"הפועל ירושלים הפיקה לקחים מהעונה שעברה", אמר המאמן עודד קטש במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשבוע שעבר לרגל פתיחת האימונים. הדגש העיקרי מבחינת קטש והמנכ"ל גיא הראל בעת בניית הסגל, הוא אופי השחקן לא פחות מאשר יכולותיו – ולא במקרה. בשנים האחרונות סבלה הפועל מכמה קליינטים לא פשוטים, ומהתעסקות רבה של המערכת בכל מה שמסביב, ולא בכדורסל עצמו.
כולם זוכרים את אוסטין דיי והקיטורים, עם תנועות הביטול הבלתי נגמרות; ואת השביתות האיטלקיות של קרטיס ג'רלס או של ריצ'ארד האוול – שנחשב לשחקן שדורש הרבה תשומת לב מחוץ למגרש. כל אלו – וכאן מדובר, כידוע, על אירועים שהתרחשו רק בעונה האחרונה – התישו את המערכת.
"שמנו דגש רב באיכות ובאופי השחקנים", המשיך קטש. "בנינו קבוצה קשוחה עם אופי טוב, שלא מוותרת ומשחקת יחד. נשים דגש גדול מאוד גם בהגנה, אבל היום באירופה צריך להיות טוב בשני האספקטים כדי להצליח".
בכך הבהיר קטש לכל הנוכחים מה היו הסיבות השנה לצירוף השחקנים שנבחרו בקיץ. אחד מהם הוא הפורוורד דשון באטלר (30, 2.01), שחתם לפני כשבועיים וחצי בשורות הקבוצה לשתי עונות. באטלר הוא אחד השחקנים שהאדומים מאוד רצו העונה, והוא מסמל יותר מכול את מה שקטש רוצה – שחקן שהוא קודם כול אופי, אך כזה שלא מתפשר על איכות ועשה דבר או שניים באירופה, גם אם זה לא ברמות הגבוהות.
הסיפור של דשון באטלר הוא סיפורם של שחקנים אמריקאים רבים, שחלמו על הליגה הטובה בעולם אבל במקום זה מצאו את עצמם עם קריירה סבירה באירופה. באטלר נבחר במקום ה-42 בדראפט של 2010 על ידי מיאמי היט – לא מקום רע כל כך, אבל התחזיות המוקדמות של הדראפט ניבאו לו מקום גבוה בהרבה, אי שם באמצע הסיבוב הראשון. קרע ברצועה הצולבת בעונה האחרונה במכללת ווסט וירג'יניה הוביל אותו למקום הזה. הניסיון להשתקם ולהשיג חוזה דרך ליגת הפיתוח לא היה מוצלח במיוחד, והוא נאלץ לפנות לאופציה האירופית, בדמות גיחה לריגה הלטבית. את עונת 2012-13 הוא החמיץ שוב, בגלל פציעה באותה ברך טורדנית, ורק בעונת 2013-14 התחיל לחזור לתלם. אחרי עונה טובה באלסט הבלגית, שם סיים עם 16.2 נקודות ו-4.2 ריבאונדים, הוא חתם בריימס הצרפתית. כאן המספרים היו סולידיים יותר, ומאפיינים את הקריירה שלו: 10.8 נק' ו-4.8 ריב', עם יציבות מחוץ לקשת – 37.7 אחוז מטווח השלוש, נתון שילך וישתפר. התחנה הבאה והמרכזית בקריירה שלו – אולם הגרמנית, ששיחקה נגד הפועל במסגרת היורוקאפ. עד מהרה הוא הפך לאהוב הקהל, התחבר מאוד לקהילה המקומית ולעיר עצמה והפך תחילה להיות סגן קפטן, ולקפטן בעונה שעברה.
"הוא שחקן חזק מאוד, שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד", סיפר טורסטן לייבנאת', מאמנה של אולם בשבע השנים האחרונות, לעיתונות המקומית על השחקן שלו בשלוש השנים האחרונות. "הוא הגיע ממכללה שידועה בסגנון ההגנתי שלה, ואהבתי מאוד את הסגנון הקשוח שלו. מעבר לכך יש לו גם קליעה מאוד טובה לשלוש, והוא מרווח את המשחק. הוא אישיות יוצאת מהכלל: מנהיג על המגרש, אבל לא בצורה קולנית מדי. אדם טוב ונוח".
