בעוד כשבועיים וחצי יחלו משחקי גביע הטוטו, זמן טוב להתחיל להריץ ולבחון את הקבוצה. אמנם, בשנה שעברה היינו נראים כמו צ׳לסי בגביע הטוטו ואחר כך פישלנו בליגה, אבל פתיחה טובה יכולה לתת מומנטום חיובי ודחיפה במשחקי הליגה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
עד שיחלו המשחקים, בית״ר תהיה חייבת להתחזק לפחות ב-4-3 עמדות קריטיות:
הראשונה, עמדת הקשר האחורי: בית״ר צריכה להחתים קשר אחורי גרזן, שישחרר את עלי מוחמד למשימות יותר התקפיות, כזה שיהרוס את התקפות היריב ויבנה את ההתקפות שלנו מלמטה. הלאה.
עמדת המגן השמאלי: עם כל האהבה לאורי מגבו ולמקסים גרצ׳קין ולמאמץ שלהם על המגרש, עצם זה שאף אחד מהם לא הצליח לתקוע יתד בהרכב, מסביר את המצב. בית״ר תהיה חייבת מגן שמאלי שמסייע להתקפה, רצוי זר, כי השוק הישראלי דליל.
נעבור לעמדת הבלם – ורדאסקה, טב״ח וזהבי, כולם בלמים בסדר-פלוס, אבל בית״ר חייבת מנהיג לחוליית ההגנה ולא פחות חשוב, בלם טכני שיודע למסור קדימה ולבטל את קווי ההגנה של היריב. ורדאסקה אמנם עושה את זה לא מעט, אבל זה לא מספיק, וצריך להביא עוד בלם איכותי שישחק לצדו.
אחרון חביב, עמדת החלוץ: מבחינה המספרים היבשים, שלומי אזולאי סיפק בסך הכל את הסחורה. אני חושב שאזולאי חלוץ יותר טוב ממה שראינו העונה, אך לא פעם התקשה להתמודד עם הלחץ והאנטי של הקהל כלפיו ואם נוסיף לכך שהוא משדר אדישות מסוימת , נקבל שחקן שמרתיח את הקהל. גם אם בסגל הקבוצה היה משחק צ׳ירו אימובילה האימתני, מבלי שיהיה לו מחליף ראוי על הספסל, זה כשל חמור בבניית הסגל. מי ששיחרר את אנתוני וארן בינואר ולא דאג להביא חלוץ אחר במקום, צריך לחדול מהעיסוק של ניהול מקצועי של קבוצות כדורגל, ואל תגידו לי שיש בסגל את אלירן עטר או פרדי פלומין, כי הם ממש לא חלוצים בעיני.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
בית"ר פותחת את העונה הבאה בסדר משחקים יחסית נוח – הפועל חיפה (חוץ), הפועל חדרה (בית) וקריית שמונה (בית), אמנם לא משחקים קלים על הנייר, אבל טוב יותר ממה שהורגלנו.
אני חושב שבכל עולם הכדורגל, אין קבוצה שתלויה במומנטום כמו בית״ר ירושלים. פעם אחת בלבד הצלחנו לנצח את שלושת המשחקים הראשונים בפתיחת העונה בעשור האחרון (קרה בעונת 17/18) והעונה ההיא כמעט ונגמרה בדאבל.את העונה החולפת פתחנו בצורה רעה עם תיקו ושני הפסדים, ולכן כל העונה נאלצנו לרדוף אחרי הצמרת. בית״ר חייבת לפתוח את העונה הכי חזק שהיא יכולה ולהבין שהמשחקים הראשונים יגדירו לה את עונה – ״עם האוכל בא התיאבון״, מסוג המשפטים שנדמה לי שהומצאו על בית"ר.
ומשפט אחרון על רוני לוי: אני חושב שהבהרתי בטורים שלי מספיק פעמים כמה אני נגד רוני לוי. אומר זאת במפורש – אנחנו זורקים עוד עונה לפח לפני שהתחילה. אחרי שהפור נפל, אין לי מה לעשות מלבד לקבל את רוע הגזירה ולכן אמנע מלדון בזה עד להודעה חדשה.
למרות זאת, גם אחרי עונת בלהות משעממת כמו זאת שעברה עלי וכל זאת בצל הקורונה וללא קהל במגרשים, אני עדיין מתרגש לקראת העונה הקרובה שתבוא עלינו לטובה.
"כי בגללך בית״ר – אני משוגע!".
