זו השנה השמינית שבה עמותת "ישראל חופשית" מפרסמת את מדד החופש העירוני, והשנייה בקדנציה המוניציפלית הנוכחית. מדד 2025 מבקש לבחון כיצד נראים בפועל חיי התושבים בערים השונות בישראל, ועד כמה עומדות הרשויות המקומיות במבחן חופש הבחירה בתחומים כמו שבת, תחבורה, מסחר, דת, חינוך ושירותים לקהילות שונות.
השנה התרחב המדד ל־40 ערים, והוא מציג תמונת מצב של החופש העירוני בישראל לצד השוואה בין הרשויות ובין השנים הקודמות.
בכל הנוגע לירושלים, הנתונים מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד, הבירה ממשיכה לקבל ציון נמוך יחסית, ומצד שני נרשם השנה שיפור מסוים, בין היתר בזכות פתיחת קבוצת איגי בעיר והתמיכה העירונית בקהילות לא אורתודוקסיות.
בסיכום המדד מקבלת ירושלים 27 אחוזי חופש.
מה קורה בשבת בירושלים?
אחת הקטגוריות המרכזיות במדד עוסקת במסחר ובשירותים הפועלים בשבת. על פי הנתונים, חוק העזר העירוני בירושלים אוסר על פתיחת חנויות בשבת, אך מאפשר פעילות תרבותית ומסעדות, לצד החרגות הנוגעות לעסקים שאינם יהודיים ושאינם מעסיקים יהודים.
בפועל, מציינים ב"ישראל חופשית", פועלים בשבת מספר מצומצם של מרכולים ברחבי העיר, מתחם התחנה הראשונה פתוח ופועלות מסעדות ברוב המרכזים העירוניים.
בקטגוריית המסחר בשבת קיבלה ירושלים 9 מתוך 16 נקודות.
מוקד מאבקי שבת – 'קפה בסמטה' (צילום. ר.ג)
אפס נקודות לתחבורה הציבורית בשבת
אלא שבכל הנוגע לתחבורה הציבורית בשבת התמונה שונה לחלוטין. ירושלים קיבלה 0 מתוך 16 נקודות בקטגוריית התחבורה הציבורית בשבת.
לפי נתוני המדד, במערב העיר אין תחבורה ציבורית בשבת, כאשר מוניות שירות יוצאות מירושלים לתל אביב במהלך השבת.
הנתון הזה ממקם את ירושלים בפער משמעותי מול ערים במרכז הארץ שבהן קיימת תחבורה ציבורית או מערכי תחבורה עירוניים בשבת.
בעמותה טוענים כי בכל שנה בולט במיוחד הפער בין ירושלים לבין ערים אחרות בישראל בכל הנוגע לחופש התנועה בסוף השבוע.
רשימת הערים במדד (צילום: ישראל חופשית)
דווקא בתחום הפלורליזם הדתי נרשם הישג
אחת מנקודות האור של ירושלים במדד השנה נמצאת בתחום הפלורליזם הדתי.
העירייה קיבלה 6 מתוך 6 נקודות בקטגוריה זו. לפי המדד, העירייה תומכת בקהילות לא אורתודוקסיות בעיר ואף קיימה אירוע לציון חג הנובי גוד, במסגרת אירוע משותף לציון החנוכה.
מדובר בשיפור שמצטרף למגמה ארצית: ממוצע הציונים בתחום הפלורליזם הדתי עלה השנה ב־10 אחוזים, בין היתר בעקבות הגברת התמיכה של רשויות מקומיות בקהילות לא אורתודוקסיות וקיום אירועים לציון נובי גוד.
ומה מצב הקהילה הגאה?
בקטגוריית קהילת הלהט"ב קיבלה ירושלים 3 מתוך 6 נקודות.
לפי המדד, העירייה אינה תומכת באירועי גאווה בעיר. לצד זאת, פועל בעיר עובד סוציאלי עבור הקהילה, ופרטי הקשר שלו פורסמו באתר הבית הפתוח. העירייה גם תומכת בבית הפתוח מכוח צו בית משפט.
בנוסף, בעיר פועלת קבוצת איגי – נתון שתרם לשיפור הציון השנה.
בעמותה מדגישים כי פתיחת קבוצת איגי לא נעשתה ביוזמת העירייה, ולכן מבחינתם מדובר בשיפור שאינו מעיד בהכרח על שינוי במדיניות העירונית.
מצעד הגאווה (צילום: דניאל רחמים)
אירועים בהפרדה, תקציבי דת וקבורה אזרחית
בכמה מהקטגוריות האחרות ירושלים מקבלת ציון אפס.
בקטגוריית תקציבי הדת קיבלה העיר 0 מתוך 5 נקודות. לפי נתוני המדד, שיעור תקציב הדת ביחס לתקציב העירוני הכללי עומד על 1.13 אחוזים, וההוצאה על שירותי דת לתושב יהודי בשנה עומדת על 189 שקלים.
גם בתחום החינוך קיבלה ירושלים 0 מתוך 11 נקודות. לפי המדד, העירייה אינה לוקחת אחריות על פיקוח על התכנים המועברים בבתי הספר, ולא התקבלה התייחסות למדיניות יידוע ההורים.
