דעה | לרדת לקרקע

שלושה שבועות עברו מאחד הניצחונות הגדולים בצהוב-שחור ועד שבית״ר ירושלים תעלה לשחק מול צהוב-שחור אחר, זה של מכבי נתניה, ביום ראשון הקרוב באצטדיון טדי. 21 ימים של אושר, שווים ככל הנראה למספר הימים שכל אוהד ואוהדת צפו בתקציר, או בתקציר מורחב, או בכל המחצית השנייה.

אבל עכשיו הגיע הזמן לרדת לקרקע, לנשום עמוק ולעלות לדשא כאילו ה-2:6 ההוא לא קרה מעולם. ברק יצחקי והשחקנים החוגגים חששו להגיע את המילים ״אליפות״ או ״תואר״ בסיום הניצחון ההיסטורי, וזה מובן – בכל זאת הלחץ לא בריא לבית״ר, וזה לא שבית״ר באמת גדולה על מכבי ב-6 רמות. הניצחון ההוא היה ענק, היסטורי, יוצא דופן – ויוצא מהכלל. כך צריך להתייחס אליו. כאל משחק שעבר.

לחניכים של ברק יצחקי צפוי אתגר אמיתי בחזרה לקרקע, קודם כל על הקווים: יוסי אבוקסיס. עם 6 ניצחונות ב-7 המשחקים האחרונים, אקס-בית״ר לוהט לא פחות מבית״ר. נתניה חזרה מסמי עופר עם נקודות, אל תצפו שהיא תבוא לטדי כדי להפסיד בכבוד. ועכשיו לשני דברים שהם קצת מעל הכדורגל: הראשון הוא אורח הכבוד ביציעים בטדי ביום ראשון – רום ברסלבסקי. ״סליחה גלי וזיוי, לא נעים״, הוא כתב לאוהדי מכבי תל אביב, התאומים ברמן, שחזרו מהשבי והגיעו לראשונה לבלומפילד כדי לחזות בקבוצתם מתפרקת כמו שאף פעם לא התפרקה. אחרי הביקור המרגש של בר קופרשטיין בטדי, כיף לראות שבית״ר מכבדת את אוהדיה שחזרו מהשבי, בדיוק כפי שכיבדה את אוהדיה שנפצעו או נפלו במלחמה. החיבור לקהילה הוא מעל הכל.

הדבר השני הוא המחווה האדירה של בית״ר לעבר המפואר שלה, שהוכיח שחגיגות 90 שנה למועדון אינן גימיק שיווקי אלא חיבור אמיתי וייחודי להיסטוריה הבית״רית. כבר שבוע שכל הרשת מוצפת וגועשת ב-11 של ההוא וההרכב של האחר, ״איך ברוכיאן לא שם״ ו״למה יצחקי כן ושועה לא?״, ובהתאם סרטונים נוסטלגיים עם שערים מתוקים מהילדות שצצים בכל פינה. הלוחם הענק אהוד כחילה, זה שלא סיים משחק בלי תחבושת על הראש, אמר הכל: ״עד היום המועדון לא עשה שום דבר לשחקני העבר, בחירת ה-11 זה דבר ענק״. יאללה בית״ר.