נאומו הציוני של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכנסת, בו הביע הערכה רבה למדינת ישראל והבטיח תמיכה איתנה של ארה"ב בה – בעת קשה זו של הפגנות שטנה בעולם כלפיה – מצטרף למטרת הקמתו של מוזיאון ידידי ישראל הממוקם בלב ליבה של ירושלים.
המוזיאון נועד להבליט את ההזדהות של פעילים ומנהיגים נוצרים, עם יעדי הציונות והערכים הדמוקרטים והמוסריים של המדינה היהודית. המוזיאון יוצא הדופן הוא פלטפורמה ללוחמים בארגונים אנטי ציוניים בעולם הנוצרי וגלויי אנטישמיות ברחבי העולם. המקום נתמך כיום על ידי למעלה מ-30 מיליון נוצרים, שהודיעו עד כה על הזדהותם המלאה עם פעילותם של "נוצרים ציונים", למען הקמת מדינת ישראל. הדבק המאחד אותם הוא אהבתם לתנ"ך, הערצת חזון הנביאים ומעל הכל – קדושתה של ירושלים.
בעת הקמת המוזיאון בשנת 2015 נרשמו כ-7 מיליון תומכים, שהביעו ברשת האינטרנט את שמחתם על ייסודו של המוזיאון בלב ירושלים ובתכניו. המוזיאון המודרני והמרשים, השוכן ברחוב ריבלין 20 בנחלת שבעה, מספר על פועלם של אישים לא יהודים בולטים, שמתוך מניעים דתיים, הומניטריים ומוסריים, נרתמו לפתרון ה"שאלה היהודית", בכדי לשים קץ לסבלו של העם היהודי ולחזרתו למולדתו, ממנה הוגלה לפני כ-2,000 שנה. מחשבתם ופועלם של נוצרים אלו, אף הקדימה את ההתעוררות הלאומית של היהודים עצמם – ואת יוזמתם של מבשרי הציונות.
מתוך התצוגות במוזיאון ידידי ישראל (צילום: באדיבות המוזיאון)
אין זה מוזיאון שיגרתי, בו אולם תצוגה אוהדת של מדינאים, אנשי דת וצבא – של פילוסופים וסופרים שדגלו ב-200 השנים האחרונות – ברעיון המעשי של שיבת ציון. הם עשו זאת מנימוקים דתיים ומוסריים, וראו בכך דרך לתיקון העוול ההיסטורי, שנעשה לעם היהודי שנרדף במשך דורות רבים. הם לא חששו מכך שהרעיון להחזרתה של ארץ ישראל לידי היהודים אינו פופולרי ואינו זוכה לתמיכת החברה, והיו מוכנים להגן בעוז רוח ובמסירות רבה על כל יוזמה שתממש משימה זו.
מוזיאון ידידי ישראל כולל מייצגים הערוכים בצורה אינטראקטיבית מרשימה, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת המידע ההיסטורי. הם מועברים בצורה חווייתית ומחיים באופן מרתק את דמויותיהם של הלא יהודים שסייעו להקמת מדינת ישראל. המוזיאון מביא את סיפורם של למעלה מ-40 אישים שתרמו לעם היהודי וכן מובלט גם סיפורם של מספר חסידי אומות עולם, שסיכנו את עצמם ואת משפחותיהם בשנים האפלות של השואה, ולעיתים שלמו על כך בחייהם. הבניין בן ארבע הקומות כולל מספר תערוכות ומיצגי מולטימדיה, הבנויים תוך שימוש באמנות טכנולוגיה פורצת דרך. ישנו אולם האמיצים, החולמים, החזון, הארץ המובטחת וספור ההבטחה והגשמת החזון מימי אברהם, דרך הגלות והשואה – ועד הצהרת כ"ט בנובמבר ב-1947.
