כולם אוהבים את עידן ורד. האוהדים מעריצים אותו, היריבים מכבדים אותו, העיתונאים מעריכים אותו. גם אני. הוא רכש את המוניטין הזה בכבוד, בזכות אופי שלא פוגשים כל יום, צניעות, פשטות, חיוך ועיניים שגורמות לך להתאהב, אבל בעיקר בזכות הרבה רגעי קסם שפיזר על המגרש.
אבל עם כל הסימפטיה והאהבה, עידן ורד מסיים חוזה וזו העת לזמן אותו לשיחה בארבע עיניים, ולהודות לו על כל מה שנתן לבית״ר, כי מקצועית – אין לו מקום בהרכב בית״ר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
חשוב לי לציין, ורד לא הבעיה היחידה של בית״ר, הוא רק אחת מיני רבות. הוא עוד חלק במכונה שלא עובד.
אבל דווקא בגלל שהפך לפנים של בית"ר, ורד צריך לפנות את מקומו – כי אין דבר שהמועדון הזה צריך יותר מאשר טיפול פנים עמוק ויסודי. ורד זה האיש שאף אחד, אף פעם, לא אמר עליו שהוא לא מחויב, לא רציני, ישראלי טיפוסי, פוזאיסט או אגואיסט. ההיפך הוא הנכון.
ורד הוא בן למשפחה מבוססת והיו לו את כל הנסיבות המקלות להפוך לעוד ילד שמנת, אבל הוא התחיל מלמטה, עבד קשה, ובכוחות עצמו ובעיקר בזכות הכישרון שתמיד היה שם, הצליח בזכות עצמו.
הוא עוד יכול לתרום הרבה לכמה מקבוצות ליגת העל – אך כשמדובר בבית״ר אני חש מעין תחושה של מיצוי. ורד תמיד נתן את כולו על המגרש, וגם עכשיו הוא רעב להוכיח, מלא תשוקה ורצון, אבל הבעיה היא אחרת: דברים שהלכו לו בקלות בעבר, המעברים החדים, המהלכים המוכרים שלו על שטח קטן, האחד על אחד, מהלכי האקסטרא שלו, לא עובדים לו עכשיו.
בית״ר תצטרך למצוא את המקום להיפרד בכבוד ולהוקיר תודה באמת לשחקן הכי מזוהה עמה בעשור האחרון, שתמיד נתן את גופו עבור הקבוצה.
ורד הוא גם השריד האחרון מהתואר האמיתי האחרון ב2008-, ואולי אין ברירה, עם כל הסימבוליקה, לסגור את הפרק הזה.
כמה ציפינו, וקיווינו וניסינו, אבל זה לא זה. עידן ורד לא חזר להיות אותו השחקן ההוא מהעונה וחצי ההיא, גם בית״ר לא. כנראה שבאמת מדובר בעידן אחר.
אפשר לראות את הירידה ההדרגתית שלו משנה לשנה גם בטבלת הכיבושים: בעונת 16/17, עונת השיא שלו – כבש 11 שערים. ב17/18 הוא ירד ל-6 שערים. בעונת 18/19 העמיד את המספר 5 בטבלת הכיבושים. ובעונת 19/20, ירד ל-3 שערים. בעונה האחרונה הוא כבר כבש 2 שערים. מה שגורם לי לתהות – כמה יכבוש אם יישאר בבית״ר? אתם יכולים להשלים בעצמכם.
ורד היה זה שאמור להוביל את מועדון נעוריו להצלחות, הוא היה שם כל הזמן, הקברניט, הקפטן.
לזכותו ייאמר שהוא לעולם לא ברח מאחריות. הוא ניסה, ונכשל. פרידה מוורד, תאפשר לאביאל זרגרי להיכנס לוואקום, ולהתמנות לקפטן הקבוצה, המנהיג הבא של בית״ר ירושלים.
אייאקס כבר עשתה את זה לפני שנתיים כשנתנה את סרט הקפטן שלה למתיאס דה ליכט, ילד מקומי בן 18. גם זרגרי למרות גילו הצעיר יכול.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
