60 שנה חלפו מאז שיוסף זלמן קליינמן, בן ה-91 מירושלים, עלה על דוכן העדים במשפט נגד פושע המלחמה צורר היהודים אדולף אייכמן, וסיפר על התופת שעבר תחת מכונת ההשמדה הנאצית, כשבקושי היה בן 14. שבעה עשורים מתמודד קליינמן עם הזכרונות הקשים ממלאך המוות של אושוויץ, יוסף מנגלה, והוא עד היום זוכר בבירור כל פרט. "הייתי יחד עם אחי הגדול שלמה במשך חמישה חודשים במחנה, מורעבים קשות", הוא מתאר השבוע בשיחה עם "כל העיר" מביתו שבשכונת גבעת שאול בירושלים, "בתנאים שהם לא תנאים, היו מחסלים את כל מי שלא עובד. מנגלה היה בא אלינו, עושה מסדר, וכל הנערים הקטנים והרזים נשלחו. 1,000 נערים נשלחו להשמדה, נשארנו 2,000 נערים ואחרי זה פחות ופחות נערים. אספו אותנו במגרש כדורגל, יחד עם הצוענים, ואני במזל, בזכות התושייה של אחי הבכור, ניצלתי מהמשלוח, כדי להיראות גבוה יותר שמתי אבנים בנעליים, מנגלה מישש לי את שרירי היד, ופשוט ניצלתי".
קליינמן היום הוא מאחרוני העדים שנותרו מהמשפט אשר הציף בתחילת שנות ה-60 של המדינה הצעירה ישראל את טראומת השואה בקרב הניצולים ששרדו. אייכמן, כזכור, נלכד על ידי המוסד ב-1960 בבואנוס איירס, הוא נחטף והובא בחשאי לישראל בחודש מאי של אותה שנה. אייכמן הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני הרכב השופטים משה לנדוי, בנימין הלוי ויצחק רווה, כאשר בראש התביעה עמד עו"ד גדעון האוזנר, אשר דבריו עם פתיחת המשפט מהדהדים עד היום: "במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי. עמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים". ב-15 בדצמבר 1961 נמצא אייכמן אשם והוא נידון למוות, בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אייכמן ולאחר שנשיא המדינה סירב לבקשת החנינה – הוא הוצא להורג בתלייה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
קליינמן נולד ב-1930 בעיירה סייליש שבמזרח צ'כוסלבקיה על גבול הונגריה, אחיו הבכור שלמה קליינמן נולד שנתיים לפניו, ולהם היתה אחות קטנה – יונה. קליינמן מספר כי כשהחלו השמועות על תחילת השמדת היהודים בפולין, הוא נאלץ להפסיק את לימודיו. ב-19 במרץ 1944 ליהודים בעיירתו היתה תקווה לאחר שהחזית הרוסית התקרבה לעברם והחלו הידיעות כי ארה"ב מתכוונת לפלוש לאירופה ולתקוף את הנאצים. "אמרו לנו שהרבי מסאטמר יבוא לעיירה שלנו כדי להשתתף בסעודה, אני ואחי רצינו להיכנס פנימה, אבל לא נתנו לנו להיכנס, אז הסתובבנו סביב הבית עד שהצלחנו להיכנס פנימה", הוא מספר. "זכינו לעמוד מול הרבי ואז מישהו ניגש אליו והגיש לו פתק, והוא קם מזועזע. לאחר מכן הבנו כי הצבא הגרמני כבש אותנו, וכך החלה שואת יהדות הונגריה".
זמן קצר לאחר מכן היהודים בעיירתו הוכרחו להסתובב עם טלאי צהוב והוכנסו לגטו. ב-19 במאי 1944 נשלח הטרנספורט הראשון לאושוויץ, ועל רכבות המשא היו גם בני משפחת קליינמן. אביו, אמו ואחותו הקטנה נשלחו ישירות למשרפות, האחים יוסף ושלמה נותרו יחד ונשלחו על ידי מנגלה לצריף, שבו שהו כ-3,000 נערים, שסבלו מרעב, פחדו מהמלקות וחששו מהרגע שבו גם הם יישלחו למשרפות.
