הפינה ההיסטורית: התגליות החדשות באתר הארכיאולוגי המרתק

במרחק של כ-15 ק"מ מדרום לירושלים ניתן ליהנות מנוף פנורמי מגובה של כ-700 מטר, מספורי דרמות אנושיות סוערות ובעיקר מאתר ארכיאולוגי עתיק ומרתק – ההורדיון, שבו תוכלו לראות נדבכים חדשים שנפתחו לציבור הרחב.

ההרודיון, ארמונו האישי ומבצרו של המלך הורדוס והמקום בו בחר להיקבר – מהווה, כאמור, את אחד האתרים העתיקים והמרתקים בארץ. בשנים האחרונות נחשפו אטרקציות חדשות כמו חדר האירוח עם ציורי קיר, הכניסה הממלכתית להר, תיאטרון קטן, היקב הפרטי של המלך ובתי המלאכה לנשק של לוחמי בר כוכבא.

ההרודיון (צילום: אדם אקרמן)

המקום היה פרויקט אישי של הורדוס – הבנאי הגדול ומלך יהודה האכזר, ששלט 33 שנה ברצף (37 ל-4 לפנה"ס). כיבוש ירושלים בשנת 63 לפנה"ס על ידי המצביא הרומי פומפיוס, שהוזמן לתווך בין שני אחים חשמונאים שרבו על המלוכה, הביא למנויו של אנטיפטרוס האדומי למושל יהודה, ולעליית כוכבו של בנו הורדוס. לרומאים היה נוח ששליט בארץ מרדנית כמו יהודה, יהיה אדם הממלא בנאמנות את מדיניותה.

הורדוס, ששלט ביד ברזל תוך שימוש בטרור ופחד על ידי סוכנים חשאים, משפטים מבוימים והוצאות להורג ללא משפט, היה שנוא על העם. הוא היה מוכשר אך מגלומן, שהחל בבולמוס בנייה של מפעלי ענק בערים חשמונאיות מובהקות כמו ירושלים ויריחו, מתוך רצון עז להאפיל על החשמונאים שנואי נפשו.

פרופ' אהוד נצר הקדיש 30 שנה לחפירות בהרודיון וגילה בשנת 2007 את מתחם הקבורה – המוזוליאום – מבנה הקבורה המפואר שהתנשא מעל קברו ואת ארונו המנופץ של המלך. הוא הספיק להכין תערוכת ענק במוזיאון ישראל: "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה", אך לדאבון הלב, בשנת 2010 הוא מעד בהרודיון ונפל מגובה רב על התיאטרון שחשף ונהרג.

דגם קברו של הורדוס עם המוזוליאום בהרודיון (צילום: אדם אקרמן)

נצר שהיה גם אדריכל בנוסף להיותו ארכיאולוג, הקדיש את כל זמנו ומרצו, ללימוד מאפייני הארכיטקטורה של הורדוס במצדה, יריחו, נמל קיסריה וכמובן למפעליו בירושלים – בית המקדש וארמונו (שהיה באזור הקישלה של ימינו ליד שער יפו). נצר הגיע למסקנה שהמלך שבנה גם את ההרודיון, משך תריסר שנים, ונולד כ-2000 שנה לפניו ולא למד אדריכלות מעולם, היה מעורב אישית במלאכת הבנייה, במיקומם של אתרי הבנייה, בתכנון האדריכלי ובבחירת חומרי הבנייה.

הורדוס החליט להקים בהרודיון ארמון יוצא דופן, ובכך לקיים נדר שנדר לאחר שגבר ליד תקוע, על כוחותיו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס (מתתיהו בן יהודה). הוא נאלץ לברוח מירושלים כאשר אנטיגונוס בעזרת צבא הפרתים פרץ לעיר, וחזר אליה רק כעבור שלוש שנים בעזרת לגיונות רומאים. בשל השנאה שרכשו כלפיו מרבית העם ובהיותו פרנואיד, הורדוס החליט להקים לעצמו ארמון אלטרנטיבי מחוץ לבירה, שבו ירגיש בטוח. בהרודיון המדברי ומגדלי התצפית הענקיים שהקים עליו, ומוגן בשלושה גדודים של חיילים שכירים מאיטליה, יוון וצרפת, הוא הרגיש בטוח. ההרודיון נבחר גם בשל קרבתו לירושלים – באותם ימים שעת רכיבה על סוס – ובהיותו על גבול מדבר יהודה לארץ אדום (מקום מוצאו של אביו), בואכה ארץ הנבטים (מקום מוצאה של אמו קיפרוס). הורדוס הפך את ההרודיון לנווה מדבר, בנה בריכת ענק – 70X45 גודלה ו-3 מטר עומקה – והקיף אותה בגן נוי. הוא הקים שני בתי מרחץ, אחד בתחתית ההר והאחר במרומיו, ליד ארמונו. כמו כן בנה אמת מים לאורך 6 קילומטר, שמוצאה היה באזור בריכות שלמה, וכך התגבר על חסרון המים באתר המדברי.

