להיות הורה בישראל בשנת 2026 זו משימה מורכבת במיוחד למיטיבי לכת. המציאות הביטחונית שעדיין מהדהדת ברקע, לצד שגרת עבודה תובענית ואינטנסיבית אל מול חודשיים של חופשה מוסדית, מייצרות את הדיסוננס המוכר של הקיץ. גם העזרה המשפחתית המסורתית מהדור המבוגר כבר אינה מובנת מאליה, כשהסבים והסבתות בימינו ממשיכים בעצמם לנהל קריירות ארוכות ועסוקים בהרבה מבעבר. מציאות חיים זו הופכת את החופש הגדול לכר פורה וידוע מראש לשימוש מוגבר וחריג של ילדים ובני נוער במסכים.
צליל כהן בן משה, מרפאה בעיסוק במערך בריאות הנפש של קופת חולים מאוחדת בירושלים, עושה סדר בתופעה ומעניקה כלים מעשיים שיעזרו לכם לצלוח את הקיץ ללא רגשות אשמה. "בחופשת הקיץ ההורים נמצאים שעות ארוכות בעבודה או לחילופין זקוקים לקצת שקט בסוף היום או במהלך השהות הממושכת עם הילדים בבית", מסבירה כהן בן משה, "המציאות הזו הופכת את החופש הגדול לכר פורה לשימוש מוגבר של ילדים ובני נוער במסכים. המחקרים העדכניים מציעים להסתכל מעבר לשעון. עבור ילדים קטנים ההמלצות הן להימנע מחשיפה למסכים לפני גיל שנתיים, למעט שיחות וידאו, ובגילי שנתיים עד חמש להגביל את זמן המסך לכשעה ביום של תוכן איכותי. בגילים הגדולים יותר אין מספר אחיד, אלא דגש על כך שהמסכים לא יבואו על חשבון שינה, פעילות גופנית, מפגשים חברתיים וזמן משפחתי".
לדבריה, מחקרים מהשנים האחרונות מראים שגם איכות התוכן והאופן שבו משתמשים במסך חשובים לא פחות ממשך החשיפה. צפייה משותפת עם ההורים ותוכן מותאם גיל נקשרו לתוצאות טובות יותר, בעוד שתכנים שאינם מותאמי גיל, שימוש של ההורים במסכים בזמן אינטראקציה עם הילדים, או שימוש אינטנסיבי במשחקי מחשב נמצאו קשורים ליותר קשיים רגשיים וחברתיים. "בתוך המציאות הזו חשוב לזכור: לא צריך להיות הורים מושלמים, צריך להיות הורים מציאותיים. ובכל זאת, כדאי לנסות לשמור שהזמן הפנוי של הילדים יהיה איכותי ככל האפשר".
רוצים להישאר מעודכנים?
אחד האתגרים המרכזיים הקיימים בחופש הגדול הוא היעדר הבקרה והפיקוח על התכנים שאליהם נחשפים הילדים, במיוחד כאשר ההורים נמצאים שעות ארוכות בעבודה והילדים נשארים לבד בבית. בהיעדר מבוגר אחראי בסביבה הקרובה, ילדים ובני נוער עלולים להיחשף בקלות לתכנים שאינם מותאמים לגילם, לאלימות או לאינטראקציות לא מבוקרות ברשתות החברתיות. מאחר שלא ניתן לנהל פיקוח צמוד "בשלט רחוק", ההמלצה הרווחת היא לשלב בין הגדרת סינון תכנים ובקרת הורים באפליקציות ובמכשירים מראש, לבין שיח פתוח ויומיומי שמקנה להם שיקול דעת עצמאי וכללים לגלישה בטוחה גם כשאנחנו לא לידם.
"כמרפאה בעיסוק המטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD", מציינת כהן בן משה, מומחית בגישת Cog-Fun לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, "אני פוגשת הרבה הורים שחוששים שהם 'נכשלו' אם הילד היה מול מסך כמה שעות. בעיניי, השאלה החשובה היא מה עוד היה ביום שלו: האם הוא שיחק? זז? פגש חברים? ישן טוב? צחק עם המשפחה? אם התשובה היא כן – יש מקום למסכים, כל עוד הם נשארים חלק מהיום ולא מנהלים אותו. חשוב לזכור, שהמסכים הם לא האויב. הם כלי. התפקיד שלנו כהורים הוא לנהל את השימוש בהם באופן נכון ומושכל בתוך מציאות חיים שהיא מורכבת, עמוסה ומאתגרת".
צליל כהן בן משה, MScOT
למי שרוצה להעמיק, מקורות שעליהם בין היתר התבססה הכתבה:
Mallawaarachchi, S., Burley, J., Mavilidi, M., Howard, S. J., Straker, L., Kervin, L., et al. (2024). Early childhood screen use contexts and cognitive and psychosocial outcomes: A systematic review and meta-analysis. JAMA Pediatrics, 178(10), 1017–1026.
Vasconcellos, R. P., Sanders, T., Lonsdale, C., Parker, P., Conigrave, J., Tang, S., et al. (2025). Electronic screen use and children's socioemotional problems: A systematic review and meta-analysis of longitudinal studies. Psychological Bulletin, 151(5), 513.