תמונה מתוך הסרטון "מחכה" של אסף הבר
תמונה מתוך הסרטון "מחכה" של אסף הבר

אפילפסיה, טבעונות, מחלות מין ואבל – בוגרי בצלאל חושפים ונחשפים

אחרי ארבע שנים של עבודה קשה, הסטודנטים בחוג לתקשורת חזותית הציגו את עבודות הגמר שלהם. בשיחה עם "כל העיר" הם משתפים על תהליך היצירה ועל מה שניסו להשיג באמצעות היצירות

פורסם בתאריך: 28.7.17 15:14

אחרי עבודה קשה של ארבע שנים נחשפות עבודות הגמר של הסטודנטים לתקשורת חזותית באקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. הסרטונים שתראו מדברים בעד עצמם אבל רצינו לאפשר לכם הצצה למה שעומד מאחורי היצירות. ששת האומנים שנבחרו להציג את הפרויקטים שלהם ל"כל העיר" מספרים בגילוי נפש על תהליך היצירה, על השינוי הקטן שהם רוצים לחולל בעולם ואפילו על המסעות האישיים שהם עוברים בחייהם.

קמפיין להעלאת המודעות לאפילפסיה

הפרויקט של עינת גרומי כהן (28) יכול להציל חיים ולסייע לאלפי האנשים החולים במחלת האפילפסיה. בשיחה עם "כל העיר" היא משתפת על תהליך היצירה ועל מה שגרם לה לבחור דווקא בנושא הזה בתור פרויקט הגמר.

"הפרויקט עבר הרבה גלגולים של האפילפסיה, בהתחלה זה היה אמור להיות רק מה קורה במוח בזמן התקף." מספרת גרומי כהן,  "בגלל שאני סטודנטית לתקשורת חזותית רציתי לקחת את זה למקום יותר אינפורמטיבי ושלא יהיה רק יפה אז החלטתי לקחת את זה לכיוון יותר ריאלי. ניסיתי לתקשר משהו חזותי ולגרום לכך שאנשים יקבלו מידע קונקרטי ושידעו מה לעשות עם הנושא. רציתי בעיקר לשנות את הגישה של אנשים כלפי המחלה."

הגיע הזמן לקחת אחריות ולדאוג לסביבה שלנו

עדי ז'זק (26) עשתה פרויקט שמנסה להחזיר את האדם אל הטבע ומסביר שצריך להתייחס טוב יותר אל הסביבה שלנו ואל בעלי החיים. טבעונות בשבילה היא דרך חיים והיא מאמינה שאנחנו צריכים לעשות את המאמץ הזה למען האנושות.

"זה מתחיל מזה שאני טבעונית כבר שש שנים", מסבירה ז'זק, "אני פעילה ואקטיביסטית ובאיזשהו מקום היה לי ברור שבפרויקט הגמר אתעסק בטבעונות ובמסר שבעלי חיים לא צריכים לסבול. מתוך זה הגעתי לדחיפות של נושא האקולוגיה. החזיונות הכי קיצוניים בעולם המדעי מדברות על שנת 2038, שזה עוד שנייה, כנקודת מפנה שממנה לא תהיה דרך חזרה מבחינת האקלים. זה ממש בתקופת חיינו. אני מאמינה שרוב האנשים היום, בטח מהדור שלנו, חיים בגישה של "אחרינו המבול". הטקסט הוא מקורי ואני כתבתי אותו עבור הסרטון אחרי חודשים של מחקר. הקריין בסרטון הוא בחור אנגלי בשם סטיב טיילור שהוא קריין מקצועי. פניתי אליו ולא רק שהוא הסכים לקחת את העבודה, הוא אפילו התעקש לעשות אותה בחינם. המסר העיקרי של הסרטון הוא "תתמודדו עם העובדה שיש לנו בעיה ושאנחנו צריכים לטפל בה אם אנחנו רוצים המשכיות מסוג כלשהי על הפלאנטה הזאת וזה תלוי רק בנו"."

