חגיגת ה-100 ליקיר ירושלים: ביום שישי שעבר, 14.2, זכה מנחם קריסטל, תושב רחביה, לחגוג יום הולדת 100 לצד משפחתו הרחבה וחברים במועדון דלת פתוחה לגיל הזהב. קריסטל הוא סבא רבא ל-11 נינים, ורבים זוכרים אותו כמי שהיה המורה המיתולוגי לטניס בירושלים, מחלוצי ענף הספורט בעיר וממקימי מרכז הטניס – בשנת 2001 זכה קריסטל בתואר יקיר ירושלים.
"אני מאוד התרגשתי שחגגו לי יום הולדת 100", מספר בהתרגשות ובקול צלול ורהוט קריסטל בשיחה עם "כל העיר". "מלבד משפחתי ואשתי שהיו בחגיגת היום הולדת, היו כל מיני חברים מתחום הטניס, וזה היה נורא מרגש, היו הרבה אנשים מחובבי טניס. אני גם לא יכולתי להזמין יותר מדי אנשים כי זה לא מקום כל כך גדול".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תמר ומנחם קריסטל (צילום: איתמר בונפיל)
קריסטל נולד בפברואר שנת 1920 בפולין, הוא עלה לארץ עם אמו ושתי אחיותיו ב-1926 והמשפחה התיישבה בירושלים. את אהבתו לטניס הוא רכש בגיל 15 בעודו נער מתבגר. לדברי קריסטל הוריו לא יכלו לעזור לו מבחינה כלכלית כדי לעסוק בטניס, אך החדירו בו את האהבה לתחום כבר מגיל קטן. לדבריו, מועדון הטניס שהיה קיים בזמנו בירושלים היה להגדרתו רק 'לאליטות ולעשירים בלבד'.
קריסטל, בעזרת תרומות שגייס, החליט לשכור מגרש ברחוב רבי עקיבא – שם הוא הקים את מגרש הטניס הראשון שלו, שהחל לפעול משנת 1935, והיה נגיש לבני נוער מכל המגזרים והמעמדות בעיר. "אני חושב שאני האדם הראשון שהקים בשנת 1935 מועדון טניס לנוער", מציין קריסטל. "הקמתי מגרש טניס ברחוב רב עקיבא. היום יש במקום בניינים רבי קומות. זה התחיל מזה שבגיל 15 רציתי בסך הכל לשחק טניס, אבל אבי המנוח לא יכול היה להרשות לעצמו לקנות לי מחבט טניס אז הלכתי וגייסתי תרומות למחבטי טניס, וכך עזרו לי להשיג 100 מחבטי טניס לבני הנוער. רציתי להנגיש את הטניס לקהל הרחב. הייתי הראשון שחילקתי לתלמידים עניים מחבטים. אספתי את התלמידים מהרחוב, והתנאי היה שהם מבטיחים להתעסק אך ורק בטניס ולא לגעת בסמים, מכיוון שזו היתה תקופת סמים ברחובות".
מנחם קריסטל ואחותו נעמי (צילום: איתמר בונפיל)
"ההורים שלי הקריבו את חייהם למען הטניס", מוסיף ואומר קריסטל. "אבי לא יכול היה לעזור לי מבחינה כלכלית, אבל הם החדירו לי את האהבה לטניס. ניסיתי להתחבר לכדורגל, אבל ראיתי את ההתנהגות במגרשי הכדורגל וראיתי שמקללים וזורקים בקבוקים במגרש, אז הלכתי לכיוון הטניס".
לתמר, אשתו, הוא נשוי כבר 70 שנה. החברים ובני המשפחה שפקדו את מסיבת יום ההולדת לא יכלו להתעלם מהאהבה העצומה ומהכבוד ההדדי בין השניים. "תמר עלתה בשנת 1949 מהונגריה והיא ניצולת שואה", מספר קריסטל. "כשהכרנו אני הייתי בן 30 והיא היתה בת 19. רצינו להקים משפחה. היום אני אב ל-3 ילדים, סבא ל-10 נכדים, וכעת ממתין לנינה מספר 12".
אחרי כל כך הרבה שנים אהבתו לטניס עדיין קיימת בליבו, וכמו כן גם השליחות להנגיש את הספורט היוקרתי לילדים שידם אינה משגת. ולכן, את המתנות שקיבל במסיבת יום ההולדת שלו, החליט לתרום למרכז הטניס: "כדי שכל המגזרים יוכלו לשחק טניס, שיהיה לילדים שאין להם".
מנחם קריסטל וחלק מהאורחים בחגיגת יום ההולדת (צילום: איתמר בונפיל)
קריסטל, מוסיף ומספר כי אחד האירועים בחייו שריגשו אותו מאוד היה זכייה של תלמיד שלו באליפות ישראל. "כשהודיעו לי שתלמיד שלי, אבי גרין, זכה בגיל 10 באליפות ישראל לטניס, זה מכונן. וגם לא רק אני הייתי עם הטניס, גם הנכדים שלי בתחום הז – אחד מנכדיי הגיע ל-100 הראשונים בעולם – גידלתי דור שלישי בטניס".
מה המסר שלך לטניסאים הצעירים כיום?
"המסר שלי שימשיכו בעשייה שלהם. זה לא קל, להיות שחקן טניס צריך להקריב הרבה. בין אם זה לקום מוקדם בשעות הבוקר גם כשקר, להתאמן ולהיות תמיד בכושר גופני גבוה, ללמוד ולהתקדם לקראת הפסגה, וזה דורש מאמץ. מה שקורה כיום שהרבה צעירים מתייאשים ונוטשים את התחום כי זה מאוד דורש וקשה, זה חבל כי מהחבר'ה האלה יכולים לצמוח שחקנים טובים".
מנחם ותמר קריסטל (צילום: איתמר בונפיל)
עינת
מזל טוב! איש מקסים!