בערב ראש השנה תשפ"ו נפגשנו עם מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' עופר מרין, ושוחחנו איתו על העשייה האינסופית של המרכז, על המעבר המהיר בין שגרה לחירום, על מקומו של שערי צדק בחזית הרפואה הלאומית, על התוכניות לשנים ולעשורים הבאים – וגם על כך שלצד ניהול אחד מבתי החולים הגדולים בארץ, הוא מוביל במקביל את בית החולים השדה של צה"ל.
החיים בישראל משתנים בקצב מהיר, ולעיתים הם מקבלים תפנית קשה. רק השבוע שוב קיבלה ירושלים תזכורת כואבת לטרור הפוקד אותה: שני מחבלים ירו לעבר אזרחים בצומת רמות שבכניסה לשכונה. התוצאה: שבעה נרצחים ועשרות פצועים, בהם כמה באורח קשה. אל שערי צדק פונו 17 נפגעים במצבים שונים.
"כשמדברים על טראומה, הכול נשמע דחוף", מסביר פרופ' מרין, "אבל יש אנשים שעבורם דקות ספורות בלבד יכולות להכריע בין חיים ומוות. זה עולם הטראומה. כאן טמון ההבדל בין יחידת הטראומה של שערי צדק לבין אחרות – יחידה שנמצאת בלב ירושלים ומספקת טיפול מיידי וממוקד".
עוד מוסיף פרופ' מרין: "בירושלים, העיר שנפגעה יותר מכל מטרור – לא רק בארץ אלא גם בעולם – צמחה יחידת טראומה של שערי צדק שמבינה היטב את המעבר הדרמטי בין מצב שגרה למצב חירום", אומר פרופ' מרין. "אנחנו חיים את שגרת הרפואה היומיומית שלנו, וברגע אחד הכול משתנה – עלינו להיערך לקבלת מספר גדול של פצועים בעת ובעונה אחת. זה לא רק לדעת לטפל בחולה הבודד, זה לדעת לארגן נכון את הצוות, לספק טיפול מקביל ואיכותי לעשרה פצועים יחד, לרכז כוחות, לנווט בין החדרים, לתת תשומת לב מלאה לכל אחד ולתעדף. זה לב העשייה שלנו".
ארבעת הרבדים של הטראומה
"יש כאן ארבעה רבדים שונים שצריך לתת להם את מלוא תשומת הלב", מסביר פרופ' מרין. "הרובד הראשון הוא של ההרוגים ובני משפחותיהם. הרובד השני הוא של הפצועים – אותו רגע מטלטל שבו אדם קם בבוקר, שותה קפה, יוצא מהבית, עולה לאוטובוס – ותוך דקות ספורות הוא מוצא את עצמו מורדם ומונשם בחדר הניתוח, כשצוות גדול מנסה להציל את חייו. זו טלטלה אדירה ממסלול חיים שגרתי למצב קיצון".
לדבריו, תפקיד הצוות הרפואי אינו מסתכם בטיפול בפצוע עצמו. "חלק מהנפגעים מגיעים במצב שבו לא ניתן לזהות אותם. במקרים כאלה אנחנו חייבים לאתר את המשפחות, לדובב, למסור מידע בצורה נכונה וללוות את המשפחה בתוך הטלטלה האיומה. בפיגוע האחרון, למשל, הגיעו אלינו שתי נשים במצב קשה מאוד. אז מתחיל מרוץ נגד הזמן: איך מגיעים אל בני הזוג שלהן עוד לפני שהמידע דולף לתקשורת, איך מסבירים להם מה קורה, ואיך מלווים אותם בתוך התהליך המורכב. אחת הנשים נזקקה בשעתיים הראשונות ליותר מ-50 מנות דם. היא סבלה מפגיעה קשה במספר איברים בבטן, נכנסה לחדר ניתוח, משם לחדר צנתור לחסימת עורק מדמם, וכל זה דרש שיתוף פעולה מלא בין כל הצוותים. בשביל זה דרוש בית חולים חזק, מערכת עצומה של עשרות אנשים שפועלים יחד כדי להציל חיים".