יומיים לפני ראש השנה באותה שנה, מספר קליינמן, נגזר עליו להישלח למשרפות ואילו אחיו הגדול שלמה קליינמן נגזר לחיים, אך אחיו הבכור סימן לו להסתנן בחזרה לצריף, וכך עשה. קליינמן, ששרד את מחנה ההשמדה באושוויץ, היה אחד מהנערים שהוחזקו במחנה, כל הילדים מתחת לגיל 14 הילדים נשלחו להשמדה, מלבד זוגות התאומים ששימשו ככלי ניסויי של מנגלה. ב-5 באוקטובר 1944 יצאה מאושוויץ רכבת ועליה עובדים, האחים קליינמן יחד עם נערים נוספים הצליחו להסתנן אליה. הם עבדו בבניית בונקרים למטוסי גרמניה, סמוך לדכאו, עד לשחרור המחנה. אחרי המלחמה, מתוך 3,000 הנערים שהיו בצריפים, נותרו כ-150 בלבד, האחים קליינמן ביניהם.
התובע במשפט אדולף אייכמן, עו"ד גדעון האוזנר (מימין) (צילום: לע"מ)
"אחרי זה היו מחלות נוראיות, כמו טיפוס ואני חליתי", מספר קליינמן, "החזקתי מעמד כמה ימים, המצב שלי היה רע, אבל הבראתי, אחרי שבעה חודשים הצבא האמריקאי שחרר אותנו. באותו יום לקחתי את הכובע עם הפסים ואת תרמיל הגב ושמרתי אותם עד היום".
לאחר המלחמה הועברו האחים קליינמן על ידי הבריגדה היהודית לאיטליה, ומשם הם עלו על ספינת המעפילים "ארבע החירויות" לארץ ישראל. הבריטים הבחינו במעפילים והאחים קליינמן גורשו לקפריסין, יחד עם האחרים על הספינה. רק במרץ 1947 הורשו המעפילים לעלות לישראל, שניהם התיישבו בירושלים.
קליינמן שירת בגבעתי ולחם במלחמות ישראל, הוא פתח נגריה בשכונת בית ישראל בירושלים יחד עם אחיו שלמה.
עם תפיסתו של אייכמן התובע האוזנר הזמין את קליינמן להעיד במשפטו. "התובע האוזנר ידע את הסיפור שלי, הוא שמע אותו דרך חבר. כשאני עליתי לדוכן העדים מאוד התרגשתי", מתאר קליינמן את רגעי עדותו המצמררת, "אנשים שמעו את הסיפור שלי בפעם הראשונה ברדיו כי אז ניצולי שואה לא סיפרו שום דבר, לא דיברו על השואה, אני רציתי לדבר אבל לא הקשיבו. ואחרי המשפט אני הלכתי לכל המקומות כדי לספר את סיפור ההשמדה של הנערים מאושוויץ, כי אף אחד לא הזכיר אותנו, בסוף מ-3,000 נערים נותרנו בודדים".
אדולף אייכמן בתא הזכוכית בבית משפט המחוזי בירושלים, בתחתית התמונה – התובע גדעון האוזנר (צילום: ג'ון מילי/לע"מ)
האחים התגוררו בירושלים כל חייהם באותו רחוב בגבעת שאול, עד לפטירתו של האח הגדול שלמה קליינמן ז"ל לפני כשמונה שנים.
שנה לאחר משפט אייכמן הוא הכיר את רעייתו, חיה שוורץ, 79, שאיבדה גם היא רבים מבני משפחתה בשואה. בימים אלה מטופל קליינמן בשערי צדק, לאחר שלפני כמה חודשים הוא עבר שיקום לב ולפני פחות מחודש הוא נותח במחלקת אורתופדיה. בנוסף, לפני כשלושה חודשים התחסנו בני הזוג קליינמן נגד הקורונה, "רצנו להתחסן", הם מספרים בשמחה, "זו לא היתה מחשבה בכלל, לא היססנו לרגע". הזוג מתגורר עד היום באותה דירה בגבעת שאול, הם הורים לשלושה ילדים, ויש להם 16 נכדים ונכדות ו-4 נינים ונינות, "זה הניצחון שלנו", אומר בגאווה קליינמן.
ד"ר משה גרוס, רופא בכיר במחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי שערי צדק ויוסף וחיה קליינמן (צילום: דוברות שערי צדק)
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת3"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
ירון
בריאות ואריכות ימים.
גיבור
כל הכבוד לו. ישר כח.
נורא
בסרטון העדות מטלטלת מאד.
שלמה לימונד
בריאות טובה אושר ונחת מהמשפחה אתה נצחת את המפלצת בלבן