לקראת חודש ינואר הקרב ובא, עולים שמות של שחקני חיזוק שמועמדים לבית״ר. שניים מהשמות הפופולאריים ביותר בקרב אוהדי בית"ר הם של הטרבל-מייקרים ירדן שועה ואלירן עטר. אין בכלל ספק שלשניהם יש ברגליים יותר כישרון ממרבית שחקני ליגת העל, אין ספק שהספסל של בית"ר משווע לעומק ולאיכות, אך למרות כל זאת אני חושב שתהיה טעות גדולה להנחית כאן את אחד מהשניים.
אחרי שנכווינו בשנה שעברה מחדר הלבשה מפוצץ באגו, מניירות ובלי טיפת רוח לחימה, אני מקווה שקודקודי הקבוצה למדו מהטעות ולא ימהרו להחתים שמות נוצצים, שאוהבים את עצמם ואת הכדור יותר משהם אוהבים הצלחה קבוצתית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
לגבי ירדן שועה אני די רגוע. קשה לי לראות את יענקל׳ה שחר ממהר לשחרר אותו. האופציה של עטר יותר ריאלית, ואני תוהה למה בית״ר צריכה שחקן בן 32 שעושה פרצוף חמוץ בכל פעם שהוא מוחלף או לא פותח?
ולמרות מה שכתבתי עד עכשיו, בית"ר חייבת להתחזק בחלק הקדמי (חזרתו של עידן ורד מרגשת אך לא מספיקה), כי עם כל האהבה לרצון ולהשתדלות של שלום אדרי, אי אפשר לצפות שכל משחק הוא יהיה המושיע שיגאל אותנו.
יש נוסחה מנצחת למציאת זרים בליגה: חפש אצל הקבוצות שקטנות ממך. זה הצליח לבית"ר עם עלי מוחמד וזה הצליח עם ליווי גארסיה. זה הצליח גם להפועל באר שבע עם טוני נוואקמה לפני מספר שנים.
סיבה נוספת לחפש בזירה המקומית היא שינואר הוא לא זמן טוב להמר, בטח שלא על שחקן זר שעד שיגיע ויתאקלם כבר תסתיים העונה. בינואר שעבר, כזכור, משה חוגג רכש את גדי קינדה, ואני בטוח שגם בחלון הקרוב הוא יכניס את היד לכיס, גם כדי לשפר את ההישגים העונה וגם כדי לחזק את השלד לקראת העונה הבאה.
האופציות שעומדות על הפרק, לדעתי, הן של איסמאילה סורו מבני יהודה (איזה קישור זה הוא ומוחמד ביחד), קיליאן שרדיאן מקרית שמונה או ויליאם אגאדה מהפועל קטמון.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
בגזרת הישראלים חנן ממן מהפועל באר שבע הוא בדיוק השחקן שחסר לנו. בחלון הקודם אלונה עשתה לנו חיים קשים, ואולי כדאי לאמץ גישה זאת בחזרה אחרי שהיא קיבלה מאיתנו את כל מה שביקשה.
ואם כבר ינואר, אני חושב שבית"ר צריכה לתת לפרדי פלומיין לסיים את העונה בקבוצה. מדיווחים שונים מבית וגן עולה כי פלומיין העלה את רמת הרצינות והבין שדין בית״ר שונה מדין חדרה. לשחק כדורגל הוא בטח לא שכח, ולאור היכולת של החלק הקדמי של בית"ר עד עכשיו אני לא חושב שיש לרוני לוי את הלוקסוס לשחרר אותו.
בטבלה, כפי שאתם יודעים, בית"ר מדורגת במקום הרביעי, אבל זה לא מעיד על יכולת טובה או על עוצמה אלא על חולשת הליגה. לא מסכימים? אולי המספרים ישכנעו אתכם. בית"ר צברה מול קבוצות הפלייאוף העליון (מקומות 6-1) רק נקודה אחת מתוך 15 אפשריות (את הפועל חדרה היא תפגוש בעוד שבועיים), ועם זה כבר קשה להתווכח.
במחזור הקרוב (בשבוע הבא) בית"ר תשחק בחוץ נגד הפועל תל אביב. אין כמובן צורך להכביר במילים על חשיבות המשחק לאוהדים, אבל כן צריך לומר שזה משחק שיכול להחזיר את בית"ר בחזרה לדרך המלך. הפועל תל אביב, סביר להניח, תסתגר ותנסה לעקוץ. על כן אני מקווה שאת אימוני הפגרה ניצל המאמן רוני לוי כדי לעבוד על תיאום ותעוזה בהתקפה.