המדרגות אל פנים הארמון וטקרלין האורחים בהרודיון (צילום: אדם אקרמן)

למרות הניסיונות השונים להתנקש בחייו, הורדוס חי 69 שנה ונפטר בארמון החורף שלו ביריחו. משם הובלה גופתו, כפי שציווה בצוואתו, ברוב פאר והדר אל אל קברו וארון הקבורה המלכותי, שהכין לעצמו מבעוד מועד בהורדיון. המוזוליאום, שהתנשא לגובה 25 מטר והבהיק בלובנו, נבנה מאבן הגיר "מלכה" האיכותית, ממנה נבנה גם בית המקדש. תחילה תכנן הורדוס להיקבר בחלק התחתון של ההר, אך בערוב ימיו שינה את מקומו, והחליט להיקבר בגב ההר, בצד הצפוני-מזרחי, בכיוון הפונה לירושלים. הוקם גרם מדרגות שהוביל לקבר, מאבנים ששמשו מושבים בתיאטרון. פועליו יצרו "הר מלאכותי" דמוי חרוט קטום ושפכו עשרות טונות של אבנים ועפר, שנלקחו מגבעה סמוכה. הדבר נעשה לכסוי ומלוי מדרונות ההרודיון, תוך עבודות פילוס והידוק – וכך החרוט נהיה גם דמוי פירמידה.

המוזוליאום נבנה מחוץ למעטפת ההר, בלט על רקע ההר השחור ונראה היטב מירושלים. ברם, עברו רק כ-70 שנה מקבורתו של הורדוס, ופרץ המרד נגד רומא בשנת 66 לספירה. לאחר נפילת ירושלים בשנת 70, חלק מהקנאים ברחו למצדה וחלקם הגיעו להרודיון. בשנאתם הרבה כלפי הורדוס, שזכה לכינוי "יהודי למחצה" ו"איש הדמים", הם פרקו את המוזוליאום וניפצו את ארון הקבורה של הורדוס. במרוצת הדורות התכסו שרידי הקבר ואבני המוזוליאום במפולת אדמה וסחף, ולכן אהוד נצר ומשלחתו שהגיעו להרודיון בשנת 1972 התקשו בחשיפת אתר הקבר.

חדר ציורי הקיר הצופה אל התיאטרון (צילום: אדם אקרמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הפתעה מרתקת בהרודיון, היא ההליכה במעבה ההר התת-קרקעי, במאגרי המים שחצב הורדוס ובמנהרות ההגנה שחפרו המורדים. מניחים כי הקנאים נכנעו ללא קרב לרומאים, שהגיעו למקום לאחר דיכוי המרד בירושלים. למערכת מנהרות אלו נוספו מנהרות תקיפה, שהקימו לוחמי בר כוכבא (בין השנים 135-132) – אשר הפכו את ההרודיון ל"מבצר גרילה". בר כוכבא, כפי שמסתבר מאגרות שנתגלו, הבין את מעלותיו של מבצר ההר והקים בו מפקדה ומרכז מנהלי. המורדים המבוצרים היטב החזיקו מעמד במקום כמעט כשנה מול כוח רומי גדול. מאות אבני הבליסטראות, אבני הדרדור, ראשי החץ הרבים וסימני השרפה העזה מעידים על הקרב הקשה שהיה במקום, לפני מנוסת חלק מהלוחמים למערות מפלט במדבר יהודה. לאחר המרד נזנח ההרודיון למאות בשנים, עד שהגיעו הביזנטיים, שהיו במקום בין המאות ה 5 ל-9. בחלק התחתון של ההר, הם בנו שלוש כנסיות ומבנים לנזירים ואורוות לסוסים. בעת החדשה זוהה ההרודיון מחדש רק בשנת 1836 על ידי החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון, וחפירה ראשונה נערכה במקום בשנת 1850, בידי החוקר הצרפתי פליסיאן דה-סוסי. חפירות יסודיות החלו במקום, רק לאחר שההרודיון עבר לתחום שליטת ישראל – אחרי מלחמת ששת הימים – והגעתו של אהוד נצר למקום.

חדר ציורי הקיר בהורדיון (צילום: אדם אקרמן)

ההרודיון העליון משתרע על שטח של 100 דונם, בעוד ההרודיון התחתון, שטרם נחפר, שטחו 150 דונם. כך שיחדיו ה"הרודיון רבתי" מגיע לשטח של 250 דונם. ההר נמצא במפלס הגבוה ב-100 מטר, מעל להרודיון התחתון. בחלק התחתון בולטת בריכת המים הענקית עם עמודים סביבה, ישנו בית המרחץ ושרידי ארמון. מצפון לארמון נחשף מסלול של 350 מטר, שנועד מלכתחילה לשמש בעת מסע הלוויה של הורדוס. אהוד נצר תכנן לשחזר את יופייה של הבריכה וגני הנוי סביבה, ותכנן חפירה יסודית בהרודיון התחתון, מלאכה שהוחל בה בראשית עבודותיו באתר במטרה למצוא את קברו של הורדוס. אולם רק 15 שנה לאחר מותו – במרץ 2025 – החל צוות חוקרים בעבודת חפירה בארמון התחתון.

