הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הכרה ברצח העם הארמני בידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה, עוררה התרגשות בקרב בני העדה הארמנית בירושלים. הם מצפים שנים רבות להכרה של מדינת ישראל בטבח האתני שנעשה בקרוב לשני מיליון ארמנים בין השנים 1915 – 1918, בידי השלטון העות'ומאני בתגובה לדרישתם לעצמאות. היה זה רצח עם מכוון ושיטתי, שבוצע על ידי האימפריה העות'ומאנית באוכלוסייה הארמנית – בעיקר באנטוליה. רצח העם הארמני התבטא במעשי טבח המוניים, גירוש וצעדת מוות בתנאים קשים, שתוכננו כדי להביא למותם של המגורשים. כמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה נספתה.
מעשי הזוועה והרצח החלו ב-24 באפריל 1915, כאשר משטרת איסטנבול פרצה ל-235 בתי המשפחות הנכבדות והאינטלקטואליות של בני העדה הארמנית – גירשה וחיסלה אותם וכך החלישה את התנגדות העדה הארמנית. בזאת החל רצח העם המכונה על ידי הארמנים "הפשע הגדול".
בני העדה הארמנית ברובע הארמני בעיר העתיקה, אינם מסתפקים בדברי ההצהרה של ראש הממשלה – אלה ממתינים לחקיקה רשמית של הכנסת ובהכרה רשמית של מדינת ישראל בטרגדיה שפגעה בעמם. השואה מוכרת על ידי מדינות רבות בעולם, ביניהן ארה"ב, אך מזה עשורים רבים מועלות בכנסת הצעות חוק להכרה ישראלית ברצח העם הארמני – אך תמיד הן עולות בתוהו.
טקס הכתרת הפטריארך (צילום: אדם אקרמן)
הסיבה, כמובן, היא שיקול פוליטי, שלא לפגוע ביחסים בין ישראל לטורקיה המודרנית – המכחישה את האסון שהאימפריה העות'מאנית הנחתה על העם הארמני. שיקולים אלו דחו את הפיכת ההזדהות המוסרית של העם היהודי – שעבר את השואה הנוראית ביותר בתולדות האנושות – ומנעו עד כה הכרה ממלכתית בשואה הארמנית. לאור ההידרדרות המלאה ביחסים של ישראל עם טורקיה וההצהרה של נתניהו – מצפים ראשי העדה כי ישראל הרשמית תפעל כעת להכרה באסון, וגם תקים אנדרטה בירושלים לזכר שואתם. אנדרטה כזו ישנה בבת ים – וכן קיימת כיכר בחיפה המציינת את טבח הארמנים מדי שנה נציגים רשמיים של המדינה משתתפים ב-24 באפריל באזכרות – אך בירושלים מתועדת השואה רק במוזיאון ברובע הארמני.
נציין כי בימים אלו הוגשה למזכירות הכנסת הצעת חוק פרטית, להכרה רשמית ברצח העם הארמני ולציון בטכס ממלכתי את הזדהות המדינה עם שני מיליוני הקורבנות הארמנים.
כמרים ארמנים בכירים בכניסה לרובע (צילום: אדם אקרמן)
הארמנים הירושלמים
הרובע הארמני מורכב ממספר חצרות ומשתרע על פני כשישית מהעיר העתיקה, מתגוררים כיום כאלפיים חמש מאות ארמנים (מתוך כ-5,000 בני הקהילה הזו בארץ). הרובע נמצא מאחורי חומות אבן, וזרים אינם מורשים לבוא בארבעת שעריו. במרכז הרובע נמצאת קתדרלת סנט ג'יימס, שנבנתה בתקופה הצלבנית והיא מהיפות והמרשימות בארץ. על קירותיה של החצר הקדמית שלה קבועים לוחות אבן, שמגולפים עליהם צלבים וכתובות הנקראים בארמית "חצ'קרים".
מצד ימין של חצר זו נמצאת גם הכניסה והעליה לבית הפטריארך. בקתדרלה הבנויה בסגנון בסיליקה, קבורים שני קדושים בשם יעקב (ג'יימס) – אחיו של ישו, הבישוף הראשון של ירושלים – והשני הוא יעקב "הגדול", אחיו של השליח יוחנן, שראשו קבור כאן וגופו בקבר בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד. מעל למזבח נמצא כס מפואר המוקדש לאחיו של ישו ולצידו כס פשוט יותר, שהוא כסאו של הפטריארך הארמני. רק פעם בשנה, בעת עבודת הקודש, מורשה הפטריארך לשבת על כס יעקב, בטקס מיוחד המוקדש לקדוש הנערץ.
הארמנים הם מן העדות הנוצריות הקדומות ביותר. הם התנצרו כבר בשנת 301, כאשר מלכם הוטבל לנצרות בידי הנזיר גריגורי המאיר. הכנסייה שייכת לזרם המונופיסיטי בנצרות, המאמין כי לישו רק טבע אלוהי, בניגוד לתפיסה המייחסת לו טבע אנושי ואלוהי גם יחד. הארמנים מוצאם מ"ארמניה הגדולה", הגובלת בגיאורגיה, אזרביג'אן, איראן, טורקיה ו"ארמניה הקטנה" – ממלכה במרכז טורקיה של ימינו.
