נתחיל מהסוף, בית"ר שיחקה כמה וכמה רמות מעל מכבי תל אביב. 90 דקות של שליטה טוטלית, כשרק בנס הצהובים-כחולים חזרו לתל אביב עם נקודה. חוסר מזל משווע והחמצות מסמרות שיער של עדי יונה, החיסרון המתמשך והניכר של עומר אצילי וחוסר ריכוז בדקות קריטיות החזירו 30 אלף צהובים שחורים מאוכזבים הביתה. חבל, אבל אנחנו ממשיכים הלאה.
איש חכם אמר פעם שהגרסה הכי טובה של האדם מתגלה לאחר התקופה הכי קשה שלו. בעיניי, זה גם הסיפור של בית"ר. יכול להיות שדיברנו על אליפות מוקדם מדי, ההתרגשות והקבוצה התוססת גרמו לנו לפנטז. אז ייתכן ולא נזכה בעוד תואר העונה ונסיים אותה רק עם גביע הטוטו. אך אני בטוח שהימים הגדולים עוד לפנינו, וכשזה יקרה – ירושלים תצטרך להיערך לאחד האירועים העוצמתיים ביותר שהיא יכולה לדמיין. להרים את הראש למעלה, זו רק ההתחלה.
למרות האכזבה, בכל זאת אני רוצה לדבר על נקודת האור שלי מהערב הזה. נאנה אנטווי, המגן הימני החדש שעבורו פיללנו היה בכל מקום במגרש. מהירות, עוצמה וקור רוח שמתיישבות כמו כפפה על יד הרוח הבית"רית. זה עדיין מוקדם, נקווה להמשכיות. כפי שציינתי קודם, רוב הקבוצה שיחקה מעולה וביניהם גם הקפטן שלנו, מיסטר ירדן שועה. אמנם הוא לא היה מספיק חד ברגעים מסוימים, איבד המון כדורים ולא היה מספיק מרוכז מול השער. אך הוא גם הבריק כמו שהוא יודע עם 4 מסירות מפתח ומסירה אחת גאונית לעדי יונה, שלצערנו לא הצליח להרעיד את טדי.
אוהדי בית"ר (צילום: באדיבות אתר הרשמי של בית"ר ירושלים)
לסיום, חשוב לי לדבר על נושא שמעיק לי ועבור אוהדי הכדורגל הישראלי מאוד. הרחקת קהל החוץ במשחקים גדולים. במחזור הקודם אלו היו אנחנו שנפגעו מהעונש הזה, ובמחזור הנוכחי אלו היו אוהדי מכבי שנפגעו ממנו. מיגור האלימות בספורט הוא נושא חשוב והכרחי. עם זאת, בעיניי העונש הזה כל כך לא אפקטיבי ומוציא את הטעם מהכדורגל הישראלי. יותר מזה, אנו עדים לכך שנוצרת סכנה אחרת לציבור, קהלים שנכנסים ליציעי הקבוצה היריבה שלהם. ראינו את זה שבוע שעבר בטרנר וגם השבוע בטדי. בסופו של דבר, זה ייגמר באסון.
רוצים להישאר מעודכנים?
הכדורגל שייך לאוהדים, העניין הכי גדול בכדורגל הישראלי הוא הקהל. לא ייתכן שמשחקים כאלו גדולים לא ימצו את הפוטנציאל שלהם בעקבות העונשים הקולקטיביים האלו שפוגעים בכדורגל הישראלי כולו. ההתאחדות לכדורגל צריכה להפנים, האנשים שממלאים את אצטדיוני הכדורגל הם הסיפור בכל האירוע.
ובנימה אופטימית זו: להרים את הראש, התקופה הקשה הזו היא רק ההתחלה של הסיפור. יאללה בית"ר.
סטפן שאלוי
צודק. יפה כתבת.
יניב
כל הכהוד לך
רמה גבוהה כתבת צודק כל מילה
הרבי מיעוטו
הכדורגל לא שייך לאף אחד. לא להנהלות, בעלים, שחקנים ואוהדים. כל מי שחושב שיש לו בעלות על המשחק חוטא בחטא הגאווה וכל גאווה סופה השפלה. לצערנו אנחנו חיים בתקופת מלחמת גוג ומגוג ולשון הרע משתוללת ושורפת כל חלקה טובה. בכל השדות ובמיוחד בשדה הכדורגל שהוא כר פורה להגשמת הפרוד של שוטת המפלגות היוונית הדמוס קרטוס אותה עם ישראל עובד במהלך המלחמה הנ״ל – במקום מפלגות – קבוצות אוהדים – ויאללה בלגן. יציע, איילון דרום, כל מקום נוח להפצת הפרוד הנכפה עלינו על ידי המטריקס: הון – שלטון – אקדמיה- תקשורת- עם הארץ.