אני לא יודע איך יסתיים הניסוי של ברק יצחקי עם הקבוצה, כשהיא לוחצת גבוה, ומאיישת בהרכב את עדי יונה, דור מיכה וירדן שועה יחד, אבל דבר אחד אפשר להגיד: בית״ר משחקת כדורגל, בית״ר לא מתבטלת, בית"ר לא מופקרת הגנתית, בית״ר רצה, בית״ר בועטת יותר לכיוון השער ולמסגרת.
אם לבית״ר היה חלוץ אחד לרפואה שיכול היה לתרגם את היכולת לשערים, בית״ר היתה משיגה בשלושת המשחקים האחרונים יותר מנקודה וכובשת קצת יותר מ-0 שערים. רק חבל שדון אברמוב לא טרח לחזק את הקבוצה בחלוץ או שניים, עוד מאז שבחר להיפטר משני הסקוררים של העונה הקודמת.
רוצים להישאר מעודכנים?
נקודה נוספת שמעניינת היא היכן ירדן שועה. השחקן ״נעלם״ על המגרש כמעט לחלוטין כבר תקופה לא מבוטלת של משחקים והחיסרון שלו והמספרים שלו מורגשים באופן משמעותי, אולי העובדה שהקבוצה רצה יותר מחלישה את ירדן בטח בהיבט של התפוקה, אבל דבר אחד בטוח – הדבר הזה צריך להיפטר ברמה המקצועית אחרת בית״ר תתקשה לייצר מספרים.
בניגוד לשועה, קשה שלא לפרגן לדור מיכה שבשלושת המשחקים האחרונים הראה הרבה ממיכה הישן, שחקן שיודע לנפק כדורים לאזורים המסוכנים ולרגל המסיימת של החלוץ ויחד עם זאת לנווט את המשחק בצורה יעילה.
ואחרי שאמרנו את כל זה, בית״ר נכנסת לתקופה קריטית. ההנחות להפסדים לקבוצות טובות מאיתנו כבר לא יינתנו, עוד משחקים ללא כיבושים כבר לא יתקבלו בסבלנות, מעתה זה אנחנו והקבוצות החלשות של הליגה ולכן נבקש נקודות בכל מחיר, נבקש להיחלץ מהר מהאזור המסוכן ונקווה לסיים את הסיוט של העונה הזו בשלום. ירושלים לא תרד.
