גלריה עזריאלי במכללה האקדמית הדסה
גלריה עזריאלי במכללה האקדמית הדסה

רחוב הנביאים: פתיחת גלריה חדשה

את חנוכת 'גלריה עזריאלי', אשר ממוקמת במכללה האקדמית הדסה, תלווה פתיחת התערוכה "מדיקליזציה", שבה משתתפים 26 מעצבים ואמנים

פורסם בתאריך: 9.3.19 20:34

המכללה האקדמית הדסה תחנוך ביום רביעי הקרוב (13.3) את 'גלריה עזריאלי' – הגלריה החדשה של המכללה. במסגרת ההשקה החגיגית של הגלריה, תיפתח התערוכה "מדיקליזציה", בהשתתפות 26 מעצבים ואמנים. התערוכה מפנה מבט אל נקודות המפגש והחיכוך בין עולם העיצוב ועולם הרפואה, ומציבה את המעצב בתור גיבור-העל של המאה ה-21.



התערוכה, שאותה אצרה גלית שבו, בוחנת תהליכים שהחלו בסוף המאה ה-18 ונמשכים עד ימינו, אשר מתייחסים למעבר הסמכות אל הממסד המדעי: השליטה על הייצור, השימוש והשיווק במוצרים רבים, עברה מרשות הקהילה אל מסגרות רפואיות. אלה נתפסות כבעלות הסמכות והמחזיקות בידע, כאשר כל אפשרות טיפול אחרת נתפסת, עד היום, כשרלטנות שיש להיזהר ממנה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון


במסגרת תהליכי המדיקליזציה, הלך והתהדק גם הקשר בין עיצוב לבין רפואה. מוצרים בעלי עבר "מסורתי", הפכו לפריטים רפואי נקי וסטרילי. ישנם גם תהליכי מדיקליזציה הפוכים: כך למשל, משקפי ראיה שהפכו מתותב שנועד לתקן בעיות ראיה, לאביזר אופנתי ומוצר צריכה פופולרי.

התערוכה הראשונה של גלריה עזריאלי, הממוקמת ברחוב הנביאים – המכונה גם "רחוב בתי החולים" ההיסטורי בירושלים, מתייחסת לעבר של המקום כבית החולים "רוטשילד" – המתחם הרפואי היהודי הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה. מעצבים ואמנים מהמובילים בתחומם מציגים בתערוכה פרויקטים שונים, חלקם נמצאים בשימוש ובייצור תעשייתי או בדרכם אליו, וחלקם רעיוניים לגמרי. המשותף לפרויקטים הוא הבקשה להחזיר לתחום את האלמנטים החברתיים והאנושיים, אשר בליבם עומדת התייחסות להשפעות, לצרכים ולמוגבלויות של כל האנשים המעורבים. למשל, עיצוב פרוטזה שיהיה רלוונטי גם למשתמש קטוע רגל, וגם לבן הזוג, לרופא השיקומי, למערכת הרפואית, ולמרחב החברתי והתרבותי בו חי קטוע הרגל.

גלריה עזריאלי במכללה האקדמית הדסה

טל שוורץ, אוצרת הגלריה, מציינת כי "זוהי למעשה גלריה ללא קירות. מדובר בחלל אחד פתוח וגדול, שלתוכו הרכיבו מערכת מודולארית שיכולה להכיל תליה מורכבת, חשמל ותקשורת. יש כאן ניסיון לשבור את 'הקוביה הלבנה' של הגלריות ולעשות משהו שונה. בכל פעם, בהתאם לתערוכה, יזוזו הקירות. לפעמים הם יהיו קירות, לפעמים הם יוכלו להיות רק מסכים או מולטימדיה. זה ניסיון לחשוב על הגלריה של המאה ה-21".

"יש כמה קווים מנחים בפעילות הגלריה", מוסיפה שוורץ, "אנחנו יושבים בתוך מוסד אקדמי אז ישנה חשיבה על הסטודנטים וחשיבה שהיא מכוונת לתהליכים. זה לא אומר להישאר במסגרת סטודנטיאלית אלא להיפך, דווקא לנסות ולהביא דברים שקורים בחוץ, בעולם כולו, כדי להביא את הסטודנטים ושלנו לרמה יותר גבוהה. אנחנו שואפים להיות כמה שיותר חדשניים".

עוד מציינת שוורץ: "אנחנו ממוקמים בלב ירושלים, על כל קווי התפר האפשריים: גם בין מזרח למערב, וגם בין השכונות החרדיות למרכז העיר. יש כאן אוכלוסיות מגוונות מאוד. אנחנו רוצים מאוד לחשוב על זה ולפתח את זה. לפנות לקהלים מגוונים ככל האפשר, ולהיות כמה שיותר חדשניים. התקווה העיקרית שלי היא שהגלריה תהפוך לנקודת תרבות במרכז העיר, כי אני חושבת שלא יזיק שיהיו עוד כאלה".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר