רובנו יחלים מהמחלה ללא זכר, חלקנו יפתח סיבוכים לטווח ארוך, ובודדים לא יתגברו על המחלה שעלולה להסתיים במות. כמובן, לא ניתן לחזות מראש מי יתגבר על המחלה ומי לא יתגבר עליה ולכן אנו מחסנים את כל האוכלוסייה בידיעה ברורה כי חיסונים הם אחת הדרכים הפשוטות, היעילות, הבטוחות והזולות למנוע תמותה ומחלות ולשפר איכות חיים ותוחלת חיים.
כולנו שמענו על מקרי הפטירה במגפת החצבת האחרונה. אנחנו שומעים כל שנה בחורף על צעירים ומבוגרים שנפטרים משפעת.
במהלך שנותיי כרופא ילדים ראיתי מספר ילדים שנפטרו מחצבת, משעלת, מסיבוכי אבעבועות רוח, מדלקת ריאות ומדלקת קרום המוח. מחלות שלשמחתנו כיום קיים עבורן חיסון ומאז שהוכנסו החיסונים למחלות אלו ירדה התמותה ושעור הסיבוכים בצורה חדה ואותם מקרים בודדים שהסתבכו התעוררו בקרב תינוקות שלא חוסנו.
פרופ' איתן כרם, מנהל אגף הילדים המרכז הרפואי הדסה (צילום: דוברות הדסה)
כאשר חיידק או וירוס תוקף את הגוף, חלק מתאי מערכת החיסון משמשים כקו ההגנה הראשון ותפקידם לבלום ולעכב את התפשטות מחולל המחלה עד ליצירת הגנה יעילה וארוכת טווח (ממש כמו קו הגנה צבאי קדמי הכולל עמדות ומוצבים, שתפקידו לעצור את הפולש עד הגעת הכוחות המלאים של הצבא). המערכת לומדת להכיר את מחולל המחלה, ומייצרת הגנה ממוקדת וטובה יותר הגורמת לסילוק הפולש בין היתר על ידי יצור נוגדנים. הנוגדנים הינם חלבונים הנצמדים לפולש הזר וגורמים לנטרולו ולסילוקו. אולם, בכך לא הסתיים תפקיד המערכת החיסונית. בנוסף לסילוק הפולש היא יוצרת גם זכרון חיסוני שנועד למנוע את הישנות המחלה. כאשר יש זיכרון חיסוני, אזי, בעת חשיפה חוזרת לאותו גורם זיהומי, מערכת החיסון תתקוף אותו מיד, וביעילות רבה, כך שהחשיפה החוזרת תתבטא במחלה קלה בלבד או שלא יופיעו סימני מחלה בכלל.
החיסונים נועדו לחקות את החשיפה הטבעית לאורגניזמים, ליצור זיכרון חיסוני, מבלי שהגוף יצטרך לעבור מחלה לצורך כך. חיסון כזה נקרא חיסון פעיל. יתרונו בכך שהוא מקנה זיכרון חיסוני והגנה למשך שנים. כל חיסוני השגרה שייכים לקבוצה זו.
קבוצת חיסונים זן נחלקת לשניים:
חיסון חי מוחלש – החיסון מכיל וירוס חי שעבר החלשה. לדוגמא – החיסון נגד נגיף הרוטה, החיסון המרובע.
חיסון מומת/ חלקיקי – החיסון מכיל וירוס או חיידק מת או רק חלקים ממנו. לדוגמא – החיסונים לצהבת A ,B, חיסון מחומש, חיסון פרבנר, חיסון שפעת, חיסון לסרטן צוואר הרחם.
סוג נוסף של חיסון, הוא חיסון סביל, ולמעשה מדובר במתן נוגדנים. דוגמא לחיסון סביל טבעי שכזה הוא העברת נוגדנים מאם לתינוקה, דרך השליה ודרך חלב אם. דוגמא נוספת היא טיפול בתמיסות נוגדנים מדי חודש לילדים הסובלים מליקויים של זרוע מערכת החיסון האחראית על ייצור נוגדנים,
ניתן גם לתת נוגדנים ספציפיים למחלה, כמו למשל אבעבועות רוח, במקרה של חשיפה, לאדם שמסיבה כלשהי אינו יכול לקבל חיסון פעיל.
לסיכום, כאן בהדסה – אנו פוגשים את המקרים שהסתבכו, והופכים עולמות על מנת לרפא ולמנוע הדבקה נרחבת באוכלוסייה, עוסקים בהכוונה והופכים לחלק ממאמצי ההסברה וההדרכה בישראל.
החיסונים הביאו לשינוי דרמטי במצב בריאותה של האנושות – מגפות של מחלות נוראיות כגון חצבת, דיפטריה, אבעבועות שחורות, פוליו ועוד לא נראות יותר מזה עשרות שנים בזכות החיסונים, וכאן המקום להדגיש כי כדי להעלים מחלות אלו ומחלות אחרות כנגדן קיים חיסון, יש צורך שכל האוכלוסייה תהיה מחוסנת כנגדם ואז גם אותם אנשים באוכלוסייה, שמערכת החיסון שלהם מוחלשת – לא יהיו בסיכון.
למזלנו, הרוב המוחלט באוכלוסייה כן מתחסן או מחסן, ועושים את העבודה בהגנה על הלא מתחסנים. עם זאת, אל לנו לסמוך על הרוב, אלא להמשיך ולהסביר למיעוט הלא מחסן – את חשיבותם של החיסונים בהגנה על כולנו ובמניעת חזרתן של מחלות שנדמה שכבר מזמן נעלמו מן העולם.
כתבה שיווקית
