דעה | בחסות העירייה – תושבים נגד תושבים

בעוד עיריית ירושלים תקועה אי שם במאה ה-20 – ערים אחרות בישראל ובעולם כולו צועדות להליכתיות.

בירושלים (ובכלל), ואין חולק על כך, יש יותר מדי מכוניות ומעט מדי מקומות חניה. יש שתי גישות לפתור את הבעיה: גישה אחת היא לתת לרכבים כל פיסת שטח ציבורי איכותי לרבות מדרכות, חורשות ועוד. הגישה הזאת שמה את הרכב במרכז ואת הולך הרגל והתחבורה ציבורית בשוליים. זאת הגישה שרווחה עד לפני כ 30 שנה בעולם ובישראל. הגישה הזאת יצרה קטסטרופה סביבתית, חברתית ובריאותית, וגבתה חיים רבים של הולכי רגל שנאלצו ללכת על הכביש.

הגישה השנייה היא לנהל את החניה, קרי, להבין שזכות לחניה אינה ירדה מהר סיני. קרי, להפחית את תקן החניה לתושב, לעודד את התושבים לזנוח את הרכב לטובת הליכה ותחבורה ציבורית, ובעיקר לאכוף את איסור החניה על מדרכות. זאת הגישה הרווחת היום בכל הערים שאנו רוצים להידמות אליהן כמו למשל ברצלונה, לונדון פריז ועוד.

גישה זו מחייבת פוליטיקאים להיות אמיצים, להחליף דיסקט, ולהגן על המתניידים במרחב הציבורי ללא רכב – על אלו שרוצים וצריכים להגיע ברגל או בתחבורה ציבורית לקופת חולים. ראו תמונה טיפוסית של קופת חולים מקור ברוך. במקום להגן על המדרכה ועל הולכי הרגל – העירייה נותנת לגיטימציה לבעלי הרכבים לעבור על החוק, כשהיא מסרבת להתקין עמודי חסימה על המדרכה.

כניסה לקופת חולים מקור ברוך (צילום: ברחובות שלנו)

כיום מתחולל בעיר מאבק סוער. תושבים מרחביה ומקרית שמואל פתחו במאבק, פתחו עצומה והם מנסים לחזק את הגישה הראשונה – של חניה לכל דורש ובכל מקום. הם דורשים מהעירייה לבטל דוחות שניתנו בשל חניה אסורה על מדרכה ולהתיר עבירות מסכנות חיים שגורמות לילדים, לקשישים, להורים עם עגלות ולכל אחד ואחת ללכת על הכביש תוך סכנת חייהם. כל זה על רקע של שנת 2025, שבה נהרגו מעל 450 בני אדם בתאונות דרכים, חלק לא מבוטל מהם הולכי רגל.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

התושבים שרוצים שהמדרכה תהפוך לעוד מקום חניה אינם אשמים. הם חשים את הרוח במסדרונות כיכר ספרא, ויודעים שכאשר אין כללים ברורים ומדיניות אחידה – הכול אפשרי.

כיצד זה יתכן שבעיריית ירושלים במקום לבחור באור, ממשיכים לבחור בחושך? במקום להעביר מסר ברור, שירושלים תהיה עיר להולכי רגל, העירייה בוחרת להשאיר את המצב כקדמותו, ו/או להתחבא מאחורי המינהלים הקהילתיים, בטענה שהם אלו שלא רוצים אכיפה והם אלו שבעצם מונעים הליכתיות. במקום לקבוע סטנדרט לשיפוץ מדרכות להולכי רגל, העירייה מקדמת מדרכות חדשות עם רכבים עליהם -כפי שקורה למשל בימים אלו ברחוב נרקיס, שנמצא בדיונים על שיפוץ הרחוב. במקום לנהל את החניה, העירייה מקדמת בכל פעם חניה על המדרכות ומבטלת נתיבי תחבורה ציבורית.

אנחנו קוראים למשה ליאון להנהיג ולהכתיב מדיניות אחרת עם ראייה למאה ה-21: להפוך את ירושלים לעיר של הליכתיות.

אפשר להתחיל לקדם הליכתיות בכך שיום בשבוע ראש העיר והסגנים שלו יגיעו לעבודה ברגל. רק כך הם יפנימו את המצוקה של הולכי הרגל במרחב הציבורי בעיר.