קתדרלת סנט ג'יימס מבפנים (צילום: באדיבות ארכיון צלמי המושבה האמריקאית)
ארמניה קמה כמדינה עצמאית ב-1991 אוכלוסייתה מונה רק כ-3 מיליון נפש. בשונה מעדות נוצריות בירושלים, שעם חבריהן נמנים גם ערבים שהתנצרו, לעדה הארמנית לא ניתן להשתייך מבלי להיוולד ארמני. המנזר בירושלים הוא מרכז מסדר האחים של יעקב הקדוש, המתכנס לוועידות מיוחדות, ואחראי לאתרים הארמנים הקדושים בכל הארץ. הוא הגוף הבוחר את הפטריארך של ירושלים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה והטבח של העם הארמני בידי התורכים, פתחו הנזירים את שערי המתחם בפני פליטים בני עמם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובזמן הקמת מדינת ישראל ב-1948 היו בירושלים כ-16,000 ארמנים, אך מרביתם עזבו את הארץ בחיפוש פרנסה בארצות המערב.
רוצים להישאר מעודכנים?
בתחומי הרובע פועלים בית ספר יסודי ומועדונים חברתיים ופעילה מאוד המקהלה הארמנית, הידועה באיכותה. מועדי הביקור לזרים בכנסיית סנט ג'יימס הם רק בשעות תפילה, וכדאי להגיע בשבתות לטכס המרשים שמשתתפים בו פרחי הכנסייה הארמנית, בעוד המקהלה שרה מוזיקה ליטורגית ערבה לאוזן.
הנוסעים בעיר העתיקה לכיוון הכותל, לאחר שנכנסו בשער יפו, עוברים דרך הרובע הארמני בסמטה צרה ומקורה הנראית כמנהרה. זהו רחוב הפטריארכיה הארמנית. אחרי שעוברים את הסמטה, באם מסיטים בזהירות מבט כלפי מעלה, רואים גשרון מעוגל הבנוי על חצי קמרון – עם חלונות מקושטים וסורגים מעוצבים. גשרון זה והמבנה הנאה הבנוי מעליו, אין מטרתו לשמש כהגנה מפני רוחות וגשם או כמעבר להולכי רגל, אלא זהו מיני ארמון המשמש כביתו הפרטי של הפטריארך הארמני. הכניסה לבית זה היא דרך שער פלדה שחור הנמצא בחצר ייחודית, עם קישוטים בסגנון הארט-דקו שמעליה סמל הכמורה הארמנית – כובע מחודד – המסמל את הר אררט, שלפי המסורת התנכ"ית הוא מקום נחיתת תיבת נח. לעיתים רחוקות ניתנת אפשרות לאורח, להיכנס ולעלות במדרגות המובילות לחדר מבוא מרשים. פרוזדור ארוך עם עצים ננסיים בסיומו, מוביל לדלת הכניסה לאולם קבלת הפנים של הפטריארך וליתר חדרי הדירה. אחת ההזדמנויות לבקר במקום היא להגיע אליו, במשך ימי חג ראש השנה הארמני שחל בין 9 ל-26 בינואר, והשנייה בטקס השבעת פטריארך חדש. אי לכך מעטים בלבד מכירים ארמון זוטא זה, גם בשל מקומו יוצא הדופן. הזוכים להיכנס משתאים מכך שמעל לגשרון הצר נמצאת דירת פאר מרווחת. בשונה מהתחושה במבט מבחוץ, הסלון מפתיע בגודלו, עם תקרה גבוהה וחלונות רבים הממוקמים בקצהו העליון. הוא משמש לאירוח רשמי ולכנסים, מרוהט בריהוט עתיק, שטיחים פרסיים כבדים איכותיים, נברשות בדולח ענקיות.
כמרים ארמנים סמוך לקתדרלת סנט ג'יימס ב-1912 (צילום: באדיבות ארכיון צלמי המושבה האמריקאית)
בית הפטריארך נבנה בשנת 1853 בתוך הגשר, כי החוק העות'מאני מנע בניית בתים נוספים בעיר העתיקה בשל צפיפות האוכלוסין. הארמנים עקפו החלטה זו בבניית הגשרון על גבי קמרון בסמטה, תוך לילה אחד ומעליו הקימו את בית המגורים. בתקופה התורכית היה קיים חוק שאם מוקם מבנה עם גג בתוך יממה אחת, אין הורסים אותו. המבנה הארמני נבנה תלוי באוויר ללא יסודות וכך קיבל אישורה הרשמי. מצדו הימני של הגשרון היורד מעבר לכביש לשטח השייך גם כן לארמנים, הוא מתחבר לגינה מטופחת שבה פסלי שיש גדולים.
המוזיאון הארמני שנפתח לפני שנתיים מחדש – אחר שיפוץ של עשר שנים – מציג את הקשר הממושך בין הארמנים לירושלים. הוא שוכן במבנה שהוקם בשנת 1853 כאכסנייה לכמרים ארמנים – ובשנות מלחמת העולם הראשונה שימש כבית יתומים לילדים שניצלו מהשואה בתורכיה. המוזיאון מומלץ כאחד מאתרי החובה למבקר בעיר העתיקה.
האטרקציה העיקרית במוזיאון הוא פסיפס הציפורים הארמני המפתיע ביופיו – שהועבר לכאן מביתן ששייך לכנסייה הארמנית ברחוב הנביאים (בסמוך לשער שכם). הוא נתון בתוך תבנית שמעליה גג זכוכית – המזכירה את פירמידת הזכוכית במוזיאון לובר בפריז – ולא מפתיע שהמתכנן של המוזיאון המחודש היה אדריכל צרפתי. הביקור במוזיאון מקרב את המבקר לתרבות ולהיסטוריה הארמנית. במוזיאון אוסף הדפסי חוזים היסטוריים, מפות, כתבי יד נדירים ותשמישי קדושה ופרטי לבוש מסורתיים. בולטת תצוגת השואה של העם הארמני ב-1915. משולבים בה צילומים משנות הטרגדיה, רישומים שערכו התורכים לגבי מספר הרציחות שביצעו בערים שונות, הצילומים והשמות של אנשי הרוח הארמנים שגורשו – והוצאו להורג בליל ה-24 לאפריל 1915.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
תגובות