הפינה ההיסטורית: 'מערת תלפיות' – האם ישו נקבר כאן?

חגיגות השנה האזרחית החדשה, שהתקיימו בשבוע שעבר, הן הזדמנות טובה לחזור אחורה בזמן – אל התקופה שבה נולדה הסיבה לחגיגות חג המולד – הולדתו, חייו וצליבתו של ישו (ישוע) מבשר דת הנצרות.

שלושה מקומות בירושלים טוענים חזקה על אתר קבורתו של ישו לאחר צליבתו. הכנסייה הקתולית והכס הקדוש דבקים במסורת בת 1,600 שנה כי ישו קבור בכנסיית הקבר, בעוד האוונגליסטים מגיעים ל'גן הקבר' על דרך שכם. לפרסום עולמי בעשרות השנים האחרונות זוכה גם מערת קבורה בשכונת ארמון הנציב. מערת הקבורה הקרויה 'מערת תלפיות', פרסמה את השכונה המציינת כיום 50 שנה להיווסדה, אך היא אטומה וסגורה למבקרים בשל רגישות הנושא.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

בשנת 1980, באזור שכונת ארמון הנציב (אז תלפיות מזרח), בעת הנחת יסודותיו של הבית הנמצא כעת ברחוב דב גרונר 272, נתגלתה מערת קבורה מהמאה הראשונה לספירה. מעל פתחה נמצא סמל משולש ועיגול ובתוכו כוכב או זר פרחים. במערה נמצאו עשר גלוסקמאות, שש מהן נושאות שמות. השמות החקוקים בארמית על ארונות הקבורה מעוררים התרגשות: "ישוע בר יוסף" (כמו שמו של ישו), "מריה" (האם זו מרים, אמו של ישו?), "יוסה" (קיצור השם יוסף, וגם שמו של אחד מאחיו של ישו), "מתיה" (האם זהו תלמידו הידוע של ישו?), "יהודה בר ישוע" (הגלוסקמה הקטנה ביותר עם עצמותיו של ילד) ו"מרים הידועה כמרה" (חוקרים גורסים כי זהו שמה של מריה מגדלנה).

אמנם שמות אלו היו שכיחים באותה תקופה, אך מציאת הגלוסקמה היחידה בירושלים עם השם "ישוע בר יוסף". ולאחר מכן גם את הגלוסקמה עם השם "יעקב בר יוסף אחי דישוע" (שנעלמה ואותרה מאוחר יותר ושויכה בסבירות רבה למערת תלפיות), מקדמת את האפשרות הסטטיסטית-תיאורטית כי אכן מדובר בקבר משפחת ישו. ארון הקבורה של ישו הוא הפשוט ביותר מבין הארונות שנמצאו במערה, ובתוכו נתגלו גם שאריות של תכריך שנעשה מהידוק ושזירת קש (תבן), בשונה משאריות התכריך שנמצאו בארונה של "מרה", אשר נעשו מסיבי פשתן.

מערת תלפיות החתומה בין חצרות בתים ברחוב דב גרונר (צילום: אדם אקרמן)

בפינתו העליונה של ארון הקבורה של ישו חרוט הסמל X (שגלגולו הפך לצלב ומסמן את האות "ת" – האחרונה בא'-ב' העברי והארמי – ופרושה סוף הדרך, אך גם תחילתה). ישו אמר: "אני האלפא וגם האומגה" (האות הראשונה והאחרונה בא'-ב' היווני) – הכוונה שרוחו ממלאת את העולם כולו.
למרבה הצער, בעת הבדיקה הראשונית של הקבר, אחרי שנחשף בפיצוץ-דינמיט מקרי בעת חפירת יסודות לבתים, לא נעשה מחקר יסודי של הממצאים. ארבעה ארכיאולוגים הגיעו למקום, ובראשם יוסף גת. בדיקת די.אן.איי לא התאפשרה עדיין באותן שנים, וכן לא נעשתה בדיקה אנתרופולוגית.

לפי החוק וההסכם הקואליציוני עם החרדים, הועברו העצמות מיד לקבורה והן ולא ניתנות עוד לאיתור. הארונות הובאו באופן זמני למוזיאון רוקפלר. אחד מהם, שסומן במערה, נעלם או נשכח ולא הגיע למחסני רשות העתיקות שהיו אז בשכונת רוממה. בשנים האחרונות גברו ההוכחות כי ארון הקבורה שנעלם, והגיע לרשותו של האספן עודד גולן – ונושא את החריטה "יעקב בר יוסף אחי דישוע" – מקורו במערת תלפיות. גולן, שהואשם בזיוף הארון (בהוספת המילים "אחיו של ישו" – בהמשך לשמו של "יעקב בר יוסף"), טען אומנם במשפטו כי רכש את הגלוסקמה במזרח ירושלים ב-1976 (זאת כנראה כדי לחמוק מחוק העתיקות שחוקק בשנת 1978 – אך בהחלט אפשרי שלא דייק והיה זה בשנת 1980). לאחר זיכויו של גולן מזיוף הגלוסקמה והחזרתה לביתו, ערך בה הגיאולוג ד"ר אריה שימרון בדיקות יסודיות – ומצא התאמה גבוהה ביותר בינה ליתר הגלוסקמאות במערת תלפיות ולהרכב הפטינה (שכבת המשקעים והתגבשות המינרלים על גוף המונח מאות בשנים מתחת לאדמה).