"הרובד השלישי", הוא ממשיך, "הוא של האנשים שהיו בסביבת הפיגוע והפגיעה שלהם היא נפשית. תוך שעות הם מגיעים לבית החולים עם חרדה קשה. בפיגוע האחרון, בתוך שעתיים בלבד, הגיעו יותר מ-50 אנשים שנזקקו לצוות מיוחד של פסיכולוגים ועובדות סוציאליות. הקשבנו להם, ליווינו אותם, ואנחנו ממשיכים לעקוב אחריהם כדי להחזיר אותם לשגרת חיים. חשוב להבין שלחלק מהאנשים זה אירוע משנה חיים".
לצד כל אלה, מציין פרופ' מרין גם את הרובד הרביעי – ההשפעה העירונית ביום שלמחרת. "זה נוגע לתושבים ברמת העיר כולה. רבים לא עלו על אוטובוס למחרת, אחרים בחנו מי עולה איתם והאם יש מישהו עם נשק שיגן עליהם. אנחנו גאים ביכולת הארגונית שלנו לצאת תוך דקות ממצב שגרה למצב חירום, ולהעניק טיפול מקצועי באירועים כאלו".
לפני כ-15 שנה, עם הגידול של ירושלים ושל המרכז הרפואי שערי צדק, הטיל מנכ"ל בית החולים דאז, פרופ' יונתן הלוי, על פרופ' מרין להקים את יחידת הטראומה. מרין, שבמקצועו הוא מנתח לב, התבקש להוביל את היחידה יחד עם האחות שרה גולדברג, והוא ניהל אותה במשך עשור. "בעשר השנים האלה עברנו תהליך של הקמה וצמיחה – מיחידה קטנה יחסית לעומת יחידת הטראומה המעולה של השכנים שלנו, הפכנו לאחת הגדולות בארץ ולגדולה ביותר בירושלים".
איך זה קרה?
"בעיקר בזכות הניסיון הרב של הצוותים והחשיפה למספר גדול של מטופלים. כדי להצליח ברפואה דחופה חייבים נפח עבודה גדול, רק כך מגיעים לרמה גבוהה. בנוסף, בזכות האנשים שבאים מתוך שליחות, מתנדבים ותורמים מהזמן והיכולת שלהם, הצלחנו להעצים את המרכז. כיום אנחנו הכתובת המרכזית לכל המקרים הדחופים ומצילי החיים. הפכנו ליעד מועדף על ארגוני ההצלה, שיודעים שבשערי צדק הטיפול המיידי הוא מה שמבדיל בין חיים למוות. מבלי לפגוע באף בית חולים אחר, יצרנו מערכת ברמה עולמית – מערכת שפועלת מהר, מתעצמת ומצילה חיים".
מסוק צבאי מגיע לשערי צדק (צילום: דוברות המרכז הרפואי)
מרכז החירום של ירושלים
מהסתכלות על הנתונים ועל המכלול הרפואי במרחב ירושלים עולה כי שערי צדק מקבל אליו את מרבית המקרים הדחופים בעיר – תאונות קשות, אירועי לב ושבץ מוחי.
האם ניתן לומר שאתם מרכז החירום המוביל בירושלים?
"בצורה אובייקטיבית, בכל התחומים הדחופים שערי צדק מתברג בשלישייה הראשונה בארץ. בכל הנוגע לטיפול בפצועים וטראומה, אנחנו מהגדולים בארץ. בתחום התקפי הלב והאירועים המוחיים, חדרי הצנתור שלנו הם מבין השלושה הגדולים בארץ, כשהצוות שלנו כבר ממתין במקום עוד לפני שהמטופל מגיע".
הוא מספר על מקרה שאירע לאחרונה: "אדם כבן 50 התמוטט ברחוב בעקבות אירוע לב. צוות מד"א העניק לו טיפול ראשוני והודיע לנו שהוא בדרך. צוות האקמו שלנו הגיע לחדר הטראומה עוד לפני שמד"א הגיע עם הפצוע, והמתין עם המכשירים מוכנים. עד לפני כשנתיים, לא ניתן היה לחבר חולים לאקמו תוך כדי עיסוי לב, והיום אנחנו מבצעים זאת בתוך דקות, ונחשבים לבית החולים המוביל בתחום".
לדבריו, ההצלחה אינה תוצאה של ציוד בלבד: "התודות מגיעות לאנשים המדהימים שלנו, שנרתמים יום ולילה, שישי ושבת. יש לנו צוות גדול שמחויב להצלת חיים – לפעמים לילה אחרי לילה, לעיתים פעמיים באותו לילה – והם מגיעים עם אנרגיה יוצאת דופן. זו המחויבות שלהם שמבדילה בין הצלת חיים לבין קביעת מוות".
מקימים את בית החולים של העתיד
בעתיד הקרוב תחל בירושלים חפירת מנהרה תת-קרקעית חדשה, שתחבר את תחנת הרכבת הקלה יפה נוף לבית החולים שערי צדק. המנהרה צפויה להקל על תנועת הולכי הרגל בצומת שדרות הרצל הסואן. מבחינת המרכז הרפואי מדובר בתוספת מבורכת, אך זוהי ככל הנראה רק התוכנית הקטנה ביותר מבין התכניות הגדולות של העשורים הקרובים.
"ברמה האישית", משתף פרופ' מרין, "עד שעברתי לתפקיד הנוכחי הייתי מנהל הטראומה וכירורג לב. שני התחומים הללו מאופיינים בסיפוק מיידי: פצוע טראומה שמדמם – אתה מטפל בו ומציל את חייו. ניתחת לב – כעבור שבוע המטופל משתחרר עם חיוך. זה היה העולם שלי עד לפני שבע שנים. היום אני חי בעולם אחר – עולם שבו הסיפוק אינו מיידי, אלא באחריות להתרומם ולהסתכל קדימה. תפקידי אינו לפתור בעיות מהיום למחר, אלא לדאוג לעתיד הרפואי של תושבי העיר. אני ירושלמי. גדלתי כאן, למדתי כאן וכל חיי אני כאן".
לדבריו, יש להבין שלושה דברים בסיסיים על ירושלים: היא העיר הגדולה בארץ; היא העיר שגדלה בקצב המהיר ביותר, בעיקר בשל מאפייניה הדמוגרפיים; וסביבתה מתפתחת במהירות צפונה, מזרחה ודרומה, כשהתושבים ביישובים הסמוכים פונים לקבלת טיפול רפואי בעיר.
"ירושלים זקוקה למענה רפואי בהיקף הרבה יותר גדול", הוא מדגיש. "בפגישות עם ראש העיר ועם משרד הבריאות אני אומר להם שעלינו להביט 20-15 שנה קדימה: נצטרך להכפיל את עצמנו ולעבור מ-1,000 מיטות ל-1,800. אנחנו כבר בשלבים מתקדמים בתכנון הקמתו של מגדל האשפוז הגדול בארץ שיתנשא ל-24 קומות. להערכתי, בתוך עשור נהיה בין שלושת בתי החולים הגדולים בישראל. זו החובה שלנו כלפי תושבי העיר. אנחנו כאן כדי לשרת אותם, וזה מה שהם צריכים".
ניתוח בשערי צדק (צילום: דוברות המרכז הרפואי)
לתכנן את הרפואה של העתיד
היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת, לדברי פרופ' מרין, הוא כיצד תיראה מערכת הבריאות בשערי צדק בעוד עשר שנים ואף 30 שנה קדימה. "אנחנו צריכים להבין מה ישתנה בעולם הרפואה, מה יהיה האיזון הנכון בין רפואה אשפוזית לרפואת קהילה ואיך נתמקם בחזית החדשנות", הוא אומר. "כשלמדתי רפואה לפני כ-30 שנה, הדברים נראו אחרת לגמרי. היום, הכל הרבה יותר טכנולוגי. לכן, בתכנון העתיד, חשוב שהמגדל החדש לא יהיה רק יפה ונגיש, אלא מותאם לצרכים של רפואת העתיד שיהיו שונים מאלה של היום. למשל, האם נבנה מנחת מעל קומה 20? האם בעוד 20 שנה ינחת מסוק במשקל טון על הגג ויירד במעלית או באמצעות רחפן? האם התרופה מבית המרקחת תגיע על ידי שליח? התשובה היא לא. היא תגיע באמצעות רובוטים או רחפנים. לכן, כבר היום אנחנו מתכננים מסלולים אוטונומיים, משום שהלוגיסטיקה תיראה אחרת. המורכבות היא לחשוב קדימה ולתכנן מהיום את מה שיהיה בעוד עשרות שנים".
