בשלישי האחרון קיבלנו את יריית הפתיחה בכל מה שקשור לתארים, ואת האמת, בית"ר הפתיעה ובגדול. גביע הטוטו לשנת 2019/20 עולה לירושלים. כנראה שלגביע בכל זאת יש חוקים משלו, אם לא אז איך תסבירו את ההבדל בין הצהובים שפתחו את הליגה, ובין אלה של משחקי גביע הטוטו? קבוצתם של רוני לוי ויוסי בניון סגרו את המפעל השלישי בחשיבותו במאזן מרשים של חמישה ניצחונות ותיקו, מאזן שהביא השבוע את הגביע לירושלים.
אבל בית"ר של הליגה שונה לחלוטין. היא השיגה בינתיים 4 נקודת מ-12 אפשריות בלבד (ניצחון, תיקו ו-2 הפסדים). יכול להיות שאפקט הפציעה של מיכאל אוחנה ריחף בחדרי ההלבשה בבית וגן, וגרם לשחקנים בצהוב להיות חסרי ביטחון ולא לספק את הסחורה. אבל זאת נקודת המפנה, ניצחון הליגה בקרית שמונה בתוספת הניצחון האדיר בגמר גביע הטוטו, צריך להחזיר את ההתלהבות, התשוקה והאמונה שהיתה כאן ממש לפני שבועות ספורים. זה רגע שמשנה מומנטום.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
זה כמובן התואר שהושג אחרי 10 שנים עקרות, אך לא פחות מכך – הדרך חשובה. דקה 87 באצטדיון בנתניה, 3 דקות בלבד אחרי שנכנס כמחליף, ובאחת הנגיעות הראשונות שלו בכדור, נכנס אנתוני וארן לכדור רוחב של גארסיה עם כל הנשמה, מקדים את טננבאום, ונועץ את הכדור ברשת. כמה אופי במהלך אחד. כרגע, לפחות עד חלון ההעברות בינואר, רוני לוי חייב היה להבין בשלישי מי צריך לקבל את המושכות בחוד ההתקפה הבית"ר. פעם אחר פעם מוכיח וארן את הווינריות הגדולה שלו. עם כל הכבוד לשלומי אזולאי, וארן זו קלאסה אחרת.
אז למרות כל הקשיים מחוץ למגרש (האיומים על משה חוגג), הפציעה המתסכלת של אוחנה, הפתיחה החלשה בליגת העל – בבית"ר בכל זאת רואים את האור שבקצה המנהרה. אני משייך את זה לצוות הניהול הנהדר. בראש ובראשונה הבעלים חוגג שמנסה, וזה נראה לעין, לא לעשות כאוס גדול מסיטואציות מסוימות שבעבר היום הופכות מנמלה לפיל. כמובן הג'נרל מנג'ר יוסי בניון, שמתנהל ברמה גבוהה מאוד, לוקח החלטות טובות ונכונות, ויחד איתו מאמן הקבוצה, רוני לוי, שמשרה את השקט בחדר ההלבשה וגורם לשחקנים כמה שאפשר להתעסק רק בכדורגל. המעטפת השפויה הזאת היא הגורם לזכייה בתואר הראשון לעונה, וגורמת להאמין שגם לא האחרון.
ליאור אליאב (צילום: פרטי)
בראיון נרחב לאחר הגמר, דאג יוסי בניון להבהיר שתי נקודות חשובות ומרכזיות, שמראות את הניהול הבריא, הריאלי והפרקטי למדי של ה"ילד" מדימונה. הנקודה הראשונה – "אנחנו בונים כאן משהו לכמה שנים קדימה", אמר בניון ולמעשה הכריז שזו לא הולכת להיות אפיזודה חולפת, שהוא, חוגג ולוי משדרים על אותו גל ומאוחדים מאוד. הנקודה השנייה – "יש לנו 5 זרים שכולם בגיל 25 ומטה" – דבר שגם הוא מראה על מחשבה לטווח ארוך ולאו דווקא לתוצאות כאן ועכשיו.
יוסי גם דיבר על בלם הרכש שכולם כבר שלחו חזרה לפורטוגל וקטלו אותו. מה הוא אמר? את מה שכתבתי כאן לפני שלושה שבועות – "ורדאסקה הוא אחד הבלמים הטובים שנחתו אי פעם בארץ, צריך לתת לו את הזמן להסתגל".
אז משה חגג, משה חוגג ומשה עוד יחגוג. שבת שלום וחג שמח.