הפרידה מאבא – שנה מאז נפטר

אסף הבר (28) איבד את אביו לפני כשנה באופן מפתיע. בפרויקט הגמר שלו הוא ביקש להמחיש בצורה וויזואלית טקסט עמוק ומרגש שכתב על תהליך הפרידה הקשה שהוא עובר בשנה האחרונה.

"מאז שזה קרה עברה עליי שנה מאוד קשה ובפעם הראשונה נתקלתי בכל מיני תחושות ומחשבות שאותן לא הכרתי לפני" מספר הבר בגילוי לב, "עד לפני כמה חודשים היה כמעט בלתי אפשרי להוציא את המילים "אבא שלי נפטר" מהפה. התהליך של היצירה ושל ההתעסקות בפרויקט היה אפילו תראפי בשבילי והביא אותי לנקודה של ניקוי, הבנה והשלמה עם המצב.

כל החומרים בסרטון הם מקוריים, השלבים של העבודה על הסרטון התחילו מהטקסט עצמו ואחר כך מיצירה של דמות שהיא קצת דומה לי וקצת לא. מצד אחד נשארת קרובה ומצד שני מעט רחוקה כדי שכן תיתן לי את האפשרות לטפל בפצע הפתוח. בשלבים הסופיים וכחלק מההפקה הגעתי לדור שרביט שכתב את מוזיקה מקורית עבור הסרטון וליעקב טולסטוי שקריין. העבודה ברובה הייתה על האפיון של הדמות שממנו נגזרה השפה הויזואלית של הסרטון ואז התחלתי לבנות את העולם מסביבה וממש כמו פאזל הרכבתי את הפריימים והנפשתי אותה."

הנגן שישנה את עולם המוזיקה

רובנו משתמשים היום בנגנים דיגיטליים וביוטיוב כדי לשמוע מוזיקה אבל לשי דוד (29) וכריסטינה (כריס) וינוגרדובה (24) יש תכניות אחרות. הפרויקט הייחודי שלהם, שזכה לשבחים רבים במהלך אירוע הפתיחה של התערוכה, מציג דרך אלטרנטיבית להאזין למוזיקה ומציג נגן שבמקום דיסק משתמש בפסלון. בסרטון ניתן לראות דוגמאות שונות (שהן קיימות וניתן לראות אותן בתערוכת הבוגרים של בצלאל) לאביזרים שונים שעוצבו במיוחד עבור המוצר. במקרה זה, נניח לסרטון לדבר בעד עצמו ולכם לקוות שזה יגיע יום אחד אל החנויות.

מחלות מין – לא מתביישים

אמוץ דודיאן (28) בחר להעלות למודעות את הנושא של מחלות מין. הרעיון הגיע בשיחה בין חברים ובעקבותיה בחר להעלות את הנושא על סדר היום וזאת במטרה לעודד אנשים להתמודד עם המחלה שלהם מבלי להתבייש.

"נקודת המוצא שלי הייתה שאי אפשר להתייחס למחלות מין כקבוצה משותפת ושצריך להכיר כל מחלה בנפרד" אומר דודיאן, "המטרה הראשית היא לגרום לאנשים להיזהר אבל גם לא להיכנס לפאניקה או להתבייש. שידעו שהכל בסדר, שהדברים פתירים ושניתן להתמודד איתם בצורה מאוד פשוטה. אני רציתי ליצור שוני בין מחלה למחלה אז יצרתי דמויות שמייצגות את המחלה ונתתי להן אפיונים לפי הסטיגמות. במקרה הזה רואים את "איידס" והוא מאופיין כמלך המחלות, הוא ה-מחלת מין וככה הוא נראה. יושב על כיסא גדול ומעיל פרווה ומקבל את כל הכבוד של מלך המחלות."

 

 

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר