בספורט נהוג לומר שאתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, אבל במקרה של הפועל לב ירושלים בכדורסל נשים יהיה זה עוול גדול במיוחד. עונת הבכורה המופלאה של העולה החדשה בליגת העל לא ראויה להיזכר על רקע משחק האליפות של אליצור רמלה, שהתנהל במעמד צד אחד. גם על לא על סדרת הגמר כולה, ואף לא על הכדורסל לבדו – אלא בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר – שנוגעת גם, ואולי בעיקר, לאספקטים של לכידות, חברות, טיפוח קהל אוהדים מסור בענף הסובל ממיעוט אוהדים במשך שנים, וכל זאת על רקע לב אדום גדול שלא במקרה הנו חלק בלתי נפרד משמה ומהותה של הקבוצה.
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים: דוגמה מאלפת היא האוהד מספר 1 של הפועל – ליאם המתוק בן השנתיים וחצי, שרץ מלוא בלונדיניותו לחבק את אמא לימור פלג, שעה שהוכתרה למאמנת העונה, ומיד מיהר בחזרה לחיקה של אמא אליסה בארון פלג, בעונה בלתי נשכחת שתכליתה מנהיגות, הקרבה ומלחמה חסרת פשרות על הפרקט.
עוד אחת שראויה למחיאות כפיים סוערות היא שיר תירוש, הברומטר של האדומות. למשחק מספר 3 היא הגיעה באפיסת כוחות ולא באה לידי ביטוי, אבל במשך עונה שלמה ניפקה תצוגות כדורסל מעולות, ניהול משחק מופתי, שלשות מטווחי NBA ורגעים קטנים-גדולים של אושר שייצרבו בזיכרון הקולקטיבי.
מקצועית, הפועל לב ירושלים הניפה את גביע המדינה לאחר ניצחון ענק על אותה אליצור רמלה – הישג ענק לכל הדעות, ועשתה זאת כשהיא מלווה במאות אוהדים ביציע, שיצרו תפאורה מרגשת וחריגה לטובה בענף הדליל באוהדים. גם הסיקור התקשורתי שלה עלה פלאים, לא מובן מאליו במדינת כדורגל עם נגיעות של כדורסל גברים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לסדרת הגמר-סל הגיעה הפועל בראש מורם, ואף הציגה שני משחקי ענק מול יריבה סופר איכותית ועם סגל עמוק בהרבה, שהוכרעו לרעתה בהארכה ועל חודה של נקודה. כמי שהקפיד לפקוד את היציע האדום לאורך הסדרה כולה כחלק משלושה דורות של אוהדים אדומים מבטן ומלידה, קשה היה שלא להתרגש מהמתח הבריא על הפרקט, לצד גוש אדום ביציע שדחף במלוא גרון קדימה. מעל ומעבר לציפיות בכל קנה מידה.
כאמור, חוסר האוויר והעייפות המצטברת במשחק השלישי הם תוצאה ישירה של שני המשחקים האלה בפרק זמן כה קצר. אם דני גוט יכול לאפשר מדי פעם דקות מנוחה לג'ני סימס הבלתי נגמרת ול-MVP של העונה, עדן רוטברג, הרי שלפלג אין את הפריבילגיה הזו.
לצד התשואות האדירות לשיר ואליסה, סטאשה קארי ובריאנה ריצ'רדסון, הודיה קבדה שרשמה העונה התקדמות משמעותית וכמובן נור כיוף, עם אנרגיות שמספיקות לארבע קבוצות שונות, יש לקוות שבעונה הבאה הפועל תבנה סגל רחב ועמוק יותר, כדי שהסופרסטאריות שלה יוכלו לזכות לדקות מנוחה קצובות ברגעי עומס מרתקים של מאני טיים.
כמי שחרטו על דגלן ערכים חשובים דוגמת התפתחות ספורטיבית וחינוכית לצד העצמה נשית, אפשר לסמוך בלב שלם על היו"ר ד"ר נטע אבוגוב והמנהלת המקצועית רבקה רוס, שיגשימו את החזון של המועדון החשוב הזה גם בשנים הבאות.
ועוד עניין קטן-גדול לסיום: לצד התהודה הגדולה לה זכתה הקבוצה, מקפיד המועדון להבליט במדיות החברתיות גם את קבוצת הנערות ומשקיע כבר עתה בדור העתיד עם מסר ברור – אנחנו כאן כדי להישאר. המשמעות: לילדות ולנערות חובבות הכדורסל בירושלים יש כעת לאן לשאוף, ובמציאות המטלטלת הנוכחית, ייתכן מאוד שבשורת האסקפיזם הזו חשובה לא פחות מההצלחה הכבירה של הקבוצה הבוגרת.
ובנימה אישית: תודה על הלב הגדול שלכן, הפועל לב ירושלים. מי שהתאהב, כבר לא יכול לחכות לעונה הבאה.
