הצפייה במשחק השקט של הפועל נגד פריסטרי, ואז במחצית הראשונה הרועשת של מכבי תל אביב נגד אנדולו אפס, היתה שיעור מצוין לגבי מקומו של הקהל בכדורסל. עודד קטש טען אחרי המשחק שהשחקנים היו בהלם מהמחזה של ארנה ריקה וש"ההודעה לפני המשחק היתה לא פשוטה, החיבור שיש לשחקנים עם הקהל מאוד חשוב להם".
אבל דוגרי – זה היה מרתק וקצת מאכזב לגלות שהקבוצה שיחקה די אותו דבר גם בלי הקהל. היו שם את אותן 2 ריצות קבועות שיש להפועל ברוב המשחקים, טיישון תומאס שוב השתלט על המאני טיים, סולימן בריימו שוב התחיל לא קשור ובהדרגה הפך ליעיל בטירוף, ג'ייקובן בראון עשה את אותם סלים מחצי מרחק שרק הוא יודע לעשות וג'ון הולנד צלף את אותן שלשות. הגדיל לעשות ג'יימס פלדין שסימן ליציעים עם 3 אצבעות אחרי כמה שלשות שהשחיל, כי כנראה לא באמת משנה לו אם יושבים שם אנשים או לא.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
"קהל ביתי משפיע בעיקר על היריבות", הסיק אחי בתום הניצחון, ואז זפזפנו למכבי-אנדולו וגילינו שזה ממש נכון. בזכות 5,000 האוהדים שנכנסו ליד אליהו אתמול מכבי פתחה רצחני נגד הקבוצה הטובה באירופה, והצליחה לנצח אותה בסוף. הקהל היה גורם מרכזי עד מכריע בפתיחה של 4:19 למכבי, שנחותה מאנדולו כמעט בכל עמדה. את הקייס סטאדי של שני המשחקים האלה כדאי לתייג טוב במאגר המידע של הבריגדה, שאולי צריכה לשקול הגדלה של מינון הבוז ליריבות על חשבון עוד שיר הלל להפועל. בתחילת הניינטיז הדגש על ההפרעה ליריבות היה גדול יותר מהיום, וזה עזר להפועל לקבע את מלחה כמבצר למרות שהיא היתה קבוצה בינונית בסך הכל.
לגבי דילמת הקהל והקורונה – היא המחישה נהדר את ההבדלים בתפיסה של הפועל ומכבי את האוהדים שלהן. במכבי מתייחסים לקהל כאמצעי להשגת הניצחון, ולכן ברור שבהתלבטות בין להכניס חלק מהאוהדים ולבאס את השאר לבין לא להכניס אף אוהד – הפור נפל על האפשרות הראשונה. בהפועל, לעומת זאת, רואים בקהל מטרה ולא אמצעי, ולכן בדילמת משפט שלמה שנוצרה פה הם בחרו בהכל או כלום, כלומר שאם חלק מהקהל מנוע כניסה אז עדיף שמכולם יימנע. מגניב לגלות שלמרות השינוי בזהות האוהדים בעשרות השנים האחרונות, הוייב הקפיטליסטי-רפובליקני של הימין לא קלקל את הפועל ועדיין יודעים לקבל שם החלטות של מזכירות קיבוץ.
יש סיכוי לא רע שגם שאר המסע האירופי של הפועל יתקיים בלי קהל, או אפילו לא יתקיים בכלל. כך או כך, הפועל צריכה לנסוע ליוון ולגמור את הסיפור עם פריסטרי. זו אינה קבוצה טובה מספיק כדי לכפות משחק שלישי, ועם הצירוף של עמנואל טרי להפועל יש סגל עמוק ומגוון מספיק כדי לנצח שם. החיבור של טרי לקבוצה נראה טוב באופן מפתיע, בעיקר עם שלווין מאק שהיטיב להפעיל אותו. מאק היה לדעתי המצטיין במשחק עם 15 נקודות ו-5 אסיסטים ב-27 דקות, פלוס-מינוס של 23 והגנה לוחצת על הרכז היריב. הבריחה של הפועל במחצית השנייה הגיעה הרבה בזכותו ובזכות דקות טובות של נמרוד לוי בהגנה. מאק וטרי נשמע כמו אחלה קומבו לעלות מהספסל כגיבוי לג'ייקובן ותומאס, אם כי דקות של טרי ותומאס יחד זה מצרך שככל שהפועל תתקדם במפעל עשוי להיות נחוץ יותר ויותר. לטרי אומנם אין ממש משחק פוסט אפ יותר מדי, אבל המשחק שלו מעל הטבעות מרשים והוא נראה כמו גרסה מאסיבית ומגוונת יותר של ג'וש אוונס. הפרידה מקופשאס מעולם לא היתה קלה יותר.