פתח מערת תלפיות בזמן גילויה (צילום: באדיבות שמחה יעקובוביץ)

יוסף גת, הארכיאולוג הראשון שבחן את הגלוסקמאות, נפטר לפתע ב-1993, אך הספיק לספר לאשתו, כי הוא משוכנע שגילה את המערה בה נקבר ישו ומשפחתו, אולם חשש שפרסום מסקנתו, יעורר גל אנטישמיות. תלמידו, הארכיאולוג עמוס קלונר, שהכין רק בשנת 1996 דו"ח סיכום הממצאים מהמערה – טען בו כי אין מספיק הוכחות שמדובר בישו ומשפחתו. ההתעניינות בקבר החלה רק לאחר שצוות של רשת "בי.בי.סי" הגיע לירושלים ב-1996, להפיק סרט על מנהגי הקבורה בימי בית ראשון ושני, ומצא גלוסקמה עם השם "ישוע בר יוסף".

העיתונאי החוקר שמחה יעקובוביץ ליד מערת תלפיות (צילום: באדיבות שמחה יעקובוביץ)

בשנת 2002, לאחר הפרסום הרב של איתור הגלוסקמה "יעקב בר יוסף", החל העיתונאי והבמאי שמחה יעקובוביץ', המתעניין בארכיאולוגיה, להכין סרט על "מערת תלפיות". הוא איתר את הארון עם הכתובת החרוטה עם שמו של ישו במחסן העתיקות ופתח אותו, ולא היו בו עצמות. ברם, בתחתיתו היתה שכבת אבק עצמות הניתנת לבדיקת די.אן.איי הקרויה "מיטוכונדריאלית". כך החל יעקובוביץ' באיסוף החומר תוך התייעצות עם מומחים רבי מוניטין בתחומי ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, סטטיסטיקה ופיענוח כתובות עתיקות. ההשערה כי ב"קבר תלפיות" טמונים בני משפחת ישו עוררה עניין רב ברחבי העולם. תוצאות מחקריו היו לסרט שובר קופות (שהופק על ידי ג'יימס קמרון), שהוקרן לראשונה בניו-יורק ב-2006 בשם "הקבר האבוד של ישו". ספרו של יעקובוביץ', "קבר משפחתו של ישו", היה לרב מכר, והדיו נשמעו בכנסים רבים. הספר והסרט נתקלו בהתנגדות רבה מצד חוגים קתוליים, המתנגדים לעצם ההנחה כי נתגלה מקום קבורתו של ישו – ועל אחת כמה וכמה כי היה אולי נשוי ואב לילד.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כחודש לאחר גילוי המערה בשנת 1980 ברחוב גרונר, נתגלתה מערה נוספת מהמאה הראשונה לספירה, ברחוב עולי הגרדום הסמוך. הארכיאולוגים, ובראשם קלונר, השתלשלו אליה פנימה על חבל דרך התקרה. המערה נשתמרה בשלמותה, ובתוכה נמצאו שמונה גלוסקמאות ועוד אחת של ילד. אולם כבר למחרת, כאשר החלו ההכנות להעברת הגלוסקמאות למוזיאון רוקפלר, הגיעו אנשי "אתרא קדישא" עם תגבורת של תלמידי ישיבת "תולדות אהרון" הקיצונית ודרשו הפסקת העבודה. לא ניתן היה להוציא את ארונות הקבורה מהמערה והיא נאטמה לשנים ארוכות.

גלוסקמאות במחסן רשות העתיקות (צילום: באדיבות שמחה יעקובוביץ)

בשנת 2012 הגיע שמחה יעקובוביץ' להסדר עם "אתרא קדישא", לפיו איש לא יחדור למערה, אלא זרוע רובוטית עם מצלמה תוכנס פנימה דרך חור שנחפר ברצפת הבניין. במסדרונות הבניין הותקנו מרקעי וידאו, מהם נשלטה המצלמה שהוכנסה פנימה דרך החור, שאותר באמצעות המכ"ם. הממצאים הוקרנו על גבי המרקע. צילומי הרובוט הראו על גבי אחת הגלוסקמאות ציור של דג חרוט שהוא סמל נוצרי קדום, הפולט אדם. הדג ויונה הנביא – הם מסמליה הראשונים של הנצרות. ישו בדומה ליונה נבלע כבר בעולם המוות, אך קם לתחייה (שניהם שהו בעולם האבדון שלושה ימים). בשל התאורה העמומה קשה היה לקרוא את הכתובות, שנכתבו ביוונית על גבי הגלוסקמאות, אך כולן רומזות על תחיית המתים. בין המילים החרוטות, ישנן המזכירות את השם "אלוהים" ואת המילים "קם לתחייה". לדעת אנשי הצוות (שכללו גם ארכיאולוג), כל הנקברים היו חסידי ישו, שרצו להיקבר בסמוך לדמות שאותה העריצו וראו בה את בן האלוהים.

ייתכן ולא ניתן יהיה לעולם להוכיח, כי המערה ברחוב גרונר קשורה למשפחת ישו. "מערת תלפיות", הנמצאת בדיוק בחצי הדרך בין בית לחם וירושלים, תמשיך להסעיר את הדמיון של מאמיניו ותפלג את חוקרי הנצרות. נראה כי התעלומה, היכן קבור המת המפורסם ביותר בהיסטוריה, תישאר לא פתורה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

מחפשים דירת 3 חדרים בארנונה/תלפיות? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים