במוצאי שבת תקיים בית"ר ירושלים מסיבת פרישה מיוחדת ליוסי בניון, שייפרד מהקריירה המקצועית והכל כך מפוארת שלו. עוד לפני שאפרד מיוסי, שהוא לדעתי גדול השחקנים הישראלים בכל הזמנים, אני מבקש וקורא מכל אחד ואחד מכם, אוהדי בית"ר ירושלים או שלא, אוהבי כדורגל או שלא – ליוסי בניון מגיע משחק פרידה מול אצטדיון מלא באוהדים, כאלה שיבואו ויודו לו על הקריירה הגדולה והמופלאה שלו, גם אם היו בה נפילות ורגעים פחות יפים (והיו).
בתור אוהד בית"ר ירושלים, אני רק יכול להצטער על כך שזכינו לראות את יוסי רק לשנה אחת (במצטבר), שגם בה הוא לא היה בשיאו ונאלץ להתעסק ולסבול את ההתנהלות הלא מכבדת כלפיו. כל שנותר הוא לקוות שנוכל ליהנות הרבה יותר מיוסי המנהל המקצועי, זה שכולנו רוצים שיחזיר את בית"ר ירושלים לצמרת הגבוה של הכדורגל הישראלי.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אז כן, תגיעו מחר לטדי. בואו להריע ולהיפרד ובעיקר לחלוק כבוד לבניון. מגיע לו.
את תחילת דרכו, כידוע, בניון התחיל אי שם בדימונה לפני שארז מזוודה יחד עם אהובתו הנצחית מירית אל האקדמיה של אייאקס, כשבתווך הוא הוביל את נבחרת הנערים בהדרכתו של זאביק זלצר לאליפות אירופה. מאז עבר בניון טלטלות רבות ובעיקר שבר שיאים והגיע לגבהים: הקריירה שלו כללה ירידת ליגה עם הפועל באר שבע, סלאלומים מרהיבים, שערים מדהימים, צ'יפים לבישולים אדירים, אליפויות וסקנדל אחד גדול עם אלי כהן השריף בעקבות חוסר רצון להתחלף – תקרית שעד היום זוכרים אותה, כחלק מהאישיות השנויה במחלוקת של הכוכב הגדול.
גיא אדרי (צילום: פרטי)
הפרשה הזו היתה מאוד עגומה, אבל היא רחוקה מלהיות זו שתייצג את הקריירה של בניון. אני אזכור מיוסי בעיקר את הרגעים הגדולים באירופה – את הכיבושים הנהדרים בליגה הספרדית ואת הפסגות שאליהם הגיעה בליגה האנגלית. זה התחיל בסנטנדר הקטנה מהליגה הספרדית, שבה הוא בלט והצטיין – ואף כבש שערים נגד הקבוצות הגדולות בלה-ליגה.
מספרד הוא עבר, כאמור, לאנגליה. תחילה לווסטהאם, שבה הפך לכוכב גדול גם בקנה מידה של הפרמיירליג, והיה מרחק נגיעה מזכייה בגביע. בעקבות אותה עונה טובה ומוצלחת, הוא נרכש על ידי ליברפול – ממועדוני הפאר של הליגה האנגלית, וגם שם הוא כיכב ורשם רגעים אדירים – הגעה לחצי גמר ליגת האלופות, שלושער מול בשיקטאש בצ'מפיונס ליג וכמובן השער הענק מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו. וואו.
אני חושב שלאור כל מה שצוין כאן, בניון ייחשב לגדול שחקני הכדורגלנים הישראלים, שכן גם בנבחרת ישראל היה המנהיג הבלתי מעורער של הנבחרת ואף הוביל אותה להצלחות לא מבוטלות בעיקר תחת הדרכתו של אברם גרנט.
אפשר לקחת המון מהקריירה של יוסי בניון – ובעיקר צריך להפוך אותו למודל לחיקוי לדורות של ילדים בישראל, שיקבלו השראה מאהבת המשחק של בניון, זו שגם היום – בגיל 38 – עדיין לא פגה.
בימים שבהם הפך הכדורגל להיות מסחרה והערך החשוב ביותר (כמעט אצל כולם) הוא הכסף, צריך ללמד את הילדים מהי אהבה ותשוקה – ועבור בניון זה בדיוק הסיפור של הכדורגל – אהבה ותשוקה.