בעונתו הראשונה של באטלר בגרמניה, קרי 2015/16, הוא קלע 10 נק' ב-39.4 מחוץ לקשת בליגה הגרמנית. ביורוקאפ סיים עם מספרים דומים: 9.8 נק' ו-3.2 ריב' ב-22.3 דקות.
דשון באטלר (צילום: באדיבות הפועל ירושלים)
עונת 2016/17 היתה הטובה ביותר בהיסטוריה של אולם בעידן החדש: היא סיימה במקום הראשון בעונה הרגילה, והודחה בחצי גמר הפלייאוף הגרמני על ידי אולדנבורג. באטלר סיים את העונה עם 10.4 נק' ו-4.8 ריב' בליגה הגרמנית, וביורוקאפ, שם הודחו הגרמנים בטופ 16, הוא סיים עם 9 נק' סולידיות.
את העונה שעברה הוא סיים עם מספרים נהדרים ביורוקאפ – הטובים ביותר מבחינה אישית: 10.9 נק' ו-4.6 ריב' ב-24 דק'. בליגה הגרמנית הוא סיים עם 10.3 נק', אך אולם נכשלה לחלוטין, סיימה במקום העשירי ולא נכנסה לפלייאוף הגרמני. נוסף על זה, היא סיימה במקום האחרון בבית המוקדם ביורוקאפ. אם זה לא מספיק, הרי שהכאבים של באטלר בברכו חזרו, והביאו להשבתתו מחודש מרץ האחרון ועד לסיום העונה.
מי שהביא את באטלר לאולם הוא ד"ר תומאס סטול, אחד ממייסדי המועדון הגרמני המכובד, שהוקם ב-2001. אולם משחקת בשנים האחרונות דרך קבע ביורוקאפ. סטול, שהוא גם הג'נרל מנג'ר והסקאוט של הקבוצה ורופא במקצועו, הסביר לתקשורת הגרמנית מדוע נפרד מהקפטן שלו: "באטלר ולוק הרנגודי (שחקן נוסף באולם) נפצעו, וזה פגע ביכולת של הקבוצה. סיימנו עונה מאכזבת וזה הזמן לעשות שינויים – גם אם מדובר בשחקנים מאוד אהובים. דשון שחקן טוב, אבל הוא נעדר הרבה, וזה לא בדיוק עזר לנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
העיתונאי הגרמני מיילס שמידט שאובר מסביר בשיחה עם "ספורט כל העיר" את הסיטואציה שאליה נקלע באטלר: "אחרי הכישלון באולם פשוט רצו לרענן והחליפו כמעט את כל הזרים, חוץ משניים", הוא מציין. "באטלר נפצע ונעדר לתקופה ארוכה. עניין זה, בתוספת העונה הלא טובה, גרמה לאנשים להחליט על הצערת הקבוצה. הם החתימו כמה שחקנים אמריקאים בגיל צעיר יותר. באטלר שיחק שלוש שנים באולם, הוא שחקן אהוב עם אופי נהדר, נטול בעיות משמעת, אחד שהתחבר מאוד לקבוצה ועזר לה להגיע להישגים יפים למרות תקציב שאינו מתקרב לגדולות".
שמידט שאובר ממשיך לנתח את השחקן החדש שאוהדי הפועל הולכים לראות בקרוב בארנה: "הוא שחקן מאוד סולידי, לא כוכב, אבל אחד כזה שמשחק חזק בהגנה, לא מוותר, למרות שהוא ריבאונדר ממוצע ולא מעבר לכך. הוא שומר טוב באחד על אחד ויכול לשמור כמעט כל עמדה. הוא כבר לא צעיר, בן 30, עם היסטוריה ארוכה של פציעות, ונדרש סגל ארוך כדי לחפות על ההיעדרויות שלו, שבטח יגיעו. בכל מקרה, הפועל ירושלים עשו עסקה טובה והביאו קלעי טוב לשלוש, שומר טוב, שחקן קבוצתי שהקהל מתחבר אליו ולא בא לבלוט יותר מכולם ולקחת את הפוקוס. הוא מנהיג, מדרבן ויודע להגיד את המילה הנכונה. זה בדיוק מה שכל קבוצה צריכה, וגם הפועל".