בקטגוריית נוהל אירועים בהפרדה קיבלה ירושלים 0 מתוך 4 נקודות. העירייה הצהירה כי היא מקיימת אירועים בהפרדה מגדרית בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אולם לפי "ישראל חופשית", תחקיר שערכה העמותה העלה כי אירועים שקיימה העירייה רחוקים מלעמוד בהנחיות אלה.
העמותה מתייחסת גם לסוגיית הקבורה האזרחית. לפי המדד, לתושבי ירושלים אין אפשרות לקבורה אזרחית, ולכן העיר קיבלה 0 מתוך 13 נקודות בקטגוריה זו.
גם בקטגוריות המועצות הדתיות ונישואים אזרחיים קיבלה ירושלים אפס נקודות: בעיר פועל ממונה מטעם השר לשירותי דת ולא מועצה דתית שהומלצה על ידי מועצת העיר, ולא קיימת אפשרות למרשם זוגיות עירוני.
רוצים להישאר מעודכנים?
ירושלים מול שאר הארץ: הפערים הולכים וגדלים
התמונה הירושלמית משתלבת במגמה רחבה יותר שעליה מצביע המדד: הפערים בין הערים בישראל הולכים וגדלים. הממוצע הארצי במדד ירד מ־44.5 ל־43.6 נקודות. במקביל, הערים הליברליות התחזקו והערים השמרניות נעשו שמרניות יותר.
לפי נתוני "ישראל חופשית", הפער בין העיר המובילה לעיר האחרונה עמד בשנת 2024 על 64 נקודות, בין גבעתיים לראש העין. השנה הפער גדל ל־81 נקודות בין הוד השרון לנתיבות.
גם הפערים בין אזורי הארץ בולטים: הממוצע בגוש דן והשרון עומד על 4.2 נקודות, לעומת 1.5 בלבד באזור ירושלים והדרום.
המשמעות, לפי העמותה, היא שתושבי המרכז נהנים מסיכוי גבוה משמעותית לקבל שירותים שונים בשבת לעומת תושבי אזורים אחרים בישראל.
ומה קורה בערים שמפעילות תחבורה בשבת?
המדד מצביע גם על קשר בין פעילות תחבורה בשבת לבין היקף הפעילות העירונית בסוף השבוע.
לפי הנתונים, למעט מבשרת ציון, כל הרשויות האחרות החברות במיזם "נעים בשבת" – במרכז, בגוש דן ובשרון – מקיימות פעילות תרבות, ספורט ומסחר בשבת.
הציון המשוקלל הממוצע של הערים החברות במיזם עומד על 5.2 מתוך 6 נקודות, לעומת 2.2 נקודות בממוצע בערים שאינן חברות במיזם התחבורה בשבת.
מי בצמרת ומי בתחתית?
ברמה הארצית, חמש ערים קיבלו אפס נקודות בקטגוריית החופש בשבת: אופקים, בית שמש, נתיבות, צפת ושדרות – כולן עם השבתה מלאה של פעילות השבת לפי מדד העמותה.
בצמרת נמצאות גבעתיים, הרצליה, רמת השרון ותל אביב־יפו, שקיבלו את מלוא הנקודות.
ערים נוספות שקיבלו 5 נקודות הן אילת, הוד השרון, חיפה, כפר סבא, מודיעין־מכבים־רעות, קריית אונו, קריית מוצקין, רמת גן ורעננה.
ירושלים, כאמור, נמצאת בקבוצת הערים שקיבלו 3 נקודות במדד השבת.
בסך הכול, לפי נתוני העמותה, 13 ערים קיבלו ציון של שבת חופשית עם 5–6 נקודות, 31 ערים קיבלו ציון בינוני של 2–4 נקודות, ו־16 ערים קיבלו ציון נמוך במיוחד של 0–1 נקודות. 78 אחוזים מהערים שנמדדו קיבלו ציונים נמוכים או בינוניים בלבד.
"ירושלים יכולה וצריכה לעשות הרבה יותר"
בעמותת "ישראל חופשית" מותחים ביקורת על מצבה של ירושלים במדד ומדגישים כי דווקא מעמדה כבירת ישראל וכעיר הגדולה והמגוונת במדינה מחייב, לטענתם, הרחבה של חופש הבחירה לתושביה.
לדברי העמותה, השיפור שנרשם השנה נובע בעיקר מהתחזקות הפלורליזם הדתי ומפתיחת קבוצת איגי בעיר, אך במקביל נותרו שורה של פערים משמעותיים.
בעמותה מציינים כי ירושלים אינה מאפשרת תחבורה ציבורית בשבת במערב העיר, מקיימת אירועים רבים בהפרדה מגדרית, וממשיכה שלא לאפשר לתושביה קבורה אזרחית.
המדד מציב אפוא את ירושלים במקום מורכב: עיר שבה קיימים מסחר, תרבות ומסעדות גם בשבת, לצד התפתחויות בתחום הפלורליזם הדתי – אך גם מגבלות משמעותיות בתחבורה, בקבורה, באירועים ובהיבטים נוספים של חופש הבחירה.
הנתונים המלאים והשוואות בין ירושלים לערים אחרות זמינים באתר מדד החופש העירוני של "ישראל חופשית".
תגובות