חג לימודים שמח ירושלים: הבוקר, שלישי, שנת הלימודים תשפ"ז יוצאת לדרך, וברחבי העיר עושים את דרכם אל אלפי מוסדות החינוך למעלה מ-310,000 תלמידים ותלמידות.
כמיטב המסורת, ראש העיר משה ליאון ובכירי העירייה יבקרו במהלך היום בבתי הספר ובגני הילדים בירושלים, ויפגשו את התלמידים והתלמידות, הצוותים החינוכים וההורים. ליאון וצוותו צפויים לפקוד את בית הספר היסודי 'לוריא' (ממלכתי) בקטמון הישנה, לאחר מכן יעברו לבית הספר היסודי 'פלא' (ממ"ד), ולבסוף הוא יגיע לחגוג את פתיחתו המחודשת של בית הספר הניסויי ארגנטינה בקרית היובל (ממלכתי), אשר עבר שיפוץ מסיבי (על הפגנת החרדים לקראת פתיחת בית ספר חילוני בקרית היובל קראו כאן)
“אין בוקר מרגש יותר מה-1 בספטמבר. התלמידות והתלמידים חוזרים למוסדות החינוך בירושלים, וכל אחד ואחת מהם הם עולם ומלואו והעתיד של העיר שלנו. אלפי תלמידים ותלמידות. אלפי חלומות, וירושלים אחת שמאמינה בכולם", מוסר ליאון. "ירושלים משקיעה בחינוך ובילדיה מתוך אמונה שחינוך איכותי הוא הבסיס לעתידה של העיר. אני מאחל לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך שנת לימודים מוצלחת, בטוחה, פורייה ומלאת סקרנות, הישגים וחוויות. שנת לימודים מוצלחת, ירושלים".
המספרים המדאיגים של מערכת החינוך
ירושלים מתחרדת. אפשר להתווכח ואפשר להתפלפל, אפשר גם לומר שהמגדליזציה המטורפת שעוברת העיר תביא לשינוי בעתיד הקרוב, אבל בינתיים אי אפשר להתווכח עם המספרים, והנתונים של מערכת החינוך העירונית – הגדולה והמורכבת ביותר בישראל – מספרים בדיוק את זה: ירושלים מתחרדת.
מערכת החינוך בירושלים היא, כאמור, הגדולה והמורכבת ביותר בישראל. למעשה היא כוללת שלוש מערכות חינוך – החינוך הכללי (ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-חרדי), החינוך החרדי והחינוך הערבי.
ביום שלישי הקרוב, 1.9.26, תפתח שנת הלימודים תשפ"ז באופן רשמי, ואל מוסדות החינוך ברחבי העיר (בתי ספר וגנים עירוניים) יגיעו כ-305,895 תלמידות ותלמידים (בהם כ-9,000 תלמידי החינוך המיוחד). החינוך החרדי בירושלים הוא הגדול ביותר בעיר – ובו 125,032 תלמידות ותלמידים (שהחלו את לימודיהם כבר השבוע), אחריו החינוך הערבי שבו 112,377 תלמידות ותלמידים, ולבסוף החינוך הכללי (המחולק גם הוא) שבו לומדים 68,486 תלמידות ותלמידים – מספר נמוך יותר מאשר ב-2024 (קצת יותר מ-70,000). על אף גידול משמעותי בחינוך הממלכתי-חרדי, שכמעט הכפיל את עצמו. המשמעות – החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים הולכים ומתכווצים, בעוד האחרים גדלים.
באשר למוסדות החינוך (בתי ספר וגני ילדים): לפי נתוני מנח"י, העיר כוללת כיום 2,732 גני ילדים (מתוכם 393 גנים עבור ילדי החינוך המיוחד), 393 בתי ספר יסודיים (מתוכם 8 לחינוך המיוחד), 365 בתי ספר על-יסודיים (מתוכם 37 לחינוך המיוחד) ו-75 בתי ספר רב-גילאיים הפועלים מכיתה א' ועד כיתה י"ב (מתוכם 52 לחינוך המיוחד).
בחלוקה מגזרית הדברים נראים כך: לחינוך החרדי יש למעלה מפי 2 מוסדות יותר מאשר לחינוך הכללי – 1,731, לעומת 810 לחינוך הכללי (ממלכתי – 366, ממ"ד – 385, ממ"ח – 59), בעוד לחינוך הערבי יש 1,024 בתי ספר וגני ילדים.
הפערים רק הולכים וגדלים
והנה עוד נתון שמדגיש את מגמת ההתחרדות בירושלים – בשנה הקרובה, תשפ"ז יחלו את כיתה א' 22,835 תלמידות ותלמידים בסך הכל (כשבעירייה מציינים כי הנתונים הללו אינם סופיים). בחינוך החרדי יחלו כיתה א' 9,738 תלמידות ותלמידים (לעומת 8,140 בשנת 2024), בחינוך הערבי 7,797 (לעומת 3,144), ובחינוך הממלכתי – המחולק אף הוא כאמור – 4,850 תלמידות ותלמידים בסך הכל (לעומת 4,292 בשנת 2024): 1,486 תלמידים ותלמידות בחינוך הממלכתי, 2,513 בחינות הממלכתי-דתי, 851 בממלכתי-חרדי.
