את הטור הזה היה לי לעונג לכתוב בשבוע שאחרי אחד הניצחונות הגדולים והחשובים של הפועל בכל הזמנים. דקות ספורות אחרי הניצחון נגד גראן קנריה באיים הקנרים, שקבע כי הפועל בחצי גמר היורוקאפ, הוצף מכשיר הטלפון שלי בהודעות של אוהדים שלא חדלו מלהלל ולשבח את הגיבורים: אמארה סטודמאייר, קרטיס ג'רלס, טרנס קינזי, יותם הלפרין ויתר חבריהם, לובשי הגופיות האדומות, שנתנו את הנשמה על הפרקט והוכיחו שהם ווינרים שלא נשברים.
אותי, לעומת כל אותם אוהדים, תפסה סצנה אחרת. שניות ספורות לסיום, כשהמשחק כבר עקרונית הוכרע והספסל האדום קפץ משמחה, אדם אחד שמר על פאסון ולא מיהר להשתתף בחגיגות עד הבאזר. האדם הזה הוא המאמן סימונה פיאנג'יאני. חצי דקה קודם לכן, אחרי ביצוע תרגיל הגנתי מושלם שגרם לאיבוד כדור מכריע של הספרדים, הקשיב האיטלקי בסבלנות ליותם הלפרין, שכנראה אמר למאמנו מה לדעתו נכון לעשות בחזרה מפסק הזמן. לזה קוראים תצוגת תכלית של אימון – מפגן של סמכותיות, ביטחון עצמי, קילוגרמים של תשוקה והרבה נכונות להקשיב לשחקנים המנוסים שלו. ככה מנצחים משחקים גדולים.
כמעט מדי שבוע מאז החלה העונה שאני חוזר על הסיסמה "יש מאמן בירושלים", ופיאנג'יאני מרוויח כל מחמאה עליו ביושר. ההעפלה לחצי גמר היורוקאפ בעונתו הראשונה כאיש על הקווים, עם סוויפ מרשים על קבוצה ספרדית טובה, רשומה על שמו באותיות קידוש לבנה. פיאנג'יאני מכיר את אירופה טוב יותר מכול המאמנים בארץ, יודע בדיוק מה הוא רוצה, מתנהל מצוין מול השחקנים ובעיקר מול אמארה – עליו הוא שומר כמו על אתרוג הן פיזית, הן פיזיולוגית והן מבחינת שמירה על כבודו ועל מעמדו הבכיר.
נכון, היתה את התקלה בגמר הגביע, אבל פיאנג'יאני השאיר את זה מאחוריו, למרות שאין לי בכלל ספק שאת המסקנות הוא הסיק והן ישמשו אותו בהמשך.
מהרגע שבו הודיעו על המינוי של פיאנג'יאני תמכתי במאמן, בשחקנים שבחר, בהתנהלות שלו וגם בהחלטה המודעות להקריב את הליגה כדי להצליח באירופה, שהתקבלה על ידי כל הקודקודים. היום כולם מבינים שזה היה נכון וחכם, כי בליגה לא מאוחר לתקן ולהשיג יתרון ביתיות בפלייאוף (ולא שזה משנה – מכבי ראשון לציון סיימה בשנה שעברה את העונה במקום השישי וכולנו זוכרים איך זה נגמר).
ומילה על אורי אלון, שהצהיר הרבה קודם לניצחון באיים הקנאריים כי זו פתיחת העונה הטובה ביותר, וקיבל לא מעט ביקורת. אז הנה, הבעלים שוב צדק ובמאה אחוז. כל שנותר כרגע הוא ליהנות ממה שיש באירופה, ואם נקבל עוד משהו יהיה זה בונוס גדול, ולצפות לפיניש חזק בליגה. אם להתרשם מתצוגת התכלית בספרד, עוד צפויים לנו הרבה רגעי שמחה העונה.
