בין התאריך 13.4.2013 ועד לתאריך 16.12.2019 עוברים 2,438 ימים. 2.438 ימים שבהם בית"ר ירושלים לא ניצחה את הפועל באר שבע במסגרת הליגה. הפעם האחרונה, היתה כאמור, ב-13.4.2013, עם ניצחון דחוק במאבקי ההישרדות משער של אבי ריקן. באותן שנים בעוד בית"ר התמקמה לאיטה בפלייאוף העליון וכל עונה מחדש נאלצה לבנות את עצמה מחדש, בזמן שבאר שבע התאפיינה ביציבות והצלחה שמעט מועדונים בליגה זכו לה.
העונה לעומת זאת התחושות שונות. אצל שתי הקבוצות. בית"ר ירושלים של אחרי מהפכת משה חוגג היא אמנם עדיין לא בטופ של הליגה, אבל היא בהחלט קבוצה שצריך להתייחס אליה בכבוד. אי היציבות במהלך המשחקים עצמם (מחצית אחד צהובה, מחצית אחת שחורה), חוסר באיכות בסגל וחוסר היעילות מול השער מונעים כרגע מבית"ר להוות איום של ממש על המקומות הראשונים בטבלה, אבל אין ספק שמדובר בתהליך בכיוון חיובי. בית"ר העניקה לאוהדיה לא מעט רגעי גאווה העונה, כאשר מתוך שמונת המשחקים האחרונים היא שמרה על רשת נקייה שש פעמים, ומה שעומד בינה לבין המקום השלישי בטבלה הוא הפרש שערים חיובי לטובת… הפועל באר שבע.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
הפועל באר שבע לא דומה לקבוצה שנחשבה בעיניי רבים כמועמדת לקבוצת העשור. עם סגל שחלק מהתקשורת מתייחס אליו כ"יעיל" בעוד אוהדיה ושאר התקשורת קוראים לו "אפור", מאמן שייתכן ומיצה את תקופתו במועדון, ומעל הכל קריסת המבצר ושמו טרנר (מילים של אוהדי באר שבע, לא שלי). הציפיות מתחילת העונה, תחרות על האליפות מול מכבי תל אביב, הופכות לא ריאליות ממשחק למשחק. עם כל הכבוד למאור מליקסון הוותיק שחזר מפציעה ארוכה נגד מכבי חיפה, לא הוא מה שיעזור להפועל באר שבע חסרת היצירתיות והמעוף. באר שבע אמנם שיחקה לא רע נגד מכבי חיפה, אבל היתה פגיעה בצד ההגנתי ולא תכליתית בהתקפה.
לא אהיה מופתע אם בית"ר תשחק באופן שיזכיר את המשחק שלה נגד מכבי חיפה. במחזור האחרון ראינו את באר שבע מובלת על ידי מכבי חיפה (בתוכנית משחק מוצלחת של מרקו בלבול) למשחק בו היא אמנם שלטה בכדור, אך ניסתה שוב ושוב לפרוץ את הגנת חיפה בהגבהות לא מדויקות ובעיקר באמצעות כדורים נייחים מסוכנים. בית"ר הוכיחה את עצמה כבר כמסוכנת עם שחקנים שיש להם יכולת כדרור אדירה כמו גדי קינדה וליווי גארסיה. הבעיה המרכזית של בית"ר העונה, לפחות התקפית, היא המסירה האחרונה.
אור סורק (צילום: פרטי)
ביותר מדי מקרים העונה ראינו את אחד מהשחקנים מגיע לאזור הרחבה ומקבל החלטה לא נכונה. גארסיה מזכיר לעיתים את פיני בלילי – מקבל את הכדור ורץ עד לשלטי הפרסומות. פרדי פלומיין אמנם חזר עם המון מוטיבציה ורצון להוכיח, אבל לא בטוח שהוא מתאים למשחק הזה. ראינו גם נגד אשדוד שיתר מוטיבציה יכולה לפגוע. תמיר עדי, שמיובש בחודש האחרון מסיבות מקצועיות לטענת רוני לוי, יכול לדעתי להתאים יותר למשחק, כשקינדה יחזור לאגף. בכלל, לא ברור מדוע שחקן שהיתה לו השפעה לא קטנה על הקבוצה בסיבוב הראשון מוצא מהסגל בפתאומיות.
נקודה קטנה לסיום. הגיע הזמן להערה לאוהדי בית"ר ירושלים ש"מפארים" את עמודי הרשתות החברתיות בהרבה איחולים לבביים לחלוץ הקבוצה שלומי אזולאי. הוא אולי לא כובש את כמות השערים שאוהדי בית"ר קיוו וציפו שיכבוש, ולצד מהלכי כדורגל מצוינים יש לו גם החמצות, אבל הוא בטוח משקיע ונותן מעצמו כמו כל שחקן אחר אם לא יותר. כל עוד יש לו את סמל המנורה על החזה והצוות והשחקנים מאמינים בו אני לא מוצא שום הגיון בלבקר בצורה כזו בכל הזדמנות אפשרית את השחקן, בטח כשאין אלטרנטיבה.