העבודה שהחלה כעת בחלק התחתון, מעוררת עניין רב, ונותנת רמזים להפתעות נוספות הצפויות בהרודיון. בשנת 2008 נחשף תיאטרון קטן עם כ-350 מושבים ונוף פנורמי הנשקף ממנו לכיוון ירושלים. מעליו נמצא חדר אירוח מלכותי, לצפייה במופעים שהוצגו בתיאטרון. בתוך החדר המפואר נחשפו ציורי קיר מרהיבים, שעברו באחרונה שימור קפדני והם מפתיעים את המבקר באיכותם. כמו כן הוכשר מערך הכניסה המלכותי להר, עם גרם המדרגות הסמוכות לקברו של הורדוס, המסתיים במסדרון עם קשתות מרשימות המתנשאות לגובה של 16 מטרים. גרם המדרגות שהוביל לפנים הארמון וגם למוזוליאום נחשף והוכשר להליכה. הירידה והעליה במדרגות אלו היא חוויה מרהיבת לב, הודות לנופים הנשקפים ממרומם. כמו כן הוכשרה רחבה מיוחדת מעל למסד (פודיום) הקבר של הורדוס – עם שלטי הסבר על המוזוליאום. בנוסף, נסלל באחרונה שביל שטוח על צלע ההר, המאפשר למתקשים בהליכה, להגיע לאטרקציות העיקריות.

הדמיית פיתוח הבריכה בהרודיון התחתון (צילום הדמיה: באדיבות אוסף פרופ' אהוד נצר ז"ל)

חדר האירוח המלכותי מעל לתיאטרון הוא מיני-אולם, המעוטר ביותר מהתקופה ההלניסטית-רומית שנתגלה בארץ. גודלו 7-8 מטר וגובהו כ-6 מטר – ומשני צדדיו ישנם חדרי שירות קטנים. מדרגות רחבות קישרו בין הארמון – ובין החדר המלכותי, שדרכם המלך ואורחיו נכנסו אליו. הם יכלו להסב בו בהפסקות שבין המופעים, לכיבוד שלפי הממצאים שנחשפו בהר (וגם במצדה) כללו יינות מקמפניה, מרוטב דגים מומלחים מספרד ומתפוחי עץ מנאפולי. החלק התחתון של החדר עוטר בפנלים מלבניים בצבע בורדו וכתום, שהיו באופנה בעולם הרומי.

עיטורי קירות שלמים בטכניקת פרסקו (ציור על טיח לח) וסקו (ציור על טיח יבש) אין לה מקבילות בארץ – והדבר בוצע מתוך כורח חפוז להכין את המיני-אולם, לקראת ביקורו של מרכוס אגריפה בהרודיון בשנת 15 לפנה"ס. אגריפה היה המשנה לקיסר אוגוסטוס, המחותן לבתו היחידה והמפקד הראשי של הצבא הרומי. לקראת הביקור הורדוס דרש מהאמנים לצייר ציורי קיר שיזכירו לאגריפה את נופי איטליה ומקדשים ברומא, ובעיקר את קרב אקטיום הימי (עליו פיקד והביס את הצי של קליאופטרה ומאהבה אנטוניוס), שאפשר לאוגוסטוס להשתלט על מצרים.

פנים ההורדיון (צילום: אדם אקרמן)

בחדר הותקן מייצג אור קולי מרשים, המספר על ביקורו של אגריפה בהרודיון. הצפייה מבעד לחלון רחב הממדים שהותקן בחלק הפונה אל הנוף המדברי וירושלים והאזנה למייצג מעניקים חוויה המחייה את מראות העבר. הפועלים שנשלחו להרוס את החדר במצוותו של הורדוס לא עשו את מלאכתם הייטב, וגם השאירו חריטות גרפיטי על קירותיהם. כך ניתן לקרוא ציטוט מהומרוס, שרטוט אותיות הא"ב העבריות, ציור של ספינה ולוחות משחק. אחד הפועלים ששמו היה אבא, חרט על אחד מקירות חדרי השירותים את הכיתוב הבא: "23 שנה למלכות המלך" – וכך ניתן לתארך את מועד פרוק המתחם.

ההורדיון הוא אתר שלא נופל ביופיו ובמורכבותו מאתרים היסטוריים מפורסמים בעולם, וגם לא ממפעל נוסף גאוני של הורדוס בארץ – מצדה – אולם הוא עדיין לא זוכה למספיק תשומת לב מהמבקר הישראלי.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

ההרודיון (צילום: אדם אקרמן)