות והסתיים בתיקו 3:3 והכרעה בדו קרב פנדלים.
אז לסיום ולסיכום, תודה דרור בעיקר תודה, תודה על מה שחווינו, תודה על הזיכרונות ועל התארים, תודה על הכיף ותודה על הכדורגל ותודה על תרומתך רבת השנים בכל כך הרבה אספקטים. מבחינתי אם היו מציבים פסלים בכניסה לטדי של אגדות בית"ר לך בהחלט מגיע אחד כזה.
