חלקת 'חרבות ברזל' בהר הרצל (צילום: רחל סדן שטוק, ארגון יד לבנים)

המספרים הקשים, המחסור בחלקות, וההחלטה – בית הקברות הצבאי יורחב

240 קברים נוספו בהר הרצל מאז ה-7 באוקטובר, מה שהוביל לצורך דחוף להרחיבו. ועדת הערר אישרה באחרונה שימוש חורג להקמת מאות חלקות נוספות: "עצם המחשבה על האפשרות כי יחסר מקום בחלקה הצבאית בהר הרצל עבור מי שמסר את נפשו, בלתי נסבלת"

פורסם בתאריך: 26.3.26 11:35

דיון מוזר ומאוד שנוי במחלוקת התקיים השבוע בוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה – ערר שהוגש נגד הרחב בית העלמין הצבאי בהר הרצל. הערעור הוגש על ידי עמותת 'ירושלים שקופה' כנגד החלטה שהתקבלה בוועדות התכנון בחודש ספטמבר האחרון לאשר שימוש חורג לטובת הרחבת בית העלמין הצבאי להוספת מאות מקומות קבורה חדשים בשטח המיועד לשטח ציבור פתוח (שצ"פ).

לטענת העמותה הליך הרחבת בית העלמין אושר שלא כדין, ללא פרסום מספק וללא בחינה אמיתית של הצורך, וכן כי מדובר בשימוש חורג הפוגע בייעוד הקרקע ובאופי הסביבה. עוד נטען לחריגה מסמכות, היעדר תוכנית מפורטת ולפגמים בהליך התכנוני.

מנגד, הוועדה המקומית טענה כי יש לדחות את הערר על הסף, בין היתר משום שהעמותה לא הגישה התנגדות במועד המתאין. עוד נטען בתגובה להתנגדות כי מדובר בפתרון ביניים הכרחי נוכח מצוקת קבורה חריפה, וכי השימוש המבוקש תואם את סביבת בית העלמין.

בדיון הוצגו על ידי משרד הביטחון נתנונים עדכניים וקשים מאוד – מאז ה-7 באוקטובר נקברו בהר הרצל 240 חללים. עוד הוסבר בדיון כי בבית העלמין הצבאי נותרו כ-100 חלקות קבר פנויות בלבד, מה שלא מאפשר לקיים, חלילה, הלוויות במקביל אם יעלה בכך הצורך. עוד הוסבר כי יש צורך להיערכות מוקדמות וכי נדרש להחזיק עתודות – כפי שלימדו אותנו היטב שלוש השנים האחרונות. עוד צוין כי נעשים מאמצים לקדם שינוי ייעוד קבוע לשטח.

ועדת הערר דחתה את הערר וקבעה כי העמותה לא הגישה התנגדות כדין ועל כן דין הערר להידחות על הסף. ועדת הערר לא הסתפקה בכך והוסיפה כי לא נמצא פגם מהותי בהחלטת הוועדה המקומית לתכנון בעיריית ירושלים. לסיום, נכתב בהחלטת הוועדה כי כי המצוקה בשטח מחייבת פעולה מיידית, בין היתר בשל הזמן הממושך הנדרש להכשרת הקרקע.

הדברים שנכתבו בהחלה מדברים בעד עצמם, בין היתר נכתב: "לא ניתן לסיים החלטה זו בלי להתייחס לתחושה הקשה מאוד העולה מעצם הצורך לדון בעניין. קשה לתאר בקשה להיתר שיש הסכמה כה רחבה שאיש אינו רוצה לראותה ממומשת. ובאותה נשימה נאמר כי עצם המחשבה על האפשרות כי יחסר מקום בחלקה הצבאית בהר הרצל עבור מי שמסר את נפשו, בלתי נסבלת. המשימה של ניהול החלקה הצבאית והבטחת מקומות קבורה לכל תרחיש, מוטלת על משרד הביטחון. על מנת לעמוד במשימה פעל המשרד להקצאת הקרקע ולקידום תוכנית עבור מקומות הקבורה החדשים. במהלך המלחמה, שגבתה חיים כה רבים, הצטמצם מאוד מספר הקברים הפנויים ועל כן התעוררה הדחיפות במתן מענה מיידי לכל אפשרות שתחייב מקומות קבורה חדשים, ומכאן הבקשה שהוגשה.

