בבית"ר ירושלים היו עסוקים בפסטיבל המשחק בשבת בצהריים והפנינג הילדים, רק שכחו שם במועדון, שהם בפועל עדיין עמוק וחזק במאבק ההישרדות, ושהדרך להבטיח את ההישארות עוד רצופה מכשולים לא מעטים. הטיול הזה של שבת בצהריים הכיל כמעט הכל, הכל למעט כדורגל. חבל שבפעמים היחידות שדור העתיד מגיע לצפות בקבוצה הוא רואה קבוצה כזו על המגרש, ועוד יותר חבל שבמקום לחלץ את עצמנו כמעט סופית ממאבקי ההישרדות החזרנו את עצמנו אליהם. ביג טיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
שחקניו של ברק יצחקי הופיעו למשחק נגד חדרה כאילו הם אינם מודעים למצב המסובך בתחתית הטבלה. חדרה, מנגד, הגיעה כשהיא יודעת ומודעת היטב לחשיבותו של המשחק ושיחקה בכדי להוציא נקודות ולהבטיח לעצמה עונה נוספת בליגת העל, בדיוק כפי שקבוצת תחתית צריכה לנהוג. בית"ר חזרה במהירות ליכולת שאפיינה אותה לאורך העונה כולה וחזרה בעיקר לחוסר היכולת שלה לייצר מצבי הבקעה. אבל הרבה מעבר להכל ניכרת היתה האנמיות של הקבוצה במשחק ההתקפה ובמשחק בכלל.
אז מה לא עבד? הכל. משמע – שלא ניתן להצביע נקודתית על בעיה המקצועית. מדובר בעיקר בגישה של השחקנים וההכנה המקדימה למשחק, בית"ר הגיעה לקרנבל. היא לא הגיעה להשיג נקודות בכל מחיר, וחבל.
ועם הפנים קדימה, מה שהיה היה, בית"ר צריכה להסיק את המסקנות שלה ומהר, כי יש לה כעת רצף של שני משחקי חוץ קשים – מול הפועל פתח תקוה ומול הפועל תל אביב. לחיוב ניתן לקבוע שבית"ר טובה מיתר היריבות שלה בתחתית, ואם היא תגיע חדורה ומפוקסת למשחקים שנותרו – היא תעשה את העבודה ותישאר בליגה. יחד עם זאת, בבית"ר חייבים להפנים ולהכניס טוב טוב לראש – הסכנה לרדת ליגה היא לא סיפור מעשיות לא ריאלית, עוד אובדן של נקודות חלילה ומנגד ניצחון של אשדוד והפועל תל אביב, ובית"ר תיכנס למצוקה אמיתית וכדור השלג יחל להיערם.
בית"ר צריכה להופיע למשחק באצטדיון המושבה ביום ראשון כאילו מדובר בגמר גביע, ולהפנים שהיא לא יורדת מהדשא בלי 3 נקודות. לאחר מכן יתפנה הראש למשחק בבלומפילד – ושם מלבד הנקודות יש לנו גם חוב להחזיר למאמן בצד השני. חג שמח וכשר, ויאללה בית"ר.
