איזה שבוע נהדר עובר על בית"ר בינתיים, ונקווה שהיא תסיים אותו במוצ"ש בדיוק כפי שהתחילה במוצ"ש שעבר – עם ניצחון נוסף ומאזן מושלם של שלושה ניצחונות בשלושה משחקים (ורצוי עם אפס שערי חובה).
זה התחיל, כאמור, במוצ"ש עם הניצחון הראשון העונה בליגה מול קרית שמונה החלשה, אבל השיא הגיע הערב באצטדיון בנתניה, שם זכתה בית"ר בגביע הטוטו אחרי ניצחון מול מכבי תל אביב. זהו התואר הראשון בעידן משה חוגג והלוואי שנראה עוד רבים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
המחצית הראשונה הערב עוד התנהלה על מי מנוחות, כשגם בית"ר וגם מכבי לא מציגות כדורגל גדול. אחרי ההפסקה, הרבה בזכות החילופים המצוינים שעשה רוני לוי, בית"ר השתלטה על כר הדשא והניצחון, למרות שהושג רק בדקות הסיום, הוא מוצדק ביותר. כעת, אחרי שני הניצחונות הללו, בית"ר תהיה חייבת למנף זאת לקבל ביטחון כדי לשפר את היכולת, ובעיקר לשפר ולשדרג את ההתקפה החלודה.
לצד זאת, אסור להסתנוור יותר מדי. אמנם מדובר בניצחון מתוק על האלופה וגם זכייה בגביע הטוטו, אבל זה עדיין לא הליגה ושחקני בית"ר צריכים לרדת מהר אל הקרקע, כי במוצ"ש הקרוב (28.9) אנחנו שוב פוגשים את מכבי תל אביב – הפעם במסגרת הליגה – ומשום מה יש לי הרגשה שיהיה הרבה יותר קשה.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
בית"ר הראתה במשחק הזה שעם נחישות ורצון, בשילוב כדורגל סביר, היא יכולה להצליח – אז תארו לכם מה יקרה כשהקבוצה תתחיל לשחק כמו שהיא יכולה? יאללה בית"ר ומזל טוב לך משה חוגג.
הניצחון בגביע הטוטו הגיע שלושה ימים בלבד אחרי ניצחון הבכורה בליגה. בשל המיקום של שתי הקבוצה בטבלה, המשחק לא היה איכותי, אבל בית"ר היתה הרבה יותר טובה מהקבוצה הצפונית והיתה ראויה לניצחון. הבעיה היחידה, וזה נמשך כבר זמן רב, היא היעדר המחץ בהתקפה. נדמה שהחלק הקדמי של בית"ר פשוט מתקשה לכבוש. פרדי פלומה, שלומי אזולאי, ליוואי גארסיה מרבים להחמיץ ממצבים קורצים, ומזל שביום שלישי היה את שני האסים מהספסל – אנתוני וארן ואורי מגבו.
בקרית שמונה טל בן חיים הרשים בשקט, בביטחון ובמנהיגות. בגילו, ועוד אחרי היעדרות ארוכה מפציעה, צריך להוריד בפניו את הכובע כי הוא חזר והוכיח שלא נס ליחו. מסתבר שבליגה שלנו ניסיון זה דבר משמעותי.
אנטואן קונטה הוכיח, שוב, שהוא מגן מצוין ושם הוא צריך להיות מתופקד. הצרפתי חרש את האגף ואם הוא ישפר את המסירה האחרונה הוא יכול להיות בהחלט שובר שוויון. הקישור של בית"ר – עלי מוחמד ודן איינבינדר – נראה טוב. השניים מתואמים ומסודרים.
מילה טובה לרוני לוי על הורדתו לספסל של פלומה מול קרית שמונה, וגם מילה רעה – החזרת אותו מהר מדי. אני חושב שהוא צריך לבלות עוד קצת על הספסל כדי להפנים שכדורגל זה משחק קבוצתי. מי שהפתיע את כולם הוא תמיר עדי, שהתחיל אמנם מעט מהוסס אך סיים עם שער יפה ואין לי ספק שהוא יקבל ממנו ביטחון ואם הוא ימשיך לקבל קרדיט הוא יילך וישתפר. באופן אישי אני אשמח אם נראה עוד פנים חדשות, בעיקר של צעירים תוצאת מחלקת הנוער.
אני אסיים עם חזרה לחוד של הקבוצה, שם בית"ר פשוט מתקשה. שלומי אזולאי חלוד והוא הולך לאיבוד כשהוא מתופקד כחלוץ בודד. לרוני לוי יש עוד הרבה עבודה, אבל הלחץ בינתיים ירד – הניצחון בגמר יוסיף ביטחון ושקט, ובית"ר תוכל להסתער על הצמרת.
