סקר מעודכן שערך עיתון כלכליסט קובע ש- 65% ממשקי הבית יתקשו לגייס 8,000 ₪, אם יזדקקו לסכום זה באופן מידי. הסקר משקף החמרה לעומת סקר דומה משנת 2014. הצד השני של אותו מטבע הם אלפי המשפחות והעצמאים שעומדים בפני קריסה כלכלית, פחות מחודשיים מפרוץ משבר הקורונה. נתונים רבים נוספים מראים שקיימת בעיה קשה בהתנהלות הפיננסית של משקי הבית בישראל ונראה שהמשבר של 2008/9 והמחאה החברתית של תחילת העשור הקודם לא הביאו לשיפור בהתנהלות. רבים נושאים כיום את עיניהם אל הממשלה בתקווה לעזרה, ובצדק. לטעמי, ואף חשוב יותר מעזרה חיצונית, משפחות רבות נדרשות לחשבון נפש פנימי נוקב בכל הקשור להתנהלותן הפיננסית.
אביגדור שורצשטיין, יועץ ומאמן מוסמך לכלכלת המשפחה (צילום: דניאל שורצשטיין)
להלן ארבע שאלות מרכזיות, שאני ממליץ לכל אחד לתת עליהן תשובה כנה לעצמו בעת הזו:
האם אני מחובר למספרים של כלכלת המשפחה שלי?
האם יש לי תשובה לשאלות כמו: כמה כסף אנחנו מוציאים מדי חודש? בכמה מסתכמות ההוצאות הקבועות המשפחתיות (משכנתא, חשמל, מוסדות חינוך, ארנונה וכו'), ומה שיעורן מההכנסה המשפחתית הפנויה? כמה כסף המשפחה מפנה לחיסכון מדי חודש? מהי מצבת ההלוואות המשפחתית, ומהם שיעורי הריבית בכל הלוואה?
האם אני מנהל או מנוהל?
היכן אני נמצא על הטווח שבין שליטה מלאה בכלכלת המשפחה, לבין מצב תגובתי וכיבוי שריפות על בסיס קבוע? האם אני עסוק כל הזמן בשאלה איך לגמור את החודש ומהיכן להשיג מימון כדי לא לחרוג מהמסגרת? האם אנחנו מקבלים החלטות כלכליות באופן מושכל, או על סמך אינטואיציות ותגובות רגשיות בלבד? האם מתקיים במשפחה תהליך משותף של קבלת החלטות, או שכל החלטה כרוכה בוויכוחים ומריבות עם בני הבית האחרים?
האם אני מתוכנן או ספונטני?
בכל הקשור להחלטות כלכליות בכלל והחלטות לגבי קנייה בפרט, כל אחד מאיתנו נמצא בנקודה כלשהי על הגרף שבין המתוכנן לבין האימפולסיבי, שפועל בגחמה רגעית. ככל שנימצא קרובים לצד המתוכנן, סביר שמצבנו הכלכלי ייטב. תכנון כלכלי עונה על שאלות כגון אלה: האם חסכנו ליום סגריר? האם יש לנו ביטוחים שיבטיחו פיצוי כלכלי במקרים של קטסטרופות (בריאות, רכוש וכו')? האם אנו חוסכים לאירועים משפחתיים? האם הפנסיה הצפויה לנו תאפשר לנו לשמור על רמת החיים לה הורגלנו אחרי שנפרוש מעבודה? האם ההוצאות השוטפות שלנו משרתות את הערכים החשובים לנו באמת?
האם יכולתי להגיע למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יותר?
האם יכולתי לצבור מספיק משאבים כדי לצלוח את משבר הקורונה? האם סדרי עדיפות אחרים היו יכולים לקרב אותי לביטחון כלכלי? האם יכולתי לפעול להגדלת ההכנסה המשפחתית ? האם פניתי לפתרון הקל ולקחתי הלוואות, במקום להתמודד עם מבנה ההוצאות המשפחתי?
אם את/אתה לא מרוצה מהתשובות, או מחלקן – זה הזמן לשינוי. כל שינוי הוא תהליך שמתחיל בהחלטה. דווקא עכשיו הוא זמן מעולה לקבל החלטה כזו. מדוע? כי משבר הקורונה באופן פרדוקסלי מייצר לנו תנאים נוחים לתהליך של שינוי. אמנה שתי נקודות מרכזיות בהקשר זה:
- תהליך של שינוי מחייב שינויים באמונות ובהרגלים. משבר הקורונה והשינוי באורחות החיים כופים כבר שינויים בהרגלים רבים. אפשר לבשל בבית ולא לאכול בחוץ, אפשר לבלות עם המשפחה ולהעסיק את הילדים גם ללא בילוי בקניונים ובאטרקציות יקרות, החיים נמשכים כרגיל גם אם לא קנינו החודש בגד חדש, או גאדג'ט חדש. המציאות מוכיחה לנו שאין שינויים בלתי אפשריים.
- תהליך של שינוי כלכלי מחייב הקצאת זמן, ולא פחות חשוב מחויבות ופניות נפשית. ניתן ורצוי לנצל את פסק הזמן מהמרוץ המטורף של החיים שנכפה עלינו, ולהתמקד בתהליך משמעותי של שינוי כלכלי. זוהי הזדמנות שחבל לפספס.
לסיכום, משבר הקורונה מרע את מצבן של משפחות רבות. עם זאת, ניתן לנצל את הטלטלה שהוא גורם ולמנף אותה לשינוי אמיתי. התשובות לשאלות שהעליתי יתנו לכם כיוון לגבי השינויים שאתם נדרשים לעשות. וכבר אמרו חכמים – אם נמשיך לעשות אותם דברים, נקבל אותן תוצאות. כדי לקבל תוצאות כלכליות אחרות – נדרש לשנות הרגלים ולפעמים גם אמונות. השלב הראשון הוא להחליט ולהתחיל לפעול.
אפשר להניע את התהליך לבד, ולהיעזר בכלים רבים שנמצאים גם ברשת. אפשר לפנות לעמותות רלבנטיות ואפשר לפנות ליועצים לכלכלת משפחה שאמונים על תהליכים אלו. כאמור, הכי חשוב – להתחיל עכשיו.
הכותב: אביגדור שורצשטיין, יועץ ומאמן מוסמך לכלכלת המשפחה
טלפון: 052-2284694
מייל: [email protected]
אתר: "חוסן למשפחה" – http://www.homeeconomy.co.il/
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