יצוין כי הנתונים כולם הם נתונים רשמיים של עיריית ירושלים אשר הועברו לבקשת "כל העיר" לקראת פתיחת שנת הלימודים בשבוע הבא.
סך הכל תלמידים ותלמידות במערכת החינוך בירושלים
חינוך חרדי – 125,032, מתוכם 9,738 עולים לכיתה א'
חינוך ערבי – 112,377, מתוכם 7,797 עולים לכיתה א'
ממלכתי-דתי – 33,728, מתוכם 2,513 עולים לכיתה א'
ממלכתי – 28,198, מתוכם 1,486 עולים לכיתה א'
ממלכתי-חרדי 6,560, מתוכם 851 עולים לכיתה א'
התוכניות החינוכיות משתנות ומתעדכנות
מערכת החינוך בירושלים פותחת את שנת הלימודים תשפ״ז עם שורה של תוכניות חדשות, שנועדו להתאים את הלמידה לעולם המשתנה ולחזק את המוכנות של התלמידים לעתיד. אחד המוקדים המרכזיים, כמעט מיותר לציין, יהיה שילוב של בינה מלאכותית, מדעים וטכנולוגיה במערכת החינוך. מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יעברו הכשרות מיוחדות בתחומי המדעים והטכנולוגיה, לצד הכשרה לשילוב כלי בינה מלאכותית (AI) בעבודה בכיתה.
בחלק מבתי הספר בעיר צפויות לקום גם מעבדות חדישות, שישלבו בין תחומי המדעים, האמנות והספרות ויאפשרו לתלמידים להתנסות בלמידה רב-תחומית.
לימודי פרסית ומסלול שמכוון לעולם הביטחון
גם התוכנית הביטחונית ללימודי פרסית, תוכנית בו"ם, מתרחבת בשנת הלימודים הקרובה. המסלול, שהחל לפעול בשנה שעברה, מתקיים כיום בארבעה בתי ספר בירושלים ומשלב לימודי שפה פרסית, היסטוריה ומורשת איראנית, לצד פיתוח יכולות חשיבה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות. השנה תיפתח במסגרת התוכנית גם מכינה לשפה הפרסית, שתימשך שלושה חודשים ותהיה מיועדת לתלמידי כיתות י"ב.
מטרת המסלול היא להכשיר צעירים לקראת שירות משמעותי בצה״ל ובקהילת המודיעין, תוך הענקת כלים שיאפשרו להם לתרום לביטחון המדינה ולפתח בהמשך גם אופק תעסוקתי.
יזמות, טכנולוגיה וכטמ"מים: המגמות החדשות
בין המגמות החדשות שייפתחו השנה ניתן למצוא יזמות עסקית, טכנולוגיה וכטמ״מים – תחומים שנועדו להעניק לתלמידים היכרות מוקדמת עם מקצועות ותחומי עיסוק הנמצאים בחזית התעשייה והטכנולוגיה.
במקביל, תלמידים ייחשפו כבר מגיל צעיר לעולמות ההייטק, הרפואה, המשפט והאקדמיה, וישתלבו בנבחרות עירוניות העוסקות בתחומים אלה.
המטרה היא לחבר בין הלמידה בבית הספר לבין העולם שמחוץ לו, ולתת לתלמידים כלים מעשיים והיכרות עם אפשרויות ההמשך העומדות בפניהם.
ההורים דורשים: פעולה נגד האלימות
הורים מירושלים פנו באחרונה לראש העיר משה ליאון ולראש מנח"י, אריק וירצבורגר, בקריאה דחופה להקדיש את שנת הלימודים הקרובה למאבק באלימות ובגזענות במערכת החינוך העירונית.
קבוצת ההורים, המשתייכת לפורום "מחשבה ומעשה", הפועל תחת "מרכזים לצדק חברתי" בירושלים, דורשת מראש העיר ומראש מנח"י לפעול בשני מישורים במקביל: פתיחה פומבית של שנת הלימודים בקריאה ברורה נגד אלימות וגזענות, לצד קידום מעשי של הנושא באמצעות מנהל החינוך העירוני.
במכתב שנשלח לראש העיר, מתארים ההורים את המציאות שבה, לטענתם, צפויה להיפתח שנת הלימודים תשפ"ז. "על רקע שלוש שנים של מלחמה, וכמעט ארבע שנים של מאבק טעון בין אזרחיות ואזרחי המדינה, ובתקופה של מערכת בחירות יצרית, ברור לכול כי שנת הלימודים תשפ"ז תיפתח באווירה מתוחה במיוחד".
עוד נכתב: "שיח אלים וגזעני נעשה לנחלת הכלל, ואירועי אלימות באופן כללי ופגיעות על רקע גזעני הם לצערנו דבר שהפך לשגרה. ההשפעות על הילדות והילדים והנוער ברורות ומיידיות".
לטענת ההורים, המציאות החברתית והביטחונית בשנים האחרונות מחייבת את הנהגת העיר להוביל מהלך משמעותי במערכת החינוך, ולא להסתפק במסרים כלליים.
תנופת בינוי חסרת תקדים בכל המגזרים
כחלק מההיערכות לפתיחת השנה, הורחבו תשתיות החינוך העירוניות במטרה לתת מענה מותאם לגידול המתמשך במספר התלמידים בבירה. לקראת שנת הלימודים יימסרו לציבור למעלה מ-230 כיתות לימוד חדשות לכלל המגזרים והאוכלוסיות בירושלים, בהשקעה תמחירית של למעלה מ-600 מיליון שקלים. לצד זאת, העירייה משלימה בימים אלה הקמה, אכלוס ושדרוג של עשרות מבני חינוך חדשים לגיל הרך ולבתי הספר.
במקביל לבנייה החדשה, השקיעה העירייה תקציב של למעלה מ-250 מיליון שקלים במאות פרויקטים מקבילים של שיפוץ, שדרוג והנגשת מוסדות חינוך קיימים ברחבי העיר. העבודות הללו כללו שיפוצי עומק בכ-110 בתי ספר וגני ילדים, שדרוג של חצרות המשחקים, חידוש חזיתות המבנים, שדרוג של תשתיות המים והחשמל, שיפוץ מקיף של למעלה מ-400 תאי שירותים, התקנת מערכות מיזוג אוויר חדישות, הצטיידות באמצעי הוראה טכנולוגיים ועיצוב מחדש של מרחבי הכניסה.
דגש מיוחד על בטיחות והנגשה שמיעתית ומוטורית
ההיערכות השנה שמה דגש רב על היבטי בטיחות והנגשה לבעלי מוגבלויות. במסגרת זו, בוצעו בדיקות ודוחות בטיחות קפדניים בכ-300 מוסדות חינוך, וכ-100 מתקני חצר בגני ילדים שודרגו והותאמו לקבלת תו תקן רשמי.
במקביל, מבוצעות עבודות נגישות מקיפות ב-194 מוסדות חינוך:
• הנגשות שמע: מבוצעות ב-122 בתי ספר וגנים עבור תלמידים עם לקויות שמיעה.
• הנגשות ראייה: מבוצעות ב-56 מוסדות חינוך עבור תלמידים עם לקויות ראייה.
• הנגשות מוטוריות: מבוצעות ב-16 מוסדות חינוך, הכוללות התקנת רמפות, מעקות מותאמים ושירותים מונגשים.
ביטחון, אבטחה ובדיקת מרחבים מוגנים
במסגרת חלוקת העבודה בין אגפי העירייה השונים, נקבעו שורה של משימות ברורות כדי להביא את מוסדות החינוך למוכנות מקסימלית ב-1 בספטמבר:
• אגף חירום וביטחון: קציני הביטחון של מוסדות החינוך בעיר השלימו סריקות מקיפות לשלילת מפגעי בטיחות, ובדקו באופן יסודי את תקינותם וכשירותם של מרכיבי הביטחון והמיגון, כדי לוודא את מוכנות המבנים לתרחישי חירום. בנוסף, האגף השלים את חידוש ההתקשרות מול חברות האבטחה, לרבות גיוס, הכשרה, ריענון נהלים ושיבוץ מאבטחים במוסדות החינוך.
• המטה העירוני לבטיחות בדרכים: פעל להסדרת מוקדי סיכון ותשתיות, שיפור סימון ותמרור וטיפול בליקויי דרך. בימים הקרובים יחל קמפיין הסברה במרחב הציבורי שיכלול שילוט חוצות ומדבקות רצפה להדגשת כללי התנהגות בטוחה בדרך. בשבועות הראשונים ללימודים יתוגבר מערך הפיקוח העירוני בצמתים ובמעברי חצייה סמוכים בשעות העומס של הבוקר והצוהריים, כדי לסייע בוויסות התנועה.
• אגף שפ"ע (שיפור פני העיר): ביצע וחידש מאות מעברי חצייה, בדגש מיוחד על אלו הסמוכים לבתי ספר, גני ילדים ומסלולי ההליכה המרכזיים של התלמידים, להגברת הנראות.
• אגף התברואה: פינה ציוד ורהיטים ישנים ממוסדות החינוך לקראת קליטת הציוד החדש, וקיים מבצעי ניקיון ממוקדים הכוללים שטיפת רחבות הכניסה, המדרכות והשטחים הציבוריים הסמוכים למוסדות החינוך.





תגובות