אי אפשר לכתוב ולביים את האופוריה שאופפת את בית"ר ירושלים בימים האלה. בית"ר, שוב, הוכיחה שהמציאות עולה על כל דמיון. הרגשות מתערבבים, הזיכרונות צפים ועולים – וקשה להאמין שככה העונה הזו הסתיימה. הגביע בירושלים, אין אושר גדול מזה. עוד נגיע לביזיון גמר הגביע, אבל קודם לכן בואו נדבר על העתיד. מעל שורות אלה צריך לבקש מברק אברמוב לדבוק במוטו אחד – להשאיר, להשאיר, להשאיר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
אחרי עונה משוגעת, בית"ר ניצבת היום בפני צומת דרכים, כי למרות כל מה שעבר עליה, ולמרות הפלייאוף התחתון, לכולם ברור שלבית"ר יש סגל איכותי מספיק כדי לרוץ בצמרת הטבלה. ההתקפה אימתנית, עם שלישייה שמזכירה את הימים הגדולים. שחקני הרכש שהגיעו בינואר הם בינגו לכל דבר, וכאן אברמוב כבר מימש את האופציה על פריידיי, מורוזוב וסילבה הנהדרים. אפילו "השליפות" של אבוקסיס, סטייל דן עזריה ואבישי כהן, מוכיחות את עצמן. אבל כל זה לא שווה כלום אם הסגל הזה יתפרק עכשיו. אברמוב צריך לעבוד קשה כדי להשאיר את הכוכב של בית"ר, ירדן שועה. מצידו של הכוכב, טוב לשמוע מאביו שהוא שמח להיות בבית"ר. ירדן שועה ובית"ר ירושלים זה טנגו שנועד לקרות, ועם אבוקסיס באמצע – זה טריו שאי אפשר לייצר טוב ממנו. תישאר, ירדן, ותהיה הכוכב הגדול בליגה.
ואם חוזרים לביזיון גמר הגביע – וקשה לשכוח אותו – אז צריך לעצור, ולהגיד די. נכון, זו לא אלימות. נכון, הארגון היה שכונה, אבל כל אלו הם רק תירוצים. הקהל של בית"ר חייב להתבגר, חייב להפסיק לבזות ולהתבזות בצורה הזו. ביזוי הנשיא, ביזוי שמה של בית"ר וביזוי שמו הטוב של הקהל, שלמרות עשביו השוטים (הרבים) הוא עדיין הקהל הנאמן בישראל. תפסיקו עם האלימות, תפסיקו עם הגזענות, תפסיקו עם השכונה. תשאירו אותה לאחרים. די.
ומילה אחת אחרונה על ח"כ דודי אמסלם, שטרח להגיע עם צעיף צהוב-שחור על צווארו לישיבת הממשלה ולהכריז בגאווה כי בית"ר "לקחה אליפות". אז לא, דודי, בית"ר לא לקחה אליפות. ודי, פוליטיקאים, תשחררו אותנו. לא זכרתם אותנו שכמעט התפרקנו, עזבו אותנו עכשיו.
