לידה מרגשת ביותר התרחשה השבוע בחדר הלידה שבהדסה הר הצופים: רוחמה בת ה-24 ילדה את בנה בלידה בריאה ומוצלחת, לאחר שהיא בעצמה נולדה באותו בית החולים כפגה במשקל בלתי יאמן של 495 גרם.
לצידה של רוחמה, מלבד משפחתה, שהה כל העת פרופ' שמחה יגל, מומחה במיילדות וגניקולוגיה אשר היה הרופא ששלף אותה לפני 24 שנים מבטן אימה בניתוח. "לא הפסקתי להאמין ברוחמה כבר מרגע לידתה", הוא אומר בחיוך ולא מסתיר את התרגשותו. "ידעתי שהתינוקת הקטנה באינקובטור, שהצוות בפגייה נלחם על חייה, תצליח ותתחזק ותהיה יום אחד אמא בעצמה".
כשבני הזוג אסתר ודוד רוט הגיעו להתייעצות עם פרופ' שמחה יגל בהדסה הר הצופים, לפני 24 שנים, היתה אסתר בשבוע 23 להריונה. הרופא אבחן רעלת הריון מסכנת חיים ובחר לאשפז את האם לעתיד במחלקת נשים, כדי לשמור על ההיריון תקין ולהימנע ככל הניתן מלידה מוקדמת.
"במשך 8 ימים אסתר שכבה במחלקה ופרופ' יגל עקב אחרי המצב שלה", מספר דוד רוט, בעלה. "זה היה הריון יקר מאוד ללבנו. 21 שנה חיכינו להריון הנכסף וזכינו להמון אכזבות ובשורות לא משמחות בדרך. כבר חשבנו ברצינות להתחיל בתהליך אימוץ ואסתר הסכימה אבל אמרה – "אז רק עוד נסיון אחד". בסבב הזה ב"ה נקלט ההיריון. גם פרופ' יגל הבין את גודל האירוע ואת האחריות על הכתפיים שלו והיה לצידה כל הזמן. הוא העדיף כמובן ליילד אותה רק אם לא תהיה ברירה וכמה שיותר מאוחר".
לאחר כשבוע באשפוז נאלץ פרופ' יגל לקבל החלטה לא פשוטה – ליילד את אסתר שהיתה אז רק בשבוע 24 להריונה. "בשלב הזה מצד אחד משך ההיריון עודנו לא מספק", הוא מסביר, "ומצד שני יש כאן מצב של סכנות נפשות מיידית – לאמא ולעוברית שבבטנה. לא היה מנוס מלנתח ולתת לשתיהן סיכוי. אחרי 21 שנים של ציפייה לתינוקת, לא נעשה את המקסימום שבמקסימום עבור ההורים?".
התינוקת שנולדה תחת שמחה משולבת בהמון חששות זכתה לשם רוחמה. "בחרנו בשם שמסמל את הביטוי "רחם ה'", מסביר אביה דוד. "מרגע הלידה היא לא עזבה את הפגייה וטופלה בה על ידי צוות רחום ואוהב עד לגיל חצי שנה. זו הייתה תקופה לא פשוטה, בה התפילות והאמונה החזיקו אותנו, יחד עם ההבנה שהיא בידיים הכי טובות שיש. אף אחד לא הבטיח כלום מראש, לאור המשקל הזעיר שלה והסיכונים שכרוכים במצב כזה, אבל אנשי הפגייה ובהם ד"ר זיוונית ארגז האמינו בה, נתנו לה הכל יום ולילה, 24 שעות ביממה סביבה מכל הלב ובכל הכוונה. ולאורך כל התקופה, פרופ' שמחה יגל מתנהג כמו הורה שלה. לא עוזב אותה לרגע, דואג ובודק.
רוחמה רוט והתינוק עם פרופ' יגל (צילום: דוברות הדסה)
רוצים להישאר מעודכנים?
"הגעתי בכל יום לראות את התינוקת הזו, ובאמת האמנתי וקיוויתי שתתחזק ותגדל באופן תקין ובריא. היה בי רגש אמיתי, כאילו מדובר באחת מבנות משפחתי", מספר פרופ' יגל. "שמחתי כשהשתחררה לאחר חצי שנה של טיפול מסור, במשקל של 2 קילו ו-400 גרם".
לאורך השנים נשאר הרופא המנתח בקשר קרוב וחם עם בני המשפחה הירושלמית, שראתה בו מלאך גואל. "נשארנו תמיד בקשר. המסירות שלו לאשתי לא ידעה גבולות והערכנו את כל מה שעשה. הוא זה שנתן לה סיכוי, הוא היה הרופא שדחה את הניתוח עד לדקה ה-90 והבין את גודל השעה כשהגיע הרגע לרוץ לחדר הניתוח".
"זכיתי לשמוע על רוחמה לאורך השנים, בשלבים חשובים בחיים שלה", מספר פרופ' יגל, שלימים ניהל את אגף נשים ויולדות בבתי החולים של הדסה. "הייתי שם כשגדלה ואפילו בחתונה שלה. זו משפחה שהפכה למשפחה. כשנכנסה להריון אביה ביקש שאלווה אותה לאורך התהליך ואערוך מעקב ואכן זכיתי ללוות אותה, אבל תודה לאל היה פה הריון רגיל, שגרתי וללא מהמורות בולטות. ביום הלידה נקראתי אל חדר הלידה וכעבור כמה שעות כבר הבטתי בתינוק הבריא והמתוק של רוחמה – שנולד במשקל פי שש מהאמא שלו!! כאן הבנתי את עומקה של סגירת המעגל והודתי לכל בני המשפחה על שזיכו אותי להיות חלק ממסע ארוך ומרגש".
"הלידה השבוע היתה תיקון אמיתי ללידה ההיא לפני 24 שנים", מסכם בחיוך הסב הטרי דוד "רוחמה מתאוששת, פרופ' יגל מאושר ממש כמונו – ההורים. אחרי 45 שנות נישואין זכינו בזכותו לעשות ברית ראשונה לנכד ראשון".
משפחות רוט – דוד, אסתר, רוחמה והתינוק החדש – עם פרופ' שמחה יגל (צילום: דוברות הדסה)
תגובות