פורום "שומרות ושומרים על הבית המשותף" נולד בתחילת שנת 2023, בימי המחאה נגד המהפכה המשפטית. בירושלים, עיר שמפגישה מדי יום בין חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ומגזרים שונים, מצאו חברי הפורום קרקע טבעית לפעילותם. הם מארגנים מפגשי שיח, פעילויות קהילתיות, עצרות ציבוריות ויוזמות שנועדו לחזק את תחושת השותפות בין חלקי החברה הישראלית.
אחד ממייסדי התנועה ומוביליה הוא אייל גור, ירושלמי, פעיל חברתי ואיש ציבור מוכר בזירה האזרחית. בשיחה עם "כל העיר" הוא מסביר מדוע המחאה מבחינתו מעולם לא היתה רק "נגד", אלא גם ניסיון להציע חזון אחר לישראל.
"הקמנו את המחאה בתחילת 2023 מתוך חשש כבד לקרע בעם", אומר גור. "הבנו שמדובר בממשלה שפועלת בצורה חד־צדדית מאוד, ושמה שקורה אינו טוב לעם ישראל".
לדבריו, כבר מהיום הראשון הוחלט לפעול בשני מישורים במקביל. "מצד אחד, מחאה נגד מדיניות הממשלה. מצד שני, בניית חזון חיובי. לא יכול להיות שרק נצעק מה לא – צריך גם לומר מה כן". גור מדגיש כי ירושלים שימשה עבורו מקור השראה: "כאן, בירושלים, אנחנו יודעים מה זה לחיות בעיר מעורבת. הבית המשותף הוא לא רק שם – זו תפיסת עולם".
אתה בטח מכיר כבר את האמירות על פילוג, על קרע שהמחאה שלכם יצרה?
"שואלים אותנו איפה היינו ב-6 באוקטובר", אומר גור ועונה לשאלה, "היינו בסוכות הבית המשותף בכל רחבי הארץ – קדומים, שלומי, נהריה, ירוחם, כפר חב"ד, תל אביב ועוד ועוד מקומות. הזמנו אנשים מכל המגזרים לשבת יחד ולדבר. התגייסנו למען משפחות החטופים, ליווינו אותן באופן אישי וארגנו עצרות עם מטה החטופים. אנחנו לא יצרנו פילוג. יצרנו קואליציה. ביום ירושלים בשנה שעברה חילקנו דפי הסברה לבני נוער עם קריאה לצעוד למען ירושלים בלי אלימות ובלי בריונות. השנה כבר ראינו רבנים מובילים שמצטרפים לקריאה הזו".
ובכל זאת – כבר שנים ההפגנות נמשכות, כל פעם עם כותרת אחרת. אולי אתם כן נגד?
"לא. יצרנו קואליציה מכלל המגזרים שמבינים שמדיניות הממשלה הנוכחית מסוכנת. עשינו חיבור והגעה להסכמות רחבות. בכוונה עמדנו מול בית הנשיא, עשינו זאת בהסכמה ולא בצורה אלימה בניגוד לממשלה שמחבקת אנשים אלימים וזו רוחה. אם הבית לא יהיה משותף, הוא לא יהיה בית".

