דעה | דרבי זה לא עוד משחק – זה כבר על יוקרה ועל הזהות הפוליטית בעיר

ביום שני הקרוב יתקיים הדרבי החשוב בעולם של העיר החשובה בעולם. הדרבי הירושלמי הוא לא רק על יוקרה ספורטיבית, הוא הרבה מעבר לזה. הוא על שליטה פוליטית ותחושת שייכות, הוא מגלם בתוכו את ההיסטוריה של המדינה שלנו, אפשר לומר מיום הקמתה עד עצם היום הזה.

ואכן, בשנותיו הראשונות הדרבי, הרחוב והפוליטיקה הישראלית היו בשליטת הצד האדום. בשנות ה-50 לפני משחקי דרבי נהגו להתבדח שחקני הפועל ש”שחקני בית”ר יתחבקו אם יעברו את קו מחצית המגרש”. הקבוצות הבית”ריות הורכבו ברובן מיוצאי תנועת הנוער בית”ר והמחתרות הלוחמות אצ”ל ולח”י, וראו בקבוצת הכדורגל הירושלמית עוד סממן לעצמאות הלאומית של היהודים בארץ ישראל.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת" 

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ואכן, באותם הימים נאומי המוטיבציה לפני ואחרי הדרבי שילבו בתוכן נטיות פוליטיות מובהקות, כמו שכתוב בספר “אני אוהב אותך בית”ר”: מנהל הקבוצה בשנת 1956 ידידה ז’רבינסקי, צרח על השחקנים בתום הפסד 4:1 בדרבי, “הסגרתם את ירושלים, עיר תכלת ולבן, לידי המולך האדום, המלשינים מסגירי בחורינו לשלטונות הצבא הנאצו-בריטי, רוצחי אחינו מאניית אלטלנה, חוגגים היום. ביישתם את סמל המנורה”. לא אשקר, בא לי להדפיס פלאייר עם המילים האלו ולשים אותו על רכבי השחקנים באימון המסכם, שיבינו שהדרבי הזה הוא הרבה מעבר לעוד משחק, הרבה מעבר.

אבל השיוך הפוליטי לא נגמר רק אצלנו, בצד הצהוב-שחור של העיר. למשל, משה ברעם (אביו של חיים ברעם), ממנהיגי מפלגת העבודה בירושלים, אמר לשחקני הפועל ערב אחד ממשחקי הדרבי: “אל תשכחו שאתם נושאי הדגל של ציבור העובדים בעיר. הפאשיזם הבגיניסטי מרים ראשו בבירת ישראל הנצח=ית, ואסור לנו להיכנע בשום חזית. אולי יש לבית”ר רוב בעיר לפי שעה, אבל אתם לא לבד. בשבת ילוו אתכם חלוצי דגניה ועין חרוד, אנשי נהלל, יגור ונגבה. אני מברך אתכם בשם פועלי ירושלים”.

אך גם מחוץ לעולם הכדורגל היריבות נתנה את אותותיה. אז, באותם ימים,, מפלגת השלטון השתמשה ב”פנקס האדום”, וקבעה באמצעותו מי יזכה לעבודה בחברות ממשלתיות וגדולות במשק. סיפור מוכר הוא של יחזקאל ישראל, שחקן בית”ר באותה תקופה, למרות הקושי למצוא עבודה בתור בית”רי הוא הצליח להתקבל לחברת החשמל, לאחר כחודש ימים ניגש אליו אחד מחברי ההנהלה ואמר לו: “יחזקאל, אם ברצונך להמשיך בעבודה אצלנו עליך לעבור להפועל ירושלים”. החלוץ הבית”רי לא התבלבל והשיב: “אדוני, אני מצטער. לא אוכל להחליף את סמל המנורה בשום סמל אחר. וכי יכול מישהו לתאר לעצמו שאני, יחזקאל, בית”רי בדם, חבר האצ”ל, אשחק בהפועל?”. יחזקאל פוטר מן העבודה וביקש עצה ממנהל הקבוצה דאז, שמואל קירשטיין שהציע לו לקנות משאית שהיתה בשימוש האצ”ל, יחזקאל קנה אותה והכניס את אחיו לעסקים, עם השנים עשו הסבה לקבלני בניין שהקימו את החברה הידועה “האחים ישראל” שתרמה רבות לבניין הארץ וירושלים.

למה אני מספר את כל זה? כי אמנם הכדורגל שלנו לא מתעלה, אבל ביום שני אין תירוצים, תעלו עם הרוח הבית”רית, תייצגו בכבוד 85 שנות היסטוריה גאה ותביאו לנו 3 נקודות. “מגוב ריקבון ועפר, בדם וביזע".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון