הנַכְּבָּה היא המונח הערבי-פלסטיני לעזיבתם/גירושם של כ-750 אלף ערבים פלסטינים במהלך מלחמת העצמאות והפיכתם לפליטים. הנראטיב הערבי-פלסטיני הנוגע לנכבה נחשב לאנטי ציוני. הוא מצוין ב-15.5 – היום בו הסתיים המנדט הבריטי בארץ ישראל, וגם היום בו אמורה להיות הכרזה המדינה (בפועל היא הוקדמה ביממה בשל כניסת השבת). יום הנכבה יצוין ביום חמישי הקרוב, 15.5, ובמהלך […]
פרסום ראשון: פרופ' תמיר שפר הוא, ככל הנראה, הנשיא הבא של האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' שפר, בן 63, רקטור האוניברסיטה בשנתיים וחצי האחרונות, נבחר על ידי ועדת האיתור כמועמד המתאים ביותר לתפקיד. מינויו לנשיא האוניברסיטה העברית מותנה באישור של הוועד המנהל של האוניברסיטה כמו גם באישור הוועד הפועל ובאישור של חבר הנאמנים. הליך פרוצדורלי שצפוי […]
על בימת עץ, בלי מיקרופון או אמצעי הגברה, נחנכה היום, ה-1 באפריל 1925, האוניברסיטה העברית בירושלים. בטקס רב הרושם, שבו השתתפו אלפי מכובדים ומכובדות – מנהיגי הציונות, מנהיגות הרבנים, מנהיגים מרחבי העולם, נאמו בזה אחר זה חיים וייצמן (לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל), הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, הלורד בלפור, הנציב […]
לטקס המכונן של חנוכת האוניברסיטה העברית באפריל 1925, כאשר הארץ היתה תחת שלטון המנדט והנציב הבריטי היה הרברט סמואל היה יהודי, קדם טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה שבע שנים קודם לכן – ב-27 ביולי 1918. היה זה פחות משנה לאחר הגעתם של הבריטים לירושלים ו/או הצהרת בלפור, כשהיישוב היהודי בארץ ישראל עדיין התאושש מתלאות מלחמת […]
האוניברסיטה העברית הכריזה על הטבה משמעותית שתינתן לשבים ולשבות משבי החמאס בעזה – מימון מלא לשלוש שנות לימודים אקדמאיים. המיזם החדש יתקיים באמצעןת קרן מלגות מיוחדת שתעניק את המימון, במטרה לסייע לשבים להשתלב מחדש בחברה ולבנות עתיד אקדמי, מקצועי ואישי מתוך תקווה ושיקום. במסגרת היוזמה, מלבד מימון מלא של שכר הלימוד, יינתנו לשבים ולשבות ליווי […]
מול כיכר פריז, בפינת הרחובות בן מימון-קרן היסוד, עומד אחד הבניינים המרשימים בירושלים – טרה-סנטה, שנבנה בתקופת המנדט הבריטי (בין השנים 1927-1924). זהו מבנה ייצוגי, מפואר וסימטרי, המשתרע על שטח של 11 דונם. נוכחותו מורגשת בשל מיקומו הפינתי באחד הצמתים החשובים בעיר. מקימת הבניין היתה אגודה דתית קתולית ממילאנו, ובראשה הקרדינל אנדקיאה פרארי, שיזם מפעילים […]
פרופ' נדירה שלהוב-קובורקיאן, המרצה מהאוניברסיטה העברית שהתבטאה נגד ישראל והואשמה על ידי גורמים שונים, בהם גם חברי כנסת, בהסתה ובהכחשת אירועי טבח ה-7 באוקטובר, לא תלמד או תחקור במסגרת האוניברסיטה לאחר ש"יצאה לגמלאות". במהלך השנה החולפת היא הושעתה מהעברית וראשי האוניברסיטה אף קראו לה להתפטר. כזכור לפני מספר חודשים נחשף בערוץ 14 על ידי הכתב […]
האוניברסיטה העברית בירושלים שוב נמצאת בין 100 מוסדות הלימוד האקדמיים הטובים בעולם – כאשר מדד שנגחאי, הנחשב לדירוג החשוב והאיכותי בעולם האקדמי הבינלאומי, דירג את האוניברסיטה במקום ה-81. מדובר על עלייה של 4 מקומות לעומת המדד של השנה שעברה, אז דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-85. בזווית המקומית, העברית מדורגת במקום ה-2 בישראל – כאשר מכון […]
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיריית ירושלים החליטה באחרונה לאשר להפקדה תוכנית להרחבת בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, במסגרתה יוקם מבנה בן 7 קומות בלב קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, לאורך שדרות מגנס, בשטח כולל של כ-24 אלף מ"ר. הבניין החדש, שיצטרף לשלושת הבניינים הקיימים של בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, צפוי לכלול כיתות לימוד, […]
פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית ממשיכה לעורר סערות, ונדמה שלראשי המוסד האקדמי הירושלמי נמאס, עד כדי שהם החליטו כעת להשעותה. כזכור, כפי שפורסם בסוף חודש אוקטובר ב"כל העיר", בתחילת המלחמה טענה שלהוב-קיבורקיאן, פרופ' לקרימנולוגיה ועבודה סוציאלית, כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה. בעקבות התבטאות זו – קראו לה ראשי האוניברסיטה לעזוב את המוסד ולמצוא לעצמה […]
סערה באוניברסיטה העברית: נשיא העברית פרופ' אשר כהן, הרקטור ד"ר תמיר שפיר ושורת אקדמאים בכירים נוספים חתומים על מכתב פומבי חריף שנשלח למרצה באוניברסיטה, פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן, שבו הם מתביישים בעמדות שהציגה ומבקשים ממנה לעזוב את תפקידה כמרצה באוניברסיטה. הרקע למכתב החריף: פרופ' שלהוב-קיבורקיאן, מרצה לקרמינולוגיה ועבודה סוציאלית, פרסמה בשבועות האחרונים מספר עצומות וקריאות נגד […]
כ-1000 מרצים המלמדים באוניברסיטה העברית הכריזו אתמול, ראשון, על סכסוך עבודה עקב הרפורמה המשפטית. החשש שלהם הוא שצמצום עילת הסבירות יפגע בתנאי עבודתם. לדברי הסגל הבכיר, סכסוך העבודה הוכרז בגלל כוונת ממשלת ישראל "לקדם מהלכים שיפגעו במעמד העבודה המאורגנת וזכות ההתארגנות, בדיני העבודה ובמרקם יחסי העבודה הקיבוצים בישראל, ויביאו לפגיעה בתנאי עבודתם של העובדים בישראל […]
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה חושף, לראשונה, כי באזור דרום הלבנט הקדום – ארץ ישראל של ימינו – השתמשו בגושי כסף כאמצעי תשלום לפני כ-3,600 שנה, ולא כפי שסברו קודם לכן – במאה ה-12 לפני הספירה. המקור שממנו הגיע הכסף – אנטוליה
המחסור בצוותי החינוך מהווה בעיה כלל ארצית ידועה, ובחודשים האחרונים מתנהל מאבק ממושך של הסתדרות המורים כנגד שחיקת צוותי ההוראה, דבר אשר מוביל לנטישה של מורים ומורות ובשל כך למחסור הולך וגדל של צוותים. מעבר למשא ומתן שמתנהל מזה חודשים בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, ישנם עוד כלים שבהם ניתן להתשמש כדי להתמודד עם המשבר. […]
מקווה טהרה שלם וייחודי מימי בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה), התגלה בחפירות הצלה ארכיאולוגיות בפרויקט מעלית הכותל שבמדרון המזרחי של הרובע היהודי. המקווה נמצא בחפירות בניהולם של מיכל הבר וד"ר אורן גוטפלד מטעם האוניברסיטה העברית ובמימון משרד ירושלים ומורשת, שהחלו בפברואר 2021 במטרה לאפשר בנייה של שתי מעליות שיחברו בין רום הרובע למפלס הכותל […]
האוניברסיטה העברית שומרת על מעמדה כמוסד האקדמי המוביל בישראל ומדורגת במקום הראשון בארץ בכמחצית מתחומי הלימוד והמחקר שנבדקו – כך לפי דירוג שנגחאי לשנת 2022. לפי הנתונים שנחשפו, בנוסף להובלה בדירוג הארצי, האוניברסיטה מדורגת בין 50 המוסדות הטובים ביותר בעולם בתחומים מתמטיקה, משפטים, תקשורת ומדיניות ציבורית. הדירוג שהתפרסם עתה הוא לפי נושאים, והדירוג הכללי של […]
פרופ' תמיר שפר נבחר לרקטור האוניברסיטה העברית על ידי סנאט האוניברסיטה. פרופ' שפר משמש בשש השנים האחרונות בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום המחקר שלו הוא תקשורת פוליטית השוואתית ודיגיטלית. בין היתר, הוא חוקר את ההשלכות הכישורים של פוליטיקאים בזירת התקשורת הפוליטית ומחוצה לה. הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת" […]
ממשיכים לשדרג את מערך התחבורה הציבורית בירושלים, עם קו ישיר לסטודנטים הלומדים בהר הצופים. זאת, במסגרת תכנית משרד התחבורה לשדרוג מערך התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ, ובירושלים בפרט. קו 517 החדש ייסע בין קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, דרך הכביש המהיר שדרות בר לב (כביש 1 העירוני), קניון ממילא רחוב אגרון, רחביה, שדרות הרצוג ומשם […]
