דרמה משפטית מעכבת את אחת מתוכניות הדגל של עיריית ירושלים, ומעניקה ניצחון גדול ותקדימי לתושבי שכונת בית הכרם במאבקם העיקש נגד פרויקט הענק לקירוי בגין והקמת מגדלי מגורים מעליו. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל במלואה את העתירה המינהלית המורכבת שהגישו המינהל הקהילתי בית הכרם וקבוצה של 22 תושבים ופעילי סביבה בראשותו של אפרים שלאין. בפסק דין נוקב, מבטל בית המשפט לחלוטין את החלטותיה של יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, שירה תלמי-באבאי, אשר סירבה לאפשר לתושבים זכות ערעור, וקבע קטגורית כי בקשות התושבים למתן רשות ערר בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתקבלות במלואן.
ההחלטה, כאמור, מהווה מכה קשה לעיריית ירושלים (ולרשות לפיתוח ירושלים), שיזמו וקידמו בעשור האחרון את פרויקט קירוי בגין. התוכנית הגרנדיוזית, כפי שפורסם לא אחת ב"כל העיר", מציעה לבצע קירוי בטון מסיבי של דרך בגין לאורך של כ-1,700 מטרים (מאזור גשר וולפסון ועד למחלף בייט), להקים מעליו פארק ציבורי ענק בשטח של 120 דונם, ולצדו לבנות רובע מגורים ותעסוקה הכולל חמישה מגדלי ענק בני 45 קומות ושורות בניינים בני 15 עד 18 קומות עם כ-2,000 יחידות דיור חדשות, שטחי מסחר ומלונאות. למעלה מ-600 התנגדויות של תושבי האזור נדחו על ידי הוועדה המחוזית, אך בית המשפט קבע כעת כי לא מדובר בסכסוך מקומי, אלא בסוגיה לאומית ועקרונית מובהקת המצדיקה את התערבות מוסד התכנון העליון של המדינה.
"התנסות ראשונית מסוגה בארץ המשנה את פני העיר"
בפסק הדין, אימץ בית המשפט את עמדת התושבים והפיל את קו ההגנה של המדינה, תוך שהוא מסתמך על הלכת "עין כרם" המפורסמת של בית המשפט העליון. ההחלטה קבעה באופן חד משמעי כי לא מדובר בתוכנית ציפוף עירונית שגרתית: "מצאתי כי התוכנית נושא העתירה מתאפיינת בצבר ייחודי של נסיבות חריגות וראשוניות, אשר הועלו על ידי העותרים בשלבי ההתנגדויות, בקשת רשות הערר והעתירה, המעבירות את מרכז הכובד של הדיון אל המישור הרחב והעקרוני… מדובר בתוכנית פיתוח ענקית בלב ירושלים, הכוללת התנסות ראשונית מסוגה בארץ של קירוי מקטע ארוך ומשמעותי של כביש מהיר באורך של כ-1,700 מטרים ושימוש בו לצד פרויקט בינוי מאסיבי… פרויקט ענק זה מעורר שאלות הנדסיות, סביבתיות ובריאותיות מורכבות, הנובעות מן הצורך להתמודד עם פתרונות טכנולוגיים חדשניים במרחב עירוני צפוף שלא תוכנן לכך מלכתחילה".
השופט אף ציטט מתוך חוות דעתו של היועץ הסביבתי הרשמי והדגיש כי מדובר במיזם חסר תקדים שלא קיים כמותו בארץ, ועל כן מחייב בדיקה משפטית ומקצועית עמוקה בערכאת הערעור העליונה של מדינת ישראל.

