בתורה שלנו מופיעים הפסוקים "לא תשנא את אחיך בלבבך" ו"ואהבת לרעך כמוך".
ובכל זאת, למרות מצוות עשה ומצוות אל תעשה ברורות, בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם.
שנאת חינם נושאת את הלהבות ההרסניות שבולעות לא רק את יסודות ההרמוניה והאחדות, אלא גם את עצם המהות של החברה הישראלית והעם היהודי.
כניסת הצום – רביעי, 26.7, 19:39
צאת הצום – חמישי, 27.7, 20:09
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
לא פשוט להיות אזרח בישראל בתקופה האחרונה.
המחלוקות, תפיסות העולם השונות, העובדה שכל אחד מהצדדים בטוח שהאמת האחת והאובייקטיבית נמצאת אצלו – גוררים את כולנו ללופ בלתי נגמר, לאש בוערת שבכל רגע נתון משהו, או מישהו מלבה ומחזק אותה.
לופ של שנאת האחר, של חוסר כבוד, של חוסר סבלנות, של ביטול האחר, ביטול דעותיו, השקפותיו, והגרוע מכל – חוסר רגישות לכאביו של האחר.
אנחנו עם מיוחד.
עם הרבה מאוד מעלות, עם הרבה רוח, עם הרבה תקווה והרבה אמונה. זה קיים אצל כולנו בלי קשר להאם בן אדם הוא דתי ומאמין או שלא.
אנחנו גם עם שידע ויודע מלחמות, שחי בתחושה מתמדת של נרדפות שמגובה בהיסטוריה קשה וכואבת – היסטוריה שהתעצבה בעיקר מהיכולת שלנו להתאחד ולעמוד כאגרוף אחד כנגד כל האיומים, ואם לא היה כך – היא ככל הנראה הייתה מתעצבת בצורה אחרת.
ההיסטוריה שלנו כוננה את העתיד שלנו.
האחדות ותחושת השייכות שלנו חיזקו אותנו כנגד כל הסיכויים.
והיום, בימים נוראים אלה, אני מוטרד.
גובה הלהבות לא מצליח לרדת, מדד השנאה נוסק לשמיים, ערוצי התקשורת ממלאים אותנו בשנאה, בקוטביות, לפעמים נראה שיש רק מעט יחידי סגולה שעוד רואים את הטוב ומעיזים להפיץ אותו.
הרחובות בוערים, נראה שבעוד רגע משכן הכנסת יהפוך מהמקום המכובד במדינה, לזירת קרבות מחתרתית ואפורה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מצד אחד אנשים שמרגישים שגונבים להם את המדינה, מצד שני אנשים שמרגישים שזאת ההזדמנות הכי גדולה בחיים שלהם לתקן עוולות ולהטות את כף המאזניים לטובתם.
אבל איפה אתם?
אתם כן. אלה שיושבים בבית ומוטרדים כמוני, אתם שהדבר שהכי קשה להם בכל הטירוף הזה היא שינאת החינם וההרגשה שביום שאחרי כבר לא יהיה פה אותו דבר.
אתם, מאות אלפי האנשים שבוחרים לא לקחת צד, שמצליחים להיות קשובים לכאבים של שני הצדדים, שלא מוכנים לתת יד לשנאה ולמלחמת אחים.
אתם, אתם הרוב. הרוב השקט.
הרוב שלא יוצא לרחובות, שלא מקניט ומקלל ברשתות החברתיות, שלא חודל קשרים עם אנשים בגלל דעותיהם,
אתם התקווה.
אתם צריכים לחדול את השקט שלכם.
לצאת מאזור הנוחות ולהפיץ אהבה. אהבת חינם.
להזכיר לכל הצדדים, למשפחה ולחברים שלכם שאם מישהו ינצח במערכה – כולנו, פשוט כולנו נפסיד את במלחמה.
השנה כמו בכל שנה, אצום את צום תשעה באב שיכול עוד כמה שעות.
אבל השנה הוא יהיה קצת אחרת. אתאבל על העבר, אתענה על ההווה ואתפלל על העתיד.
השנה, זהו #צום_לאומי
ואני מזמין את כולכם, מימין ומשמאל,
ובעיקר אתכם, הרוב השקט – תתחברו לימים האלה, תעמיקו בכל הלב ביום שבא עלינו היום וצאו והפיצו אהבה.
זאת הדרך התמימה, הכנה, הישימה והנכונה ביותר לצאת מהמשבר הזה.
