כמו רבים מבני גילה, כאשר סיימה מאיה אבנון, בת 21 מירושלים, את שירותה הצבאי, היא החליטה לטוס עם חברתה לטיול הגדול. כאשר חסכה לטיול ותכננה את המסלול בין מדינות שונות, היא לא דמיינה אפילו לרגע שמהטיול הזה תוטס בבהילות לניתוח בהדסה לאחר ששברה את גבה – החלטה גורלית שבוודאי הצילה אותה משיתוק קבוע.
אחרי חודשים של טיול, מאיה וחברתה הגיעו לגואטמלה וכמו ישראלים רבים סביבן, הן עשו אטרקציות שונות, בחלקן מאתגרות יותר.
"הגענו לאטרקציה שבה קופצים מגובה די גבוה לאגם", מתארת מאיה. "זו אטרקציה מאוד מוכרת שכולם עושים אותה ובפארק מוסדר. בהתחלה מאוד פחדתי ואפילו אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני קופצת אבל כולם קפצו ויצאו מזה בסדר, אז אמרתי שאני לא יכולה לוותר על החוויה".
מאיה אזרה אומץ וקפצה אל האגם מגובה של 13 מטרים, אך כשנחתה על המים הבינה שמשהו לא תקין. "נחתתי בישיבה וישר הרגשתי כאב חזק בגב", היא משחזרת. "הצלחתי להוציא את הראש מהמים אבל הבנתי שמשהו לא בסדר איתי כי לא הצלחתי להזיז את הגוף לשחות".
לומדת ללכת מחדש. מאיה אבנון (צילום: דוברות הדסה)
במשך דקות ארוכות ניסה צוות העובדים בפארק לחלץ את מאיה מהמים. "אלה היו רגעים מאוד מפחידים. בהתחלה מי שעמד בחוץ לא הבין שמשהו לא בסדר. בקושי רב הצלחתי להוציא את עצמי מהמים, אבל כדי לצאת מהאזור לגמרי היה צריך לטפס ואת זה לא הצלחתי. כולם הסתכלו עליי ולא ידעו מה לעשות", היא מספרת.
החילוץ נמשך זמן רב ועברו שעות עד שמאיה קיבלה מענה רפואי. "במשך כל הזמן הזה אני לא מצליחה להזיז את הגוף", מתארת מאיה את מצבה הקשה. "ניסיתי להתנתק מהסיטואציה כדי לא להילחץ יותר מדי".
מאיה נאנקה מכאבים עזים בגב עד שלבסוף נמצא מרכז רפואי שיכול היה לקבל אותה. בבית החולים בגואטמלה קבעו הרופאים כי עליה לעבור ניתוח חירום מיידי.
רוצים להישאר מעודכנים?
רמה, אימה של מאיה, מספרת על השיחה שקיבלה המשפחה: "מאיה יצרה איתנו קשר מבית החולים המקומי. בעזרת מתורגמנית שוחחנו עם הרופאים שאמרו לנו שיש למאיה שבר בגב באזור מאוד מורכב מבחינה עצבית. דיברו איתנו כבר על נזק נוירולוגי, שהרגליים שלה נחלשות ושיש סיכוי גדול שהיא לא תוכל ללכת יותר. אלה היו רגעים קשים מאוד בשבילנו, במיוחד כשהיינו כל כך רחוקים ממנה".
בעוד מאיה מתכוננת לניתוח בגואטמלה, הוריה פנו להתייעצות דחופה עם פרופ' ג'וש שרודר, מנהל יחידת ניתוחי עמוד שדרה בהדסה. "בשיחה עם הרופאים בגואטמלה נתנו לנו תחושה שאין שום ברירה חוץ מניתוח חירום, כשהסיכוי לשיתוק ברגליים הוא גדול", מספרת האם. "היה לנו נס גדול והצלחנו ליצור קשר עם פרופ' שרודר, ממש כשעתיים לפני שמאיה הייתה אמורה להיכנס לניתוח. עשינו איתו שיחת ועידה ביחד עם מאיה והוא שאל אותה שאלות על התפקוד שלה וראה סרטונים שהיא מזיזה מעט את הרגליים. הוא הגיע למסקנה חד משמעית שצריך להטיס אותה להדסה".
חוליות הגב יוצבו בניתוח (צילום: דוברות הדסה)
מאיה הוטסה בטיסת חילוץ לישראל ונחתה בהדסה הר הצופים, שם כבר המתין לה צוות חדר הניתוח. "אחרי שראיתי את הסרטונים שהמשפחה שלחה לי הבנתי שמאיה מספיק יציבה והחלטתי שצריך להטיס אותה לארץ", מספר פרופ’ שרודר. "מאיה הגיעה ישירות להדסה עם שבר מרוסק בגב כשהסיכון הגדול היה שהיא תהפוך למשותקת בפלג גופה התחתון".
באמצעות מכשור מתקדם ורובוטיקה, בגישה זעיר-פולשנית, ייצבו פרופ' שרודר וד"ר אוהד עינב את חוליות הגב, בסיוע צוות ההרדמה, ומנעו את הסיכון לשיתוק. "בניתוח ייצבנו את חוליות הגב כשהפציעה הייתה באזור של עצמות עדינות וזעירות", מסביר פרופ’ שרודר. "היה לי ברור עוד יותר שלא ניתן היה לנתח את מאיה בגואטמלה. בלי הטכנולוגיה שיש בהדסה והידע שיש לנו, הרופאים כאן, לא היה ניתן לבצע את הניתוח מבלי לפגוע קשות בתפקודה של מאיה והסיכוי לשיתוק תמידי היה בהחלט גובר".
לאחר הניתוח הועברה מאיה למרכז גנדל לשיקום בהדסה הר הצופים, שם היא מקבלת תוכנית טיפולים רחבה במטרה להשיב את היכולות שאיבדה. "היה לנו מזל גדול שניהלנו את השיחה עם פרופ' שרודר", אומרת האם רמה. "הוא כמו המלאך השומר של מאיה. כל התקופה הזאת היינו במתח נוראי – לא ידענו אם הילדה תוכל ללכת ואני מרגישה שלקחנו את ההחלטה הנכונה להטיס אותה להדסה. אנחנו מלאי הודיה לפרופ' שרודר שידע לאבחן את מאיה באופן מקצועי, אפילו כשזה מרחוק וגם ניתח אותה עם ד"ר עינב בהצלחה. הם העמידו אותה חזרה על הרגליים. תודה גם למשפחה ולחברים שלנו שעטפו אותנו ברגעים קשים כל כך".
לדברי פרופ' שרודר, התחזית מעודדת: "הניתוח של מאיה עבר בהצלחה ולאחר השיקום היא תוכל לחזור ללכת כרגיל ולתפקד כפי שהייתה לפני הפציעה, ואפילו, אם תרצה, לחזור להשלים את הטיול הגדול", הוא מסכם באופטימיות.
תגובות