"המציאות, לצער כולם, אינה מאפשרת להמתין עד לסיום ההליך התכנוני. דווקא מתוך האחריות לתכנון בית הקברות, הוגשה בקשה לשימוש חורג הכוללת למעשה את התכנון העתידי. החלופה לשימוש החורג לא היתה המתנה עד לכניסתה לתוקף של התוכנית. אין אדם ישראלי שמעלה על דעתו כי בשל בעיית התכנון היה מסורב חלל מערכות הביטחון שמשפחתו מבקשת זאת להיקבר…כל מי שדואג לכבודם של החללים ולתכנון ההר באופן מיטבי צריך היה דווקא לתמוך בפתרון שנמצא, הגם שכאמור, איננו כלי מתאים ככלל לתכנון בית עלמין".

 

 

מעמותת "ירושלים שקופה", מגישת הערר, נמסר: "ועדת הערר, בראשות עו"ד עמית אופק, קיימה את הדיון בזום ללא הסכמת העוררת – דבר אשר, לפי יועמ"ש מינהל התכנון, אינו חוקי – ובהיעדר נציג העוררת, שנתקל בבעיה טכנית בהתחברות לזום, ובכך, הלכה למעשה, נחסמה זכות הטיעון של העוררת.

"זאת ועוד, במהלך הדיון טענה הוועדה המקומית, מחד גיסא, כי לא הוגשה כל התנגדות, ומאידך גיסא, כי לעמותה אין כלל מעמד. מנגד, בכתב הערר נטען במפורש כי התנגדות כן הוגשה בדוא"ל, אך לא נקלטה, וכי מדובר בדפוס חוזר ומתמשך של אי קליטת פניות והתנגדויות מטעם העמותה. התוצאה קשה ומטרידה: כאשר רשות טוענת שאין לעמותה מעמד ולכן אינה שומעת את קולה, ובה בעת נאחזת בטענה שלא הוגשה התנגדות, מתקבלת בפועל חסימה של קולו של הציבור ושל ביקורת אזרחית לגיטימית. זהו מצב שאינו הולם מינהל תקין ואינו ראוי למשטר דמוקרטי".

בהתייחס לעניין ההרחבה של בית הקברות הצבאי נמסר מהעמותה: "גם לגוף העניין, ההחלטה אינה פשוטה כלל. הוועדה עצמה מודה כי השימוש החורג אינו "דרך המלך", וכי הוא אף אינו הכלי המתאים אפילו לקבורה זמנית. אלא שבמהלך הערר הועלו גם טענות מהותיות באשר לעצם הדחיפות הנטענת, ובכלל זה הטענה כי יש להסדיר את המקום באופן תקין, כדי לשמור על המקום בכבוד גם לצורכי קבורה של הדורות הבאים, ולא ליצור במחטף עובדות מוגמרות בשטח, וכן הטענה כי הדין המסדיר בתי עלמין צבאיים כולל פתרונות חוקיים למצבים של מחסור במקום – טענות שלא זכו להתייחסות ממשית בהחלטה.

"דווקא משום שמדובר בהר הרצל ובכבודם של חללי מערכות ישראל, מצופה מן הרשויות לנהוג בזהירות, בשקיפות, ועל פי דין. כבוד החללים אינו מתיישב עם עקיפת ההליך התכנוני המלא, ואינו מתיישב עם חסימת ביקורת ציבורית מצד עמותה המבקשת להעלות טענות משפטיות ותכנוניות כבדות משקל".

 

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר