התאונה שהצילה חיים: חנה, צעירה בת 22, נפצעה יחד עם בעלה, יעקב, בהתהפכות טרקטורון והובהלה לחדר הטראומה במרכז הרפואי שערי צדק עם שבר באגן.
במסגרת סדרת הבדיקות המקיפה שמבצע הצוות במקרים מסוג זה, עברה חנה בדיקת CT לכלל הגוף לאיתור פגיעות נוספות. בבדיקה זיהו צוותי הרדיולוגיה ממצא דרמטי: לחנה יש מפרצת מוחית גדולה בגודל 3 ס"מ בחלק העליון של גזע המוח שאיימה להתפוצץ והיוותה סכנת חיים מיידית.
חנה הועברה לאשפוז ביחידת הטראומה בניהולו של ד"ר אלון שורץ, כאשר הממצא המפתיע שהתגלה, דרש מהצוות להחליט על סדר הטיפול ואופיו. הצוותים קיימו מספר דיונים רב-תחומיים, שכללו, כירורגים, רופאי כלי דם, אורתופדים, צוותי הרדמה, ניורו-רדיולוגים ועוד.
בשל הסכנה המיידית לחייה בעקבות המפרצת, החליט הצוות לטפל תחילה במפרצת באמצעות צנתור מוח ביחידה לניורו-רדיולוגיה פולשנית, בניהולו של ד"ר יעקב אמסלם. במקביל, ובשל ההכנות לצנתור שדרשו בין היתר מתן מדללי וטסיות דם, הוחלט לטפל בפגיעות הישירות מהתאונה, ובהן שברים משמעותיים באגן, בטיפול שמרני וללא ניתוח
המפרצת שהתגלתה במוחה של חנה
חנה עברה שני צנתורי מוח בזמן האשפוז – אבחנתי וטיפולי, אותו ביצעו ד"ר אמסלם וד"ר סימון קומלי, מצנתר מוח ביחידה לניורו-רדיולוגיה פולשנית. הצנתורים עברו בהצלחה, המפרצת נסגרה וחייה של חנה ניצלו. לצד זאת, חנה אושפזה ביחידת הטראומה למשך כשבועיים, כאשר בעלה שנפגע קל בתאונה ולא נזקק לאשפוז, מלווה אותה לכל אורך הדרך. לאחר האשפוז, חנה שוחררה להמשך שיקום.
"בשניה שעפתי מהטרקטרון ונחתתי על הקרקע, חשבתי שהכל נגמר", מספרת חנה. "פינו אותי לשערי צדק כשאני סובלת מכאבי תופת. במהלך בדיקת ה-CT, יותר ויותר רופאים נכנסו לחדר, הסבירו לי שרואים ממצא במוח ושהתאונה הצילה לי את החיים. בהתחלה זה היה הזוי, לא הבנתי על מה הם מדברים", היא מוסיפה. "לאורך תקופה מסוימת, סבלתי מכאבי ראש קשים, ניסיתי לשתות עוד קפה ולקחת משככי כאבים – אבל בחיים לא חלמתי שיש לי מפרצת ענקית במוח. התאונה הזאת הייתה פשוט נס. אין לי מילים להודות לצוותים בשערי צדק, אחיות ורופאים, כולם היו פשוט מדהימים ואנושיים. הרגשתי שאני במקום בטוח וטוב", מסכמת חנה.
"לחנה היתה פצצה מתקתקת במוח שהייתה יכולה להתפוצץ בכל רגע, לדמם ולהרוג אותה", אומר ד"ר אמסלם, מצנתר מוח ומנהל היחידה לניורו-רדיולוגיה פולשנית בשערי צדק. "המפרצת המוחית שהייתה לחנה הייתה גדולה מאוד, בגודל של כדור טניס, בעורק שנמצא בחלק האחורי של גזע המוח. לא רק הגודל של המפרצת העמידה את חייה של חנה בסכנה אלא גם הצורה שלה, שהעידו שהדופן של העורק, שהיה חולה לחלוטין, היה חלש והייתה סכנה שיתפוצץ. לשם כך, היינו צריכים ליצור כלי דם מחדש באמצעות סטנט (תומכן), שיחבר בין כלי הדם, כי אחרת המפרצת הייתה ממשיכה לגדול מאחר שהעורק היה חולה.
מפרצת מוחית היא למעשה הרחבה של כלי דם במוח, שגורמת לכך שדופן כלי הדם נחלש ובכך, נוצר הדימום המסוכן", מסביר ד"ר אמסלם. "לצערי, אנחנו רואים בשערי צדק בשנים האחרונות עלייה בשכיחות מפרצות מוחיות בצעירים ובצעירות, ככל הנראה בגלל השפעות סביבתיות וגורמי סיכון ובהם, עישון, לחץ דם גבוה, סטרס, היעדר פעילות גופנית ועוד. שכיחותה כתוצאה מפגם מולד היא באחוז אחד מכלל האוכלוסייה והיא נפוצה מפגים ועד מבוגרים. הסטטיסטקה העולמית מראה כי 50 אחוז ממקרי המפרצת המוחית יסתיימו במוות, 25 אחוז יוותרו עם נכויות משמעותיות ו-25 אחוז הנותרים יחלימו, אולם ייתכן וישארו הפרעות שינה והפרעות התנהגות שונות.
למפרצת מוחית יש סימנים מקדימים. במידה שאתם חווים כאבי ראש חזקים שלא היו קודם, הפרעה בהסתכלות על האור (פוטופוביה), או קשיון בעורף וכאבים חזקים בצוואר, יש להגיע למלר"ד לצורך אבחון וטיפול במפרצת מוחית", מסביר ד"ר אמסלם.
מנהל יחידת הטראומה, ד"ר אלון שורץ, שטיפל בחנה במהלך כלל האשפוז, מוסיף: "כמרכז על לטראומה, אנחנו מטפלים בעשרות של מקרים באופן שגרתי לרבות בתאונות דרכים שונות. אנחנו אף פעם לא רוצים שמישהו יפצע חלילה – אבל במקרה הזה, אם חנה לא הייתה נפצעת, יכול להיות שלא היינו מצילים את חייה. אני גאה שבשילוב זרועות רב-תחומי, הצלחנו להציל את חייה וגם לטפל בפגיעותיה כתוצאה מהתאונה".
תגובות