עמותת עלם, הפועלת למען בני נוער במצבי סיכון, הגישה השבוע את הדו"ח השנתי שלה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. הדו"ח, המבוסס על מפגש עם כ-15 אלף בני נוער ועל מדגם של יותר מ-3,100 משיבים, מציג תמונת מצב קשה של החרפת המצוקה בקרב בני הנוער בירושלים (ובישראל בכלל) בעקבות השנים האחרונות וביתר שאת מאז מלחמת "חרבות ברזל".
לפי הדו"ח, בשנת 2024 הצליחו בני הנוער לגייס כוחות הישרדותיים כדי להתמודד עם המציאות הביטחונית, אולם במהלך 2025, עם הירידה בעצימות מצב החירום, הטראומה החלה לצוף במלוא עוצמתה. נתונים ראשוניים מתחילת 2026 מצביעים כבר על זינוק של 70 אחוזים בדיווחים על פגיעה עצמית ועל עלייה של 73 אחוזים ברמות הכעס בעקבות ההסלמה הביטחונית.
אחד מכל שני בני נוער נחשף לאלימות
אחת המסקנות הבולטות מהדו"ח היא היקף האלימות: אחד מכל שני בני נוער דיווח כי חווה לפחות סוג אחד של אלימות, כאשר רבים מהם נחשפו לשלושה או ארבעה סוגי אלימות שונים.
עוד עולה כי:
- 54 אחוזים מבני הנוער נחשפו לפחות לסוג אחד של אלימות מחוץ לבית.
- 51 אחוזים דיווחו כי היו קורבן לאלימות מינית.
- נרשמה עלייה של 135 אחוזים באלימות ברשת ועלייה משמעותית באלימות בתוך המשפחה.
זינוק בשימוש באלכוהול ובסמים
הדו"ח מצביע גם על עלייה חדה בשימוש בחומרים ממכרים.
66 אחוזים מבני הנוער שפגשו צוותי עלם דיווחו על שימוש באלכוהול, לעומת 45 אחוזים בלבד בשנה שעברה – עלייה של 21 נקודות אחוז.
בנוסף, 45 אחוזים מבני הנוער דיווחו על שימוש בסמים ובחומרים אסורים – עלייה של 19 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
בדידות, חרדה ופגיעה עצמית
למעלה מ-40 אחוזים מבני הנוער דיווחו על תחושות של בדידות, דיכאון וחרדה. בקרב נערות הנתון מזנק לכ-63 אחוזים.
עוד עולה כי בני נוער שחוו אובדן מציגים שיעור אובדנות הגבוה פי 3.7 לעומת בני נוער שלא חוו אובדן – 45 אחוזים לעומת 12 אחוזים.
גם הפערים בין נערים לנערות בולטים: כ-45 אחוזים מהנערות דיווחו על מצוקה רגשית, לעומת 21 אחוזים מהנערים. נערות גם מדווחות פי ארבעה על פגיעה עצמית ופי שלושה על הפרעות אכילה.
"האלימות אינה תופעה שולית או נקודתית"
"השנה אנחנו כבר לא מדברים רק על מצוקה, אלא על הסלמה", מציינת מנכ"לית עמותת עלם, טלי ארז. "יותר ממחצית מבני ובנות הנוער שפגשנו נחשפו לאלימות, ו־53 אחוזים נחשפו לאלימות מחוץ לבית. האלימות כבר אינה תופעה שולית או נקודתית, אלא חלק מהיומיום של בני נוער רבים.
"בשטח אנחנו פוגשים בני נוער שחיים בין חרדה, בדידות וניתוק, לצד כעס שמתורגם לעיתים להתנהגויות אלימות. אחרי שנים של משברים ואי־ודאות, זו כבר אינה מציאות של קבוצות קצה בלבד, אלא מציאות שפוגשת כמעט כל בית בישראל. כשנער מרגיש שהוא צריך להסתובב עם סכין או גז מדמיע בכיס כדי להגן על עצמו, זו כבר לא רק בעיה שלו, זו שאלה על החברה שאנחנו הופכים להיות. לכן נדרשת פעולה לאומית ובין־מגזרית, שרואה את בני ובנות הנוער ואת מכלול הצרכים שלהם".
רוצים להישאר מעודכנים?
הנשיא הרצוג: "מבחן לחברה הישראלית"
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לנתונים ואמר: "הנתונים הקשים העולים מדו"ח עלם אינם רק תמונת מצב – הם מבחן לחברה הישראלית. האופן שבו נבחר לראות את בני ובנות הנוער המתמודדים עם מצוקה, והנכונות שלנו להושיט להם יד בזמן, יעצבו את דמותה של המדינה בשנים הבאות".
"אסור לנו להשלים עם מציאות שבה אלימות, בדידות וייאוש הופכים לחלק משגרת חייהם של צעירים. אני מודה לעמותת עלם על עבודתה המסורה והחשובה למען בני הנוער בישראל, וקורא לחברה הישראלית כולה – המדינה, הרשויות המקומיות, מערכות החינוך והרווחה, ארגוני החברה האזרחית וכל אחד ואחת מאיתנו – להתגייס ולהבטיח שכל נער ונערה ידעו שהם אינם לבד, שיש מי שרואה אותם, מקשיב להם ומאמין ביכולתם לצמוח."
יו"ר עמותת עלם, הרב שי פירון, הוסיף: "דו"ח עלם משקף מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. כארגון הפועל בחזית עם בני נוער במצבי סיכון, אנו מזהים מגמות מדאיגות המחייבות תגובה מערכתית רחבה. עלם פועלת יום־יום למען הנוער בסיכון, אך אין די במענה נקודתי".
הסיכון כבר אינו נחלת "נוער קצה"
עוד מצביע הדו"ח על קשיים נרחבים ובהם נשירה ממסגרות, היעדר עורף משפחתי, עוני ורעב, אלימות בבית, פגיעה עצמית, אובדנות, חסרות בית ומסיבות לא מפוקחות.
מסקנת הדו"ח היא כי ההבחנה בין "נוער נורמטיבי" ל"נוער בסיכון" הולכת ומיטשטשת. על פי הנתונים, כ-60 אחוזים מבני הנוער בישראל חווים כיום טלטלה משמעותית וערעור של תחושת הביטחון האישי, בעוד שכ-6 אחוזים מצויים כבר בקצה רצף הסיכון.
בעלם קוראים לשינוי תפיסתי, שלפיו מערך התמיכה והטיפול לא יתמקד רק בבני נוער הנמצאים בקצה הרצף, אלא יעניק מענה רחב יותר לכלל בני הנוער בישראל.
תגובות