היא אחות קיבוץ מעלה החמישה במרפאת 'כללית' ורכזת תחום הגריאטריה בסיעוד במחוז ירושלים, עם ותק של 10 שנים כאחות – הכירו את יערה זית-מקייטון:
העבודה כאחות בקיבוץ הינה מיוחדת. ההיכרות האישית, המחויבות כלפי המטופלים שהם גם חברי הקהילה אותם אני פוגשת על מדרכות הקיבוץ יום יום, דורשים מהאחות פניות מתמשכת וצורך להיות "אחות" גם כאשר המרפאה כבר סגורה. לאחרונה נפתחה בפני אפשרות לקידום ושילוב תפקיד ניהולי כמרכזת גריאטרית יחד עם עבודת השטח. הדבר מאפשר לי גוון ועניין מקצועי רב ועם זאת אפשרות להמשיך ולעסוק כאחות.
מדוע בחרת במקצוע האחות?
מגיל צעיר מאוד ידעתי שברצוני לעסוק בתחום הטיפול. בצבא שירתי כחובשת והחלטתי שברצוני ללמוד סיעוד ולהיות אחות.
מה את הכי אוהבת במקצוע?
העניין המקצועי והיכולת לתרום ולסייע לאדם ולמשפחתו ברגעי הקושי בחיים גורמים לי סיפוק גדול.
האם את נתקלת בקשיים במהלך העבודה?
הקושי נובע פעמים רבות מהתמודדות עם חולי ומצוקה של מטופלים. ישנם רגעים בהם למרות הרצון הגדול לעזור לא ניתן לרפא או "להציל" את האדם ממחלתו או מהמוגבלות שהיא גוזרת עליו. עם זאת ולמרות הקושי אני סבורה שזה בדיוק המקום בו עלינו, כל העוסקים בסיעוד, רפואה ומקצועות הבריאות להיות נוכחים בו, להקל על המטופל ומשפחתו ולסייע במה שניתן.
איזה תכונות לדעתך נדרשות למקצוע האחיות?
ידע מקצועי נרחב הנו משמעותי ביותר למקצוע הסיעוד. ריענון והרחבת הידע באופן שוטף הינם חשובים מאוד בעיניי. בנוסף, מקצוע הסיעוד דורש מיומנויות תקשורת גבוהות: יכולת אמפתיה, חמלה, סבלנות רבה ויכולת הכלה. כמו כן, נדרשת יכולת ארגון, ניהול ויוזמה.
אילו טיפים היית נותנת לאחיות צעירות/ מתחילות או למי שרוצה ללמוד את המקצוע?
הטיפ החשוב ביותר הינו טיפ שקיבלתי ממטופלים כאשר הייתי אני סטודנטית לסיעוד. פעמים רבות נאמר לי ולחברותיי על ידי המטופלים: "אל תשתנו… תישארו אכפתיות כפי שאתן". אני עדין סבורה שמניעת שחיקה והיכולת לראות ולהיות בהקשבה ונתינה אמתית למטופל הן רזי המקצוע. אוורור ומודעות למקומות של הקושי והשחיקה חשובים מאוד בכדי לשמור על היכולת לחמול ולהיות באכפתיות כלפי המטופל.
למי מתאים המקצוע?
המקצוע מתאים לדעתי למי שמתעניינת במדעי החיים ובוער בה הרצון להעניק ולתת. אני קוראת לזה "צורך טיפולי".
ספרי על מקרה שריגש אותך במיוחד במהלך העבודה.
מכיוון שאני אחות במרפאה קיבוצית ומטפלת באנשי הקהילה אליה אני שייכת ומתגוררת, ישנם הרבה מאוד מקרים בהם החיבור שלי למטופלים הינו מעבר למסגרת המרפאה. אני מכירה את המטופל בתוך המעגלים בהם הוא חי, מכירה את המסגרת המשפחתית הקרובה והרחוקה שלו, את המסגרת התעסוקתית והחברתית שלו. עבורי זו המהות האמתית של להיות אחות: ללוות את המטופל בכל שלבי החיים, מהרגע שנולד (תמיכה ביולדת צעירה), דרך שמירה וקידום בריאות, תמיכה באדם חולה ומוגבל ולעיתים גם התמודדות עם פרידה ואבל.
רוצים להישאר מעודכנים?
אילו טיפים היית נותנת לאחיות צעירות/ מתחילות או למי שרוצה ללמוד את המקצוע?
הטיפ החשוב ביותר הינו טיפ שקיבלתי ממטופלים כאשר הייתי אני סטודנטית לסיעוד. פעמים רבות נאמר לי ולחברותיי על ידי המטופלים: "אל תשתנו… תישארו אכפתיות כפי שאתן". אני עדין סבורה שמניעת שחיקה והיכולת לראות ולהיות בהקשבה ונתינה אמתית למטופל הן רזי המקצוע. אוורור ומודעות למקומות של הקושי והשחיקה חשובים מאוד בכדי לשמור על היכולת לחמול ולהיות באכפתיות כלפי המטופל.
למי מתאים המקצוע?
המקצוע מתאים לדעתי למי שמתעניינת במדעי החיים ובוער בה הרצון להעניק ולתת. אני קוראת לזה "צורך טיפולי".
ספרי על מקרה שריגש אותך במיוחד במהלך העבודה.
מכיוון שאני אחות במרפאה קיבוצית ומטפלת באנשי הקהילה אליה אני שייכת ומתגוררת, ישנם הרבה מאוד מקרים בהם החיבור שלי למטופלים הינו מעבר למסגרת המרפאה. אני מכירה את המטופל בתוך המעגלים בהם הוא חי, מכירה את המסגרת המשפחתית הקרובה והרחוקה שלו, את המסגרת התעסוקתית והחברתית שלו. עבורי זו המהות האמתית של להיות אחות: ללוות את המטופל בכל שלבי החיים, מהרגע שנולד (תמיכה ביולדת צעירה), דרך שמירה וקידום בריאות, תמיכה באדם חולה ומוגבל ולעיתים גם התמודדות עם פרידה ואבל.
