מחקר: מגמת שיפור במזהמי האוויר בתחנה המרכזית בירושלים

מתוצאות מחקר שנערך לפני כשנה במכללה האקדמית הדסה עולה כי ישנה מגמת שיפור בריכוז מזהמי האוויר בתחנה המרכזית בירושלים.

יחד עם זאת, המחקר שכלל עיבודים נתונים סטטיסטי מתחנת הניטור ברציפי התחנה המרכזית בין השנים 2014 ל-2017, מצא כי בכ-20 אחוז מהזמן ישנה חריגה מתקן הסביבה הישראלי עבור חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חריגה המהווה סכנה בריאותית הן לנוסעים והן לנהגים.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

את המחקר ערכו טל קושניר ואילן שפיר, שני סטודנטים מהחוג למדעי איכות הסביבה במכללה. המחקר כלל, כאמור, עיבוד נתונים סטטיסטי מתחנת ניטור ברציפי התחנה המרכזית בהשוואה לתחנת ניטור נוספת, הממוקמת על גג התחנה המרכזית. המחקר התמקד בשני מזהמים: 2NO ו-PM2, לאורך תקופה של 40 חודשים, ממאי 2014 ועד אוגוסט 2017. תוצאות המחקר הראו כי ריכוזי PM2.5 על בסיס ממוצע יממתי חרגו מתקן הסביבה הישראלי ב-19 אחוז מהימים. ריכוז המזהם PM2.5 היה גבוה פי 1.8 ברציפים בהשוואה לריכוזו מחוץ לתחנה. תצפיות דומות נרשמו עבור NO2. משמעות הנתונים היא שלמרות השיפור, הנובע משינויים שנעשו במערכת האוורור של התחנה המרכזית, הנוסעים בתחנה עדיין חשופים להשפעות בריאותיות מזיקות של מזהמי אוויר האופייניים לפליטות ממנועי דיזל.

"אם מורידים את ימי החג והשבתות שבהם התחנה לא היתה פעילה, אז החריגות גבוהות אף יותר והגיעו ל-24 אחוז מהימים", מסבירה ד"ר גאולה שרף, ראש החוג למדעי איכות הסביבה במכללת הדסה. "אפילו שהמצב השתפר, הריכוזים עדיין חרגו מתקן הסביבה. נוסעים ונהגים חשופים לריכוזים משמעותיים של שני סוגי המזהמים".

ד"ר שרף מסבירה כי "חלקיקים נשימים עדינים, PM2.5, הינם בעלי קוטר קטן מאוד ומסוגלים לחדור למערכת הנשימה ולהגיע לעומק הריאות. הנזק הבריאותי בחשיפה לחלקיקים אלו, גם לזמן קצר, ידוע והוכח במחקרים מדעיים שונים. חלקיקים אלו אופייניים לפליטות ממנועי דיזל כמו אוטובוסים. כדי לצמצם את חשיפת הנוסעים למזהמים אלו ננקטו אמצעים שונים וביניהם סגירת הדלתות המפרידות בין אולם ההמתנה לרציפים, אך עדיין, קיימת חשיפה לריכוזים משמעותיים של חלקיקים נשימים עדינים, במיוחד לנהגים".

מזהם נוסף שמנוטר בתחנה מרכזית הוא חנקן דו-חמצני (2NO) – גז רעיל המסוכן לבריאות. מחקרים הראו כי חשיפה לריכוזים גבוהים באוויר עלולים לגרום לנזק משמעותי בדרכי הנשימה.

הנתונים עליהם התבסס המחקר הם נתונים החשופים לציבור, והתחנות האוספות את הנתונים מנטרות אוטומטית ללא יד אדם את רמת המזהמים במשך 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. המחקר כלל גם השוואה בין תחנת הניטור המוקמת ברציף לבין תחנת הניטור הממוקמת על גג התחנה המרכזית. נצפו הבדלים משמעותיים בריכוזי המזהמים בין שתי תחנות הניטור.

ד"ר שרף מציינת כי נתוני תחנת הניטור הממוקמת בתוך מבנה התחנה מרכזית משקפת ריכוזים במבנה סגור, וכי אין כל קשר לריכוזים של מזהמי אוויר הנמדדים בסביבה ונתונים אלו אינם משקפים את איכות האוויר בירושלים".

מחברת נצבא, מפעילת התחנה המרכזית נמסר: "מזה כעשור החברה מבצעת מדידות ומנטרת את זיהום האוויר בתחנה המרכזית. לפני למעלה משמונה שנים, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, הותקנה מחיצה המפרידה בין אולם הנוסעים והרציפים, כך שמשך החשיפה של הנוסעים והנהגים כבר אז היה מינימלי ולא הווה נזק בריאותי. במקביל, פעלה החברה למזער ככל הניתן את ריכוז המזהמים באולם וברציפים באמצעות מערכות אוורור ומנדוף. לחברה שתי תחנות ניטור המעבירות נתונים 24/7 וכן יועץ סביבתי המלווה אותנו ומנתח את הממצאים על בסיס קבוע, ואנו מתייחסים לכל חריגה קלה כחמורה ונוקטים בפעולות הנדרשות באופן מיידי".