חזית מוזיאון ידידי ישראל (צילום: אדם אקרמן)
כך למשל באולם האמיצים, שחקנים המגלמים את סיפוריהם מלאי ההשראה של דמיות שהיו מעורבים בדרך להקמת מדינת ישראל. ניתן לשמוע את סיפורו של ג'ון פטרסון מהצבא הבריטי, שהיה מפקד הגדודים העבריים – ומפקד גדוד נהגי הפרדות במלחמת העולם הראשונה. גנרל פייר קניג, מפקד בכיר בשורות צרפת החופשית בצפון אפריקה וסרן אוורט וינגייט שאימן את פלוגות הלילה המיוחדות של הפלמ"ח. בנוסף למנהיגים שתרמו למאמץ המלחמתי – נמצא בגלריה זו גם נשיא ארה"ב הארי טרומן אשר הכריע, שארה"ב תצביע בעד הקמת מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר – וזאת על אף ההתנגדות החזקה של אנשי משרד החוץ האמריקאים. הוא גם הכיר במדינת ישראל מיידית, לאחר שדוד בן גוריון הכריז על הקמתה. מיצג באולם זה משמיע את ההקלטה המקורית של 33 המדינות, שתמכו בהצבעה באו"ם בתוכנית חלוקת הארץ לשתי מדינות – ערבית ויהודית. מובלטת ההחלטה של הערבים להתנגד לתוכנית – בעוד קבלתה על ידי היהודים הביאה להקמתה של מדינת ישראל. בכל האולמות ישנו שילוב של צגי נגיעה אינטראקטיביים, משחקי אור וצל, תאורה חזותית, עבודות אנימציה ומפות תלת ממדיות המבטיחים למבקר חוויה בלתי נשכחת. למעלה ממאה מומחי מולטימדיה ומעצבים עבדו במשך שלוש שנים בתכנון המוזיאון, שהושקעו בו ארבעה מיליון דולר. הסיורים מועברים ב-16 שפות, כך שמבקרים מרחבי העולם יכולים לקבל חוויה רב חושית בשפת מולדתם.
רוצים להישאר מעודכנים?
היזם של המוזיאון ומבצע הפרויקט הוא ד"ר מייק אוונס – נוצרי מארה"ב – מרצה, עיתונאי ואיש טלוויזיה הספוג מילדותו באהבת ישראל. אמו הייתה יהודיה ואביו נוצרי אנטישמי – ומילדותו אוונס סבל מביטויי השנאה ודעות קדומות וחסרות בסיס שהטיח אביו ביהודים. אוונס משחר נעוריו, נרתם לפעול למען הפרכת דעות אלו וכתב ספרים רבים להגנת העם היהודי. הוא תרם מאות מאמרים לעיתונות והופיע בכל הרשתות האמריקאיות ובכנסים ברחבי העולם – בהם הבליט את הצדק שנעשה בהקמת מדינת ישראל. אוונס השקיע שנים רבות של מחקר בשני הכרכים המקיפים של ספרו "ההיסטוריה של ידידי ציון" – שהופיע בשנת 2013. הספר אוצר מידע חשוב על אהדתם כלפי יהודים של נשיאי ארה"ב הראשונים, ג'ורג' וושינגטון, ג'ואן אדמס – דרך אברהם לינקולן – הנשיא הרברט הובר ועד הארי טרומן. אוונס הצליח לגייס סכום נכבד להקמת המוזיאון, בעזרת תרומות של כשבעת אלפים ידידי ישראל מרחבי העולם. כיו"ר הבינלאומי של נאמני המוזיאון שימש שמעון פרס. היו"ר הארצי הוא האלוף יוסי פלד – ניצול שואה – שבילדותו נמסר למשפחה בלגית ועד גיל שמונה גדל כנוצרי. כשמונים אלף מבקרים הגיעו למוזיאון בשנת פעילותו הראשונה. משך עשר שנות קיומו (בהתחשב בשנות המלחמה – ללא כמעט תיירים בארץ) – בקרו במקום כ-400 אלף איש – מחציתם תיירים ומחציתם ישראלים.
פתיחת הביקור נעשית על ידי צפיה בסרטון מרשים המציג את נופי ישראל ממעוף הציפור, בשילוב מוזיקת הלחן של המנון "התקווה". שיטוט במרחבי התערוכות מבליט את העובדה שרבות מהדמויות המוצגות על המסכים או המעוצבות בפסלוני עץ – תוך הקראת והקרנת פועלן וגם דיבוב דבריהן – אינן מוכרות לציבור הרחב. שמות כמו הנרי דינאן, ויליאם בלקסטון או ג'ורג' בוש (לא הנשיא) אינם אומרים דבר להרבה מבקרים. דינאן, שוויצרי מייסד הצלב האדום (1920-1828), פעל למען הקמת חברה ליישוב יהודים בארץ-ישראל והשתתף בקונגרס הציוני הראשון ב-1897. בשנת 1901 זכה דינאן בפרס נובל לשלום על פעילותו למען פצועים בעולם – ובו זמנית המשיך לתמוך מעשית בתנועה הציונית. ויליאם בלקסטון (1935-1841) היה כומר אמריקאי שפעל למען החזרת ארץ ישראל לידי העם היהודי והגיש תזכירים לנשיא ארצות הברית לפעול בדחיפות למימוש מטרה זו.
מייסד המוזיאון ד"ר מייק אוונס (צילום: באדיבות המוזיאון)
ג'ורג' בוש כומר ומרצה שחי במאה ה-19, כתב ב-1844 ספר בדבר הצורך במימוש חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. מספר זה נמכרו מיליון עותקים (הוא היה קרוב משפחת בוש שבהמשך צמחו ממנה שני נשיאי ארצות הברית). לעומתם ישנם שמות מוכרים כמו לורנס אוליפנט וראש ממשלת אנגליה לויד ג'ורג' – שהיו ידועים באהדתם לחלום הציוני. אחדים מהנוצרים הציונים היו מעשיים מאד והגישו תוכניות מפורטות של יישוב היהודים בארץ ישראל. כך למשל בולטת דמותו של ואלטר לואודרמילק, מומחה אמריקאי לשימור קרקע ובעיות מים, שהגיע לארץ ב-1939 כנציג ממשלת ארצות הברית לבדוק את האפשרות לפיתוח הארץ. לאחר סיור ביישובים העבריים נהיה לידיד נלהב של המפעל הציוני וסיכם מסקנותיו בספרו "ארץ-ישראל היעודה". הוא הגיש לשולחיו תוכנית מפורטת לחיזוק מפעל ההתיישבות היהודי. בין ידידי ישראל נמצאת גם משפחת הורציו ואנה ספפורד, מקימי "אמריקן קולוני" בירושלים, שהגיעו לעיר ב-1881 משיקגו ועשו רבות להגשת שירותים רפואיים ליהודי העיר והגברת האהדה למפעל הציוני.
סיפורם של ארבעה חסידי אומות העולם, ששמו נפשם בכפם והצילו אלפי יהודים, זוכה להחייאה מחודשת במוזיאון: הפולניה הגיבורה אירנה סנדלר, חברת המחתרת הפולנית שהבריחה מגטו ורשה בשנים: 1941 1943 קרוב לאלפיים חמש מאות ילדים. צ'יוינה (סמפו) סוג'יהרה, קונסול יפן בקובנה בליטא, הנפיק בקיץ 1940 כשלושת אלפים אשרות לפליטים יהודים ואפשר להם לעבור מברית המועצות ליפן ולסין – וזאת בניגוד להוראות ממשלתו. מובא סיפורו של הגרמני אוסקר שינדלר, שהחל דרכו במפלגה הנאצית, אך הציל על ידי העסקה במפעלו למעלה מאלף יהודים (הסרט על פועלו "רשימת שינדלר", זכה בפרסי אוסקר רבים). תיאור מרגש ניתן לקספר טו בום מהארלם בהולנד, שהחביא מעל חנות השעונים שלו משפחות יהודיות רבות. הוא העביר אותן למקומות מחבוא נוספים ואירגן לצורך זה כשמונים בעלי בתים ברחבי העיר ומחוצה לה. כתוצאה מהלשנה נתפס קספר על ידי הנאצים, ובשל גילו המתקדם (84) ניתנה לו האפשרות להשתחרר, בתנאי שיתחייב שלא יעסוק יותר בהחבאת יהודים, אך הוא סירב ונפטר בכלא. שתי בנותיו נשלחו למחנה ריכוז, והאחת ששרדה קורי, תיעדה את זיכרונותיה בספר "מקום המסתור". בשנת 1983 שופץ הבניין של המחבוא על ידי עמותה, שבראשה עומד מייק אוונס, מייסד המוזיאון בירושלים, והבית היה מאז למקום עלייה לרגל, בדומה לבית אנה פרנק.
מתוך התצוגות במוזיאון ידידי ישראל (צילום: באדיבות המוזיאון)
ציטוט מדבריו של שמעון פרס בטקס פתיחת המוזיאון, מקדם את פני המבקרים: "אנו נרגשים ומודים לכל מי שסייעו לנו ליצור את הנס של הקמת מדינת ישראל. אין ערך נעלה יותר מאשר החברות באנושות בין בני האדם". ברוח זו המוזיאון – יוזם גם פעילויות תרבותיות והענקת תעודות הוקרה לאישים ולגופים התורמים להאדרת מדינת ישראל. הוא מהווה גם אכסניה לכנסים ולמשלחות המגיעות ארצה, להביע את אהדתם כלפי העם היהודי. כך למשל השנה התארחה משלחת עם כ-100 נוצרים מדרום קוריאה, שהגיע להביע אהבה ותמיכה בישראל. לכומר העומד בראשה – הוענק פרס הוקרה על שנים רבות של עשייה למען חיזוק הקשר בין נוצרים ליהודים. התקיים גם אירוע שהוקדש לכבוד נשיא הפיליפינים לשעבר מנואל קזון – שהציל 1300 יהודים בתקופת השואה. פרס "ידידי ישראל" הוענק לנשיא אקוודור דניאל נובואה – המקיים יחסים הדוקים עם ישראל – ולשגריר רפובליקת פיג'י שפתח את שגרירות ארצו בירושלים. השגריר הנכנס של ארה"ב לארץ – מייק האקבי שנודע ביחסו החם כלפי מדינת ישראל והעם היהודי – זכה לטקס הערכה בו הוענקה לו מנורה מהודרת על ידי ד"ר מייק אוונס.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
תגובות