בשעה טובה ומוצלחת בית"ר יצאה בסוף השבוע שעבר לדרך חדשה עם הפרידה הרשמית מניר קלינגר וההכרזה על רוני לוי כמאמן לעונה הבאה – מינוי שהיה ידוע לכולם כבר זמן רב.
עידן רוני לוי השלישי בבית וגן כבר יצא לדרך, ואני צופה שבשבועות הקרובים נראה את בית"ר מככבת בכותרות של עונת המלפפונים וגם על שחקנים שחתמו וכאלה שעזבו. השבוע קיבלנו שתי החתמות רציניות – החלוץ שלומי אזולאי והקשר עלי מוחמד.
אני, ברשותכם, אדבר על הצירוף של אזולאי. אמנם החלוץ ירד בעונה האחרונה ליגה עם בני סכנין, אבל מדובר בחלוץ אמיתי, אחד שיודע להיות במקום הנכון, שחקן רחבה ובסך הכל שחקן ליגה טוב.
לזכותו עומדת העובדה שזוהי הקדנציה השנייה שלו בבית וגן, כשגם בראשונה רוני לוי עמד על הקווים. אין לי ספק ששני הדברים הללו יעזרו לו להתאקלם ולהשתלב בצורה הטובה ביותר שאפשר.
אם הקישור יעבוד טוב ויספק לו כדורים, הוא יבקיע לפחות 10 שערים. מצד שני, חשוב לומר שזה יקרה רק במידה שהוא לא יקבל פירורי דקות שיורידו לו את הביטחון. הוא יכול לעלות מהספסל ועדיין לתת תוצרת וזה חשוב לא פחות.
ולמרות זאת, אין מה לצפות ממנו לעונה של 20 פלוס שערים כי הוא יהיה רק עוד בורג במכונה הצהובה. אין גם מה להשוות אותו לחלוצי עבר כמו רונן חרזי, סטפן שאלוי, ניר סביליה ולבטח לא לאלי אוחנה. ההשוואה אליהם לא הגיונית ותעשה לו עוול.
בית"ר ידועה כקבוצה שקולטת נפלא שחקני רכש, אבל מדובר גם במקום לוחץ ולחוץ, ואם אזולאי לא יצליח למצוא את הרשת במשחקים הראשונים הביטחון שלו יירד ויתפתח כדור שלג בלתי אפשרי שלא ייתן לו להצליח. נקווה, כמובן, שזה לא יקרה כי זה גם יכול להעלים אותו מכר הדשא.
חלוץ כמו אזולאי יכול לפרוח עם קישור טוב ועם שני שחקני כנף שיספקו לו כדורים למרכז הרחבה. עידן ורד בכושר, ביחד עם עוד שחקן בסגנון איתי שכטר (אולי פרדי פלומין), יכולים להרים את אזולאי לגבהים שמעולם לא היה בהם ולשיא שערים בקריירה, כי את זה הוא יודע לעשות הכי טוב.
בינתיים, האוהדים מצפים לעונה חדשה, תוססת ויעילה. אני מבטיח לכולם שאם הקבוצה תפסיד 4:3, או תסיים בתיקו רב שערים, האוהדים ימחאו כפיים על כדורגל התקפי ותוסס, ויעדיפו זאת מאשר ניצחון מינימלי עם תצוגה גרועה על כר הדשא. כולו.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
הבחירה של קטמון בזיו אריה למאמן היא בעצם הכרזה חצי רשמית על כך שהקבוצה מורידה הילוך בקשר לציפיות ולמטרות.
זה לא אומר שאין לקבוצה על מה לשחק, כי אם קבוצות כמו הפועל חדרה ונס ציונה עלו בלי יותר מדי כוכבים ועם הרבה שחקנים צעירים ואלמונים, אז גם קטמון יכולה לעשות זאת. אולי בשקט ובצניעות המטרה תושג, אבל בשנה הבאה המשימה לעלות ליגה הולכת להיות קשה פי כמה בגלל ריבוי קבוצות טובות עם מסורת וסגל טוב.
היה השבוע גם פיינל פור בכדורסל, אבל אולי בעצם עדיף לשכוח מזה שהוא היה.
