האחריות לטבח ה-7 באוקטובר ברורה גם בלי וועדת חקירה. האחריות המרכזית והעיקרית נופלת על ה"ראש", זה אשר האביס את המפלצת שארבה מעבר לגדר ולרגע לא הסתירה את כוונתה לתקוף, גם יישובים וגם בסיסים.
באמצעות סכומי העתק שראש הממשלה אפשר את העברתם "קש מאני" לידי מפקדי הארגון עצמו, שכר החמאס את שכירי החרב הרעבים ללחם וכפה עליהם להיות "שהידים", כמו גם את שירותיהם של פועלי בנייה שחפרו את המנהרות, אותן דיפנו במלט שסופק על ידי מדינת ישראל. את ההתרעות שאין ספק שקיבל מאת גורמי מודיעין וצבא, דחה בביטול ובתואנת שווא שכסף זה "מקנה שקט".
כדרכו בקודש, נתניהו "הפיל את התיק" על זרועות הביטחון בטענה ש"לא העירו אותו". תמהני מה בדיוק היה עושה אם "היו מעירים אותו"?
האמת היא שהם היו "ישנים" ממילא. עובדה היא שכאשר התעוררו, הם עצמם לא הפנימו את חומרת ההתרעות ולא עשו דברים ש"כל ילד" היה עושה. גם אם נתניהו היה אומר להם כך, הם חייבים היו לפעול בהתאם להערכת מצב נכונה ונוכח אותן התרעות. מקסימום היתה זו התרעת שווא.
כל אחד מראשי זרועות הביטחון הרכין ראש בבושת פנים וביקש סליחה. מדובר באנשים ערכיים, שהיו יכולים להפנות אצבע מאשימה לזה שהרדים אותם, אך עדיין נטלו אחריות מלאה לכישלונם. גם לא צריך לפטר אף אחד מהם. כל אחד מהם יודע שהוא לא יכול להרשות לעצמו להישאר בתפקידו. להבדיל מנתניהו, איש מהם לא "נאחז בקרנות המזבח".
למרות כל זה נדרשת ועדת חקירה, גם כדי לקבוע אחריות של כל אחד באופן שיצטרך לשלם כל מחיר, לפחות מפאת רשלנותו וגם כדי להפיק לקחים לעתיד. אלא שזו צריכה להיות כזו שלא תקשור בפומבי את טובי בנינו לעמוד הקלון. מתחייב שחלקים רגישים בה יהיו חסויים מפני כלל הציבור, כמו גם מזה שבאמת "מוטט" הלוא הוא החמאס הנבזה, זה שאי אפשר שלא לראות כיצד הוא ממשיך ו"צוחק לנו בפנים", אוי לבושה.
בתוך אלה גם רונן בר, זה שלמרות תרומתו האדירה למען ביטחון ישראל, ולמרות שחלקו המסתמן הוא יחסית קל משל האחרים (לא היה לו מידע ולא תמיד ניתן להאשים אותו על כך), נטל אחריות והודיע שיתפטר. אלא שבין זה לבין האשמתו הנבזית בכך שידע על הפלישה כמה שעות לפני שהתרחשה – ו"החריש", מפרידות תהומות. ככל שרונן בר לא יגיש מייד תביעת לשון הרע נגד נתניהו, אז יצטרך זה "להתקפל" ולהתחנן כדי שלא ישלם את הכסף שהוא כל כך אוהב – הרי הוא משול למי שמודה בשתיקה. הוא חייב את זה, לא רק לעצמו, אלא גם לנו.
עיתוי פיטוריו של בר לא מקרי. אחרי שנתניהו חזר ושיבח את פועלו במהלך המלחמה, ואחרי שהתברר שרק תודות לו התאפשר שלב א' של החזרת החטופים האחרונה (ולא בהכרח בזכות טרמפ ו-וויטקוף), הבין נתניהו שרונן בר מסוכן מאוד לו עצמו – לא לביטחון המדינה. נתניהו "מ-פ-ח-ד".
עו"ד קובי קמר. www.kamarlaw.co.il
רוצים להישאר מעודכנים?
הפחד שיתק אותו כאשר נחשף לתחקיר שהוכן על ידי השב"כ לאירועי ה-7 באוקטובר, אשר רק חלקו פורסם, וממנו משתקפת אחריותו הנוראה לאסון. הפחד גבר בהרבה כאשר ראש השב"כ מנהל (יחד עם המשטרה) את החקירות של אנשי לשכתו. בכלל זה החשד שלנתניהו היה אינטרס משלו בהעברת הכספים לחמאס (לא בכדי נסוג מהתביעה נגד בוגי יעלון שלפחות רימז על כך) וכן בחשד הנוגע לכספים שקיבלו עובדי לשכתו מאת קטאר. איש לא מאמין שנתניהו לא יודע מה קורה בלשכתו והחשד הוא שהוא גם "סידר להם" את הכספים, אלה שלא שולמו לפלדשטיין למרות שבפועל עבד בלשכתו כאשר לא עבר את התחקיר הביטחוני.