מעבדת העתיד של שערי צדק
לצד הפיתוח הפיזי, המרכז הרפואי שערי צדק הפך בשנים האחרונות למוקד חדשנות רפואית מהמתקדמים בישראל, המשלב חזון טכנולוגי עם רפואה מיטבית. "בראשות פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל המחקר ופיתוח וחדשנות, שערי צדק מוביל מהלך אסטרטגי של שיתופי פעולה בינלאומיים, מחקר יישומי ופיתוח טכנולוגי מתקדם. החתירה המתמדת לחדשנות מתבטאת ב-600 חוזים שנתיים וגידול עקבי של 15% בפעילות המחקרית", מספר פרופ' מרין בגאווה. "פיתוחים פורצי דרך כמו שתל זעיר פולשני למפרצת מוחית, מערכות לזיהוי מחלות אוטואימוניות ופתרונות חדשניים לטיפול בסוכרת מדגימים את עומק החשיבה והיכולות היישומיות של צוותי החדשנות והמחקר שלנו".
עוד הוא מוסיף: "רובע החדשנות בירושלים, ההולך ומוקם בימים אלה בצמוד למרכז הרפואי ובשיתוף האוניברסיטה העברית ומכללות מובילות, מבטא את החזון הרחב של שערי צדק להוות מרכז ידע ומצוינות רפואית עולמית."
שערי נפש
לצד תוכניות ההתרחבות, החליטה לאחרונה ממשלת ישראל להעביר את האחריות על המרכז הירושלמי לבריאות הנפש "כפר שאול" לשערי צדק, ולשלב אותו במגדל האשפוז החדש שיוקם. המטרה: להעניק טיפול רפואי, גופני ונפשי, תחת קורת גג אחת. "מבחינת הנהלת בית החולים, זו הבעת אמון גדולה מצד המדינה שבחרה בשערי צדק", אומר פרופ' מרין. "מדובר בהחלטה נכונה, שמבוססת על הבנה שההפרדה הדיכוטומית בין גוף לנפש, כפי שלימדו אותנו לפני 30 שנה, כבר אינה רלוונטית. ברור שכל מחלה כוללת מרכיבים פיזיים ונפשיים, ולכן חיוני לשלב בין השניים".
פרופ' מרין מוסיף כי החזון אינו רק רפואי אלא גם ארגוני: "אני שמח לומר ששערי צדק הולך בכיוון הנכון. אנחנו בית חולים נעים ויציב, עם מרקם אנושי מיוחד מאוד. בית חולים שיודע להביט קדימה, אך גם לשים את העובדים – יותר מ-5,000 – במרכז. אנחנו יוצרים סביבת עבודה בטוחה ותומכת, שבה כל אחד זוכה להכרה כאדם אינדיבידואלי בפני עצמו".
רוצים להישאר מעודכנים?
מצטיינים במדדי איכות
בשבוע שעבר פרסם משרד הבריאות את דוח מדדי האיכות לשנת 2024. על פי הנתונים, המרכז הרפואי שערי צדק מדורג כאחד המובילים בארץ באיכות הטיפול. הדוח מצביע על הצטיינות מיוחדת במדדים כגון שיעור נמוך של פניות חוזרות לחדר המיון (מלר"ד) בתוך 48 שעות, זמן חציוני קצר לביצוע בדיקות CT ראש ו-MRI ראש בחולי שבץ והובלה בטיפול תוך-ורידי או בצנתור מוחי במקרי אירוע מוחי.
"לפני כעשור משרד הבריאות החליט לפרסם את מדדי האיכות, ועלתה השאלה עד כמה שקיפות כזו נכונה", אומר פרופ' מרין. "אני חושב שזה מהלך מצוין. הוא מציב רף ברור שהוא גם דגל וגם מצפן עבורנו. כך אנחנו יודעים לאן לכוון ומה לשפר. אנחנו נותנים תשומת לב מיוחדת למדדים בתחומים שבהם אנחנו מובילים".
לדבריו, הנתונים מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח היקפי הפעילות: "המיון שלנו הוא הגדול בירושלים, ויש ימים שבהם אנחנו מטפלים ביותר מ-600 חולים. למרות העומס העצום, כל מי שמגיע מקבל את תשומת הלב המקצועית המלאה. לפני שחרור מטופל אנחנו מוודאים שהוא במצב יציב שניתן לשחררו. העובדה שלמרות שאנחנו אחד מחדרי המיון הגדולים בישראל, אנחנו מובילים בשיעור החזרות הנמוך ביותר למלר"ד – מלמדת על הרמה המקצועית הגבוהה שלנו".
גם בתחום הטיפול בשבץ, הוא מציין, הנתונים מדברים בעד עצמם: "מגיעים אלינו חולים רבים עם שבץ, ובזכות המספרים הגבוהים והניסיון המצטבר אנחנו יודעים להעריך, לזהות ולתת טיפול נכון וממוקד בזמן אמת. דווקא כשהעומס גדול, נוצרת רמת מומחיות גבוהה עוד יותר".
המרכז הרפואי שערי צדק (צילום: דוברות)
בין ירושלים לשדה הקרב הבינלאומי
לצד ניהול אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, מוביל פרופ' עופר מרין גם את בית החולים השדה של צה"ל, ובחודשים האחרונים הוא בילה שעות רבות מעבר לגבול בסוריה. "לפני כעשרים שנה התבקשתי להתגייס למשימה, ונרתמתי", הוא מספר. "זהו תפקיד שהשקעתי בו רבות ברמה הלאומית וצברתי ניסיון ייחודי ברמה העולמית. בית החולים השדה שלנו הוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד משני בתי החולים היחידים בעולם שהגיעו לסטנדרטים הגבוהים ביותר".
במהלך השנים הקים פרופ' מרין תשעה בתי חולים שדה ברחבי העולם – יחידות עצמאיות המסוגלות לנתח ולטפל במאות בני אדם. "בנפאל, לאחר רעידת האדמה, הקמנו בית חולים שעמד בכוחות עצמו וטיפל במאות פצועים. במקדוניה הוזמנו לפני כארבעה חודשים בעקבות פיצוץ ושריפה, ובארמניה הובלתי משלחת מומחים שהעניקה סיוע רפואי. בסוריה התקבלה החלטה לאומית ראויה לסייע לדרוזים שנפגעו קשה, כחלק מהערבות ההדדית עם העדה הדרוזית בישראל. הוחלט להקים מתקן רפואי בתוך סוריה, סמוך לכפרי הדרוזים, שיספק טיפול ראשוני ויזהה מי מהפצועים זקוק להמשך טיפול בישראל".
פרופ' מרין מוסיף: "אני נמצא שם כבר ארבעה חודשים, ומקדיש לכך כמה שעות מדי שבוע. זו פעולה שישראל יכולה להיות גאה בה, בזכות אנשי רפואה ולוגיסטיקה רבים שפועלים בהתנדבות מלאה, הצלחנו להציל רבים מבני העדה הדרוזית. חשוב לי להדגיש ששני התפקידים – ניהול בית חולים אזרחי גדול והובלת בית חולים שדה – אינם פוגעים זה בזה, אלא להיפך: הם מעצימים זה את זה".
שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל
ולסיום, מה תאחל למדינת ישראל לשנה החדשה?
"אנחנו מצויים באחת התקופות המורכבות שמדינת ישראל ידעה. הדבר הראשון הוא תפילה עמוקה שהחיילים והחיילות שלנו ישובו בשלום. ירושלים שילמה מחיר עצום ואיבדה מטובי בניה. תפילה נוספת היא לשובם של החטופים במהרה. בשנתיים האחרונות אני מעורב בוועדה מסווגת העוסקת במצבם הרפואי של החטופים, וזה נושא אישי עבורי. אני מאחל שנדע לחבר מחדש את החברה הישראלית. הלוואי שנדע לנווט את עצמנו לאחדות לאומית, שהמדינה ואזרחיה יידעו לשלב זרועות, גם אם הדעות שונות. לתושבי ירושלים אני מאחל שנחזור לשגרת חיים ושגשוג ואל הדברים היפים של העיר – המרתונים, ההופעות והאירועים הכה מיוחדים של העיר ירושלים“.
תגובות