אלפי משפחות ירושלמיות פוקדות מדי שנה את תחנות טיפת החלב העירוניות, המופעלות על ידי עיריית ירושלים באמצעות מינהל קהילה, ומעניקות ליווי מקצועי בתחומי בריאות והתפתחות הילד, הדרכת הורים, חיסונים ואיתור מוקדם של קשיים התפתחותיים. עבור מרים לייבל, אחות טיפת חלב בעיריית ירושלים, מדובר בשליחות חיים שנמשכת כבר קרוב לארבעה עשורים, ופרישתה השבוע מסמנת סיומו של עידן חברתי ירושלמי עמוק.
לייבל (64), תושבת ירושלים, אם וסבתא, פורשת לאחר שנים ארוכות שבהן ליוותה אלפי משפחות ברחבי העיר, סייעה באיתור מוקדם של אתגרים התפתחותיים והיוותה כתובת מקצועית ואנושית עבור הורים רבים. על מסירותה ופועלה זוכתה לאחרונה בפרס מנכ"ל העירייה לעובדת מצטיינת. "העבודה בטיפת חלב היא הרבה מעבר לרפואה מונעת", מספרת מרים בהתרגשות, "זו היכרות אמיתית עם משפחות, עם סיפורי החיים שלהן ועם הדרך שהן עוברות לאורך השנים".
המהפכה השקטה בשכונת מאה שערים
"כשהחלטנו לפתוח את התחנה במאה שערים, הציעו לי לקחת את התפקיד ושמחתי מאוד לעשות זאת", נזכרת מרים. בתקופה שבה משפחות רבות במגזר נמנעו מלהגיע לתחנות הציבוריות לצורך קבלת השירות, פעלה מרים ברגישות רבה לבניית אמון ולשבירת מחיצות מול התושבים המקומיים. "כדי שהשירות יצליח, היה צריך קודם כל להקשיב ולהכיר את הקהילה", היא מסבירה, "העבודה שלי הציפה והביאה איתה ניסיון רב בעבודה עם הציבור החרדי, שדרש להתאים את ההדרכות ואת השיח לצורכי המשפחות ולאורח חייהן. ברגע שנוצר האמון – הדלתות נפתחו לרווחה".
לאורך השנים ליוותה מרים אינספור סיפורים אישיים מטלטלים. באחד המקרים, זיהתה אצל ילד עיכוב התפתחותי משמעותי במהלך ביקור שגרתי בתחנה, וסייעה למשפחה לקבל את המענה הנדרש וללוות אותה לאורך כל הדרך הארוכה. שנים לאחר מכן קיבלה במפתיע הזמנה חמה לחתונה של אותו הילד. "ישבתי עם ההזמנה והתרגשתי עד דמעות. פתאום אתה מבין שתינוק שפעם דאגת לו עומד להקים משפחה משלו".
רוצים להישאר מעודכנים?
במקרה אחר, שומרת מרים עד היום מכתב תודה חם מאם צעירה שעלה לישראל לבדה ללא משפחה תומכת, וסיפרה כי הליווי הצמוד שקיבלה ממרים העניק לה את הביטחון והאמונה ביכולותיה להצליח להיות אמא טובה בסביבה החדשה.
דור רביעי של תינוקות באותה התחנה
אלא שהרגעים המרגשים ביותר עבורה מגיעים דווקא מהמפגש היומיומי הרציף עם הדורות הבאים. כיום, מגיעים אליה לתחנה ילדים, נכדים ואפילו נינים של משפחות שבהן טיפלה בעצמה כמעט בתחילת דרכה המקצועית בארגון. באחד הביקורים האחרונים, התברר כי האם הצעירה שישבה מולה, הייתה בעצמה תינוקת קטנה שמרים שקלה וחיסנה לפני עשרות שנים באותה עמדה בדיוק.
"הרגע הכי מיוחד היה כשהבנתי שאני כבר מטפלת בדור הרביעי של אותה משפחה", היא מספרת בגאווה, "אלה רגעים שממחישים עד כמה עמוק הקשר שנוצר לאורך השנים, ועד כמה יש משמעות עמוקה לעבודה הזאת". כעת, כשהיא מתקרבת בצעדי ענק לפרישה הרשמית, מרים כבר חולמת על זמן איכות רגוע עם ילדיה, נכדיה ומשפחתה. עם זאת, היא עדיין מגיעה מדי יום לעבודה בטיפת החלב עם אותו חיוך, חום ואהבה שאפיינו אותה תמיד. "אני מרגישה שזכיתי", היא מסכמת בחיוך, "זכיתי להיות חלק מהחיים של אלפי משפחות ירושלמיות, וזו מתנה שתלווה אותי לכל אורך החיים".
תגובות