תערוכה מרגשת ומרהיבה מוצגת בימים אלה במרכז ג'ינוגלי לאמנות חזותית בקטמונים. התערוכה, "מצלמה ונער", מציגה את הצילומים של לביא ליפשיץ ז"ל, לוחם גבעתי שנפל לפני כשנתיים, בראשית התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
לביא ז"ל, שהחזיק מצלמה מאז גיל 12, ראה את עולמו מבעד לעדשה ותיעד אותו ללא הרף. לאחר נפילתו בקרב, נמצא כונן קשיח שבו שמר יותר מ-140 אלף תמונות שצילם במשך שמונה שנים – מתיעוד שירותו הצבאי, דרך רחובות ירושלים ועד רגעים קטנים של חיי היומיום והרהורים על החיים בארץ הזו. התערוכה הנוכחית מציגה מבחר מתוך הארכיון העשיר, ותישאר פתוחה לציבור עד סוף אפריל 2026.
סמ"ר לביא ליפשיץ ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
לביא ז"ל נולד וגדל במודיעין, אך את מרבית שעותיו כנער העביר בירושלים – בשל לימודיו בתיכון יאסא למדעים ולאמנויות הממוקם בגבעת משואה. במגמת צילום כמובן. בעבודה שהגיש בכיתה י"א כתב: "אני מגדיר את התיעוד כיצירה, ועל ידי כך אני משתמש במצלמה כמכחול שמצייר מהר יותר. אני מסתובב עם המצלמה כל היום בחיפוש אחר צורות דומות, צבעים דומים וחזרות. העיסוק האובססיבי בצילום מביא אותי למקום שבו מספיק לראות אוטובוס עובר, כדי להביא אותי לעסוק ברעיון חדש".
גם בצבא הוא הסתובב תמיד עם המצלמה, מחפש רעיונות ואובייקטים. מצלמתו תיעדה את הרגעים האנושיים של הצוות שלו. התבוננות אישית של חייל שהוא קודם כל אדם רגיש. התמונה האחרונה שהעלה לעמוד האינסטגרם שלו צולמה יממה לפני השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, היא תיעדה כלבים ומבנה במוצב כרמי צור שבדרום־מערב גוש עציון.
עם תחילת המתקפה הרצחנית של החמאס על יישובי העוטף והדרום, לביא הוקפץ ליחידה. הוא ארגן במהירות תיק עם כמה בגדים ויצא לחבור לצוות שלו, שקיבל משימה לשחרר את נחל עוז.
בהמשך, עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועה שבועיים לאחר מכן, הוא נכנס עם הצוות לעזה. ב־31 באוקטובר הם נשלחו לכבוש את מפקדת עזה במערב שכונת ג'באליה. לאחר כיבוש המפקדה, בעת ששהו במבנה, נורה עליהם טיל אר.פי.ג'י. לביא וחברו הטוב סמ"ר רועי וולף ז"ל נהרגו במקום. המצלמה ובה צילומיו האחרונים לא אותרה.
לאחר נפילתו, כאמור, איתרו הוריו את "הירושה" שהשאיר אחריו – עד כמה שאפשר לכנות רכוש של ילד בן 21 ירושה. אוצר של ממש – הצילומים של לביא מאז שהיה בן 12 – עת קיבל את המצלמה הראשונה שלו. השלב הבא – כמעט מיותר לציין – היתה הנצחתו דרך הדבר שאפיין אותו יותר מכל והדבר שאהב יותר מכל – הצילומים ועדשת המצלמה. מכאן, הדרך לתערוכה "מצלמה ונער" היתה קצרה.
רוצים להישאר מעודכנים?
לפתיחת התערוכה (בסוף ספטמבר) הגיעו כ-500 מבקרים, בהם בני משפחה, חברים, מוקירי זכרו של לביא וחובבי אמנות ירושלמית. רבים מהם הגיעו עם מצלמות כדי לחלוק מחווה לאדם המיוחד שהצילום היה בנשמתו.
מרים סלע, חברת מועצת העיר ירושלים ומחזיקת תיק האמנות במרחב הציבורי: "לביא ליפשיץ ז"ל היה צלם מחונן שהשכיל לתעד מנקודת מבטו הייחודית את ירושלים, את שירותו הצבאי ואת החיים בארץ הזו. כואב לחשוב אילו אנשים מדהימים איבדנו כחברה במלחמה שנמשכת כבר שנתיים. אפשר רק להתנחם במורשת האדירה שהשאיר אחריו לביא. במקרה הזה האמנות היא אמצעי משמעותי לזיכרון, הנצחה וריפוי. אני מודה לאגף התרבות ולמחלקת האמנות בעירייה על עשייה חשובה שכזו, שמביאה את האמנות למרחב הציבורי קרוב לליבם של התושבים".
תגובות