אז – ורק אז – נזכר נתניהו שצריך לפטר את רונן בר. פעילותו האמיצה ונטולת הפנים של רונן בר, הוכיחה לנתניהו זה שרונן נאמן לממלכה ולא למלך. נתניהו מבין היטב שרונן בר קורץ מחומר אחר, וכי זה יעמוד על חשיפת מלוא האמת, ובכללה גם חשיפת חלקו הנוראי של נתניהו בטבח שאירע, כמו גם חשיפת קשרים נוספים שלו עם קטאר.
על בסיס זה, צודקים העותרים בטענה לפיה הפיטורין נעשו שלא משיקולים ענייניים, אלא כדי לטרפד חקירות וגילוי מלוא האמת, זו שגם תסתום את הפיות של מכונת הרעל ו"חובבי" נתניהו שמעדיפים לטמון את הראש באדמה ובלבד שלא יצטרכו להגיד ש"יצאו פראיירים".
אמנם בג"ץ הקפיא זמנית את הפיטורין, אך אין זה מעיד בהכרח על התוצאה הצפויה בעתירה. מעבר לעובדה שלממשלה יש סמכות לפטר את ראש השב"כ, הקושי שיתעורר אצל השופטים, בין אם הם "שמאלנים" או "ימניים" (והדעת נותנת שדעתו האידיאולוגית של שופט לא תשפיע), הוא, שהשניים לא רק "לא סובלים אחד את השני", אלא לא יכולים באמת לשבת זה עם זה, דבר שיש בו כדי לפגוע במטרה החשובה ביותר – ביטחון מדינת ישראל.
על בסיס זה, ולמרות התסכול העצום מהדרך של נתניהו לסלק מדרכו כל מי שעלול לחשוף אמת נוראה מבחינתו, נראה שלא יהיה מנוס מלדחות בכל זאת את העתירות.
בנוסף, ההנחה של בג"ץ תהיה, שכל מי שיתמנה כראש השב"כ חייב לבוא משורותיו. קשה להעלות על הדעת שיימצא אחד מהם שיסכים להיות "כפיף" של "הוד רוממותו".
עדיין, כדי לוודא שמדובר במינוי ראוי, מצופה מבג"ץ להקפיא את העתירה ולדרוש מנתניהו, להודיע מבעוד מועד מי הוא המועמד. ככל שהממונה יהיה אדם המקובל על העותרים, ובתנאי לחפיפה של לפחות חודש ימים בין השניים, מן הסתם גם העותרים ימחקו את עתירתם.
בנוסף, אם בכל זאת יתברר אחר כך שאותו ממונה יפעל באופן שמעורר חשד שהוא עלול "לשרת את המלך ולא את הממלכה", יוגשו מייד עתירות לביטול מינויו.
- הכותב הוא מומחה למשפט פלילי מירושלים
אמיגו
הסולטן נתניאיפ ארדואניהו וכל עדת סריסיו המסורסים: זמנכם עבר!
אזרח
אבל אם מסתכלים לדוגמה על המפכ"ל, יש חשד ברור שהוא ועוד רבים במשטרה עובדים עבור בן גביר ולא עבור הציבור. ועדיין המינוי שלהם לא נפסל, ואין לנו מה לעשות עם זה. השב"כ זה יהיה עוד הרבה יותר קשה להוכיח שראש השב"כ פועל עבור פוליטיקאים ולא עבור הציבור
משפטן
תגיד אתה אמיתי? התיקים של ביבי זה בדיחה כפי שאתה יודע בודאי.אדם שמתקרב לגיל 80 ויכול לסיים כנשיא בלי לעשות כלום כמו הרצוג , מונע אך ורק מתוך אחריות לביטחון המדינה.
דבר שהשמאל לא מכיר והראייה שגם שעם ישראל מנצח השמאל מוכן לצאת לרחובות על ראש שב"כ כושל ויועצת משפטית שנחשבת ברמה הכי נמוכה שמשרד המשפטים קיבל מיום הקמתו.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ל״משפטן״ היקר, שמשום מה לא מזדהה.
למה ?
אני לא נוהג להגיב לתגובות, אבל מה שאני יודע שונה לגמרי ממה שאתה חושב שאתה יודע.
אתה לא ״יודע״.
אתה מדבר מתמיכתך העיוורת באדם זה.
כשתרצה לדעת באמת – אפנה אותך למקורות יידע מהימנים.
יום טוב !