כביש בגין לפני ואחרי הקירוי (צילום והדמיה: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים)
סכנת הארובות וזיהום קרקעות תע"ש
אחת הנקודות המרכזיות ביותר שקיבל בית המשפט נוגעת לסכנות הבריאותיות הישירות שמהן חוששים תושבי בית הכרם: פליטת גזים רעילים מתוך מנהרת הרכבים שתיצרר תחת הקירוי. השופט ניתח את הבעיה האקוסטית והבריאותית וכתב בפסק הדין: "היבט עקרוני מרכזי הכרוך בקירוי הכביש, הינו סוגיית פליטת הגזים הרעילים שתיווצר במנהרה כתוצאה מהקירוי. סוגיה זו מורכבת ושונה מזו של מנהרה חצובה רגילה… הקירוי המלא מבוצע בצמידות דופן למבני מגורים קיימים ומתוכננים, באופן המעורר סכנה ישירה של דליפת גזים רעילים לסביבה הקרובה. הדבר מחייב פתרונות הנדסיים מורכבים ויוצאי דופן כדוגמת בניית 'פלנום' לשאיבת מזהמים, חדרי מפוחים מסיביים, ותיעול הגזים דרך ארובות פליטה בגובה של כ-150 מטרים המשולבות בתוך פיר של בניין, על מנת להבטיח פיזור בגובה רב ומניעת פגיעה באוכלוסייה הסמוכה. מכיוון שמדובר בתכנון ראשוני מסוגו בארץ שעשוי להוות תקדים ותשתית לתוכניות בינוי וקירוי נוספות בעתיד… מתבקש כי סוגיה עקרונית זו תיבחן על ידי גוף התכנון העליון".
בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת קשה על החלטת הוועדה המחוזית לדחות את המלצות חוקר התוכנית (עו"ד שחר לוינזון), שדרש להתנות את תחילת העבודות בטיהור מלא של קרקעות מתחם תע"ש המזוהם הסמוך. הוועדה בחרה להסתפק במגבלת מרחק קוסמטית של 500 מטרים בלבד, והשופט פסק כי: "דחיית המלצה מקצועית זו על ידי הוועדה המחוזית מעידה על קיומה של מחלוקת מקצועית בסוגיה בריאותית וסביבתית בעלת חשיבות, הראויה גם היא להיבחן על ידי המוסד התכנוני העליון".

הדמיית פרויקט קירוי בגין (צילום הדמיה: קולקר קולר אפשטיין אדריכלים ודגנס הדמיות)
המחלוקת הפנימית ודחיית השיהוי
מעבר לסוגיות הבריאותיות של זיהום האוויר והקרקע, פסק הדין חושף ומפרט את המחלוקת הפנימית העמוקה שהתגלעה בתוך מוסד התכנון עצמו כהוכחה לעוצמת הרגישות הציבורית. השופט הזכיר כי שלושה חברי ועדה מחוזית, בהם סגן ראש העיר עו"ד יוסי חביליו ונציג הירוקים מתן נחום, הגישו בעבר ערר נגד התוכנית. למרות שחתימותיהם נמשכו בהמשך בעקבות לחצים פוליטיים, חביליו הצהיר רשמית במכתבו כי חזרתו נעשתה משיקולים חיצוניים בלבד וכי "התוכנית אינה טובה והוא לא חוזר בו ממה שנאמר בערר", נתון שחיזק את קביעת בית המשפט לקיומו של פלונטר תכנוני עמוק.
לבסוף, דחה בית המשפט בשאט נפש את טענת השיהוי הפרוצדורלית שהעלתה הוועדה המקומית בניסיון למחוק את העתירה מסיבות טכניות. השופט קבע כי התושבים התנהלו בצורה סבירה לחלוטין, והטיל על הוועדה המחוזית ויו"ר הוועדה חובה לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח והחזר מלא של אגרת בית המשפט, תוך קביעה כי המאבק על עתיד קו הרקיע ואיכות החיים של ירושלים עובר כעת להכרעה דרמטית וגורלית במליאת המועצה הארצית.
סגן ראש העיר חביליו, שמתנגד לתוכנית, מסר: "זהו הישג גדול לתושבים ולמנהל הקהילתי, אני מקווה שפסק הדין ישפיע על החלטות אחרות של יו"ר הוועדה המחוזית בעניין חסבון, כרמית ועוד, היא צריכה לשנות גישה ולא לסרב אוטומטית לבקשות רשות ערעור".





רודי
קפצו מעל הפופיק תוך סתימת פיות וניסיונות לעצור ערעורים. יו"ר וועדה אינה כל יכולה ואין לה זכויות יתר. שתלך לעשות נסיונות בתל אביב ותניח לירושלים.
תודה
כל הכבוד לחביליו ושלאין. בלעדיהם זה לא היה קורה.
מצוקת רחוב שרייבוים
נתלו תקוות רבות שתוכנית זו תציל את רחוב שרייבום הקטן וצר מלהכיל, המנוצל על ידי בעלי עניין כמו ברקת אז כראש עיר – ומכללת עזריאלי, החולשת בהמוני סטודנטים (שרובם בני דודים צעקניים מתחת לחלונות ) על כל חנייה פנויה, ובפתחי הבנינים, ומלכלכת תדיר את הרחוב, ומנגד מסוף אגד" המסלסלים עשן פיח עקבי ישר לריאות התושבים.
גילי
יששששש