הפגנה בכיכר פריז (צילום: שומרות ושומרים על הבית המשותף)
"זו לא מחאת 'רק לא ביבי'"
הדגל העיקרי היה החטופים – הם חזרו. מדוע המחאה עדיין נמשכת?
"כי מבחינתנו לא השתנה דבר ואפילו להפך. החקיקה נמשכת, האלימות גוברת, ואמון הציבור במוסדות המדינה נשחק. זו לא שאלה של ימין או שמאל, אלא של תפקוד המדינה. הכישלונות ניכרים בתחומים רבים: בביטחון, בתחבורה, באכיפת החוק ובשירות הציבורי. הממשלה הזו צריכה להיבחן קודם כל לפי התוצאות והיא ללא ספק נכשלה בכל תחום אפשרי".
יש מי שטוענים שמדובר במחאה כחלק מקמפיין 'רק לא ביבי'?
"נתניהו הוא גם ראש הממשלה שלי. הבעיה המרכזית היא אובדן האמון הציבורי. כשמוסדות המדינה מותקפים שוב ושוב, האמון נשחק – ובלי אמון, קשה לנהל חברה. תחושת חוסר האמון חוצה מגזרים. אני מגיע ממשפחה עם דעות מגוונות מאוד – ימין, מרכז, שמאל וכאלה שמימין לימין. אפשר לחיות יחד, גם עם מחלוקות, כל עוד יש כבוד הדדי".
בשיחה גור מזהיר מפני ההשפעה של השיח הציבורי והשסע והקיטוב שיש במדינה על החברה. "כשרואים התקפות על שוטרים, עיתונאים, מורים ושופטים – זו פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. אחר כך האלימות גולשת גם לרחוב. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה וההמשך של זה – כשמכרסמים בדמוקרטיה – באה האלימות ורואים את זה הלכה למעשה. השתקת שוטרים שבאים לעשות את עבודתם, באים לעשות את עבודתם, השתקת עיתונאים, רדיפה של שופטים ואנשי תקשורת, של מורים, זה כרסום הדמוקרטיה וככה באה אלימות. שרי ממשלה מחבקים עבריין מורשע שמטריד ותוקף בבריונות עיתונאים ושופטים, רואים שהוא בא ומאיים על שופטת בבית משפט. זו אלימות שמטרתה השתקה".
הוא מדגיש כי פעילות הפורום כוללת אנשים מכל חלקי החברה. "אלה לא רק חילונים ולא רק אנשי שמאל. יש אצלנו דתיים, מסורתיים, אנשי מרכז ואנשי ימין שמאמינים שחייבים לשמור על הבית המשותף".
למרות המצב, אתה רואה סיבה לאופטימיות?
"כן. אני רואה תהליכי התפקחות. יותר ויותר אנשים, מימין ומשמאל, מבינים שצריך להגיע לחקר האמת ולתקן. הם חושבים שוועדת חקירה ממלכתית צריכה להתקיים ולהגיע לחקר האמת, והם לא מפחדים מ'מה שיגידו בבייס'. אפילו מימין אומרים שיש טרור יהודי ביהודה ושומרון. לפני שנה הייתי סופגה את כל ה'סחלה' הזה עליי. כשמפסיקה ההשתקה אז יש סיכוי לתקן. רואים פה נוער במציאות לא נורמלית. דוגמא קטנה היא דרך מדבקות סיסמאות של חיילים נופלים, אנשים שחיו בערכים מסוימים ובני הנוער מאמצים אותם. סיסמאות כמו ערבות הדדית, נתינה, ציונות, אז אני כן רואה תקווה. כשאני רואה ששיעור המתגייסים לצה"ל מקרב מי שממתגייס הוא גבוה, אז יש תקווה".

אייל גור (צילום: שומרות ושומרים על הבית המשותף)
בטח כבר נשאלתה לא פעם – אבל אי אפשר שלא: השלב הבא הוא הכנסת?
"זו שאלה גדולה. לאחרים אני אומר תיכנס לפוליטיקה. יש לי תיאוריה של טיפת דיו אני קורא לזה, שמטפטפים את טיפת דיו אחת לכוס מים נקיים היא צובעת את זה בשניה, אבל כדי לנקות צריך לשפוך כמויות אדירות. אז המים של הפוליטיקה עכורים, שחורים משחור, ולכן צריך אנשים שיכנסו לפוליטיקה מפלגתית או שלא, כפי שאנחנו עושים, פוליטיקה שנוגעת במהות. אבל באופן כללי אני לא פוסל כניסה".
כששואלים אותו איזו מפלגה מייצגת אותו, הוא אומר. "אני אדם מורכב. יש לי כיפה וגם עגיל. אני מאמין בזכות שלנו על הארץ, אבל גם מתנגד לאלימות ולכפייה. אי אפשר ליצור לעצמי מפלגת בוטיק שתתאים בדיוק לי, אין מפלגה אחת שמייצגת אותי באופן מלא".
"המאבק האמיתי הוא על אמון הציבור"
לסיום, גור מבקש להתרחק מהחלוקה המסורתית בין ימין לשמאל. "הוויכוח האמיתי היום הוא בין מי שנכשלו לבין מי שמציעים תקווה חדשה. שאלת האמון היא הקריטית ביותר. אם נצליח לשקם את האמון, נוכל גם לשקם את הבית המשותף".
"לא ייתכן שהממשלה דורשת רפורמה בבתי המשפט, אבל ברבנות היא לא רוצה לתקן עוולות של שנים. נשיא בית המשפט העליון ואב בית הדין הרבני זה תפקיד מקביל. אנחנו תחת ממשלה ששברה שיאים בדם, מוות וכישלון בכל תחום. מציונים של תלמידים ועד תפקוד לוקה במערכות כמו התחבורה והצבא. לעומת האנשים שלא קלקלו ויש צ'אנס שיעשו דברים טובים, בממשלה יש אנשים שנכשלו וצריכים לפנות את מקומם. הבדל הוא בין אלה שנכשלו בציונים שלהם שלהם לעומת אלה הבאים עם דף חלק ותקווה שאלת האמון היא קריטית אחרי שזו אבדה בממשלה הנוכחית".





נ..ש..
הכל טוב ויפה אך
לצערנו המתנחלים הארורים לתנור לחיות בשקט ובשלום .הם מתלבשים על כל חלקה טובה .ואנו שותקים להם !!!
ראה מה שקורא בלילות בשטחים ובמצעד הדגלים ברובע המוסלמי הם תזרים בכל.!!