הפתיחה אומנם היתה צולעת, בית"ר נקלעה, שוב יש לציין, לפיגור מוקדם, וכמו לאורך כמעט כל שלבי העונה לא הרימה ידיים. 27 נקודות השיגו הצהובים לאחר שנקלעו לפיגור, וגם אמש הצליחו הצהובים-שחורים לחזור מול מכבי תל אביב תוך הצגת כדורגל מלבב.
כ-30 אלף אוהדי בית"ר, נתנו אווירה מחשמלת, עידוד בלתי פוסק ורמת הדציבלים עלתה על כל דמיון והחזירה אותנו לשנת 2007, למשחק מול קופנהאגן, וגם המאמן ברק יצחקי (ששיחק וכבש מול הדנים), לא היה יכול להישאר אדיש ואמר בסוף המשחק, כי זה היה מטורף. המחצית הראשונה של בית"ר הציתה כל דמיון, כשעל המקהלה מנצח ירדן שועה, שחגג חינה רק ביום חמישי האחרון, ועשה חינגות להגנה הלא קיימת של מכבי ת"א. עומר אצילי וקאלו הצטרפו לקפטן-מאסטרו ובית"ר חגגה על הצהובים מקרית שלום.
אני רוצה לשבח גם את הילד, הכוכב, זיו בן שימול, שלקח בשתי ידיים את ההזדמנות שהוא קיבל בעקבות הפציעה של עדי יונה. אין לי ספק שאם הוא היה מקבל קרדיט מתחילת העונה, הכישרון הזה היה מביא מספרים גבוהים יותר.
בית"ר כהרגלה העונה מוכיחה הרבה אופי, הרבה רעב והוכיחה כי יש לא רק כישרון ויכולת על המגרש, אלא הרבה אופי, הרבה נחישות והמטרה ברורה – ללכת עד הסוף ולהחזיר את הצלחת לירושלים. 18 שנה זה יותר מדי אתם לא חושבים?
ביום רביעי הקרוב לצהובים-שחורים מצפה משוכה לא קלה, מול הפועל תל אביב – היריבה השנואה והמושבעת שאין לה על מה לשחק חוץ מלהרוס לבית"ר את האליפות.
לאדומים יש שני משחקים מול בית"ר והם יעשו הכל בשביל לקלקל. מדובר במשחק של קבוצת הבית הטובה ביותר בליגה, מול קבוצת החוץ הטובה בליגה, אם בית"ר תעלה באותו הרכב כמו שהיא פתחה אתמול, או במערך שבו היא הביסה את מכבי נתניה אין לי ספק שהיא תחזור עם 3 נקודות.
שיהיה בהצלחה.






תגובות