בית”ר שיחקה שלושה משחקי אימון ועוד שלושה משחקי גביע הטוטו ועדיין אין גול באופק. הבעיות אותן בעיות: המגנים לא תורמים התקפית, הקשרים לא משחקים לעומק והחלוצים – טוב, הם לא בדיוק חלוצים. מרגיש לי שכל קבוצה עושה את החושבים שלה מעונה לעונה, אפילו הפועל תל אביב שהיו במצב חמור מאיתנו מראים גרף שיפור מהעונה החולפת. רק בית”ר הולכת לים באפריל ועד אוגוסט אפילו לא מתחילה לחשוב על בניית קבוצה. איך זה הגיוני שאנחנו שבועיים לפני פתיחת הליגה ויש בקושי סגל שמסוגל לשרוד משחק בגביע הטוטו?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ראיונות בכלי התקשורת, המצאת המושג “מנוי” מחדש, ריבים עם אוהדים, פוסטים בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, עוד ראיונות לכלי תקשורת ומלחמת גרסאות מול ברצלונה בנוגע לביטול משחק הידידות – נדמה שכל הרשימה הנ”ל קצת יותר מעניינת את משה חוגג מניסיון לקדם פה קבוצת כדורגל שבמקרה הוא הבעלים שלה. בתור אוהד בית”ר שבע ולמוד אכזבות היה לי ברור שיש אינטרס מאחורי בן אדם שקונה את קבוצתי ומשקיע בה כספים. הייתי בטוח שחוגג יעשה לנו “אלונה ברקת”: יהיה איתנו עשור, יקח כמה תארים ואז יקפוץ לפוליטיקה. אני חייב להגיד שאילו היה עושה זאת כך, יש מצב סביר שהייתי גומל לו בקול שלי “בתמורה” לאיזה תואר לאהבת חיי.
כנראה שלחוגג אין את הכסף של משפחת ברקת וכנראה גם הוא הבין שכדי להגיע לאן שהוא רוצה (דרך בית”ר כמובן) הוא יצטרך להשקיע כמה עשרות מיליוני שקלים יותר ממה שציפה. אני אעלה פה תיאוריה שדנתי עליה עם עוד מספר חברים: נדמה לי שחוגג מיצה את הקבוצה ורוצה לעזוב. מצד שני, הוא לא רוצה ללכת אחרי שנות שפל מקצועיות ועם תווית של אחד שלא הצליח בלשון המעטה על המצח. חשובה לו התמיכה התקשורתית, בין אם זה בגלל שמה שעושה לו טוב (יתכן מאוד, כי חוץ מהמקומון של הישיבה התיכונית חורב הוא התראיין לכל כלי תקשורת שקיים בערך) או בגלל שזה מה שישרת אותו בצעד הבא שלו אחרי בית”ר (פוליטיקה?). לכן, חשוב לו להמשיך ולהראות שהוא נלחם בגזענות. כולם יודעים שמי שנאבק בגרעין האוהדים הגזעני של בית”ר זוכה לתמיכה תקשורתית. יש לי תחושה שחוגג מחפש את הסיבה לעזוב ועושה הכל כדי להגיע לשם. אולי התיאוריה הזאת לא הכי סבירה, אבל היא לבטח יותר סבירה מהתנהגות של חוגג בזמן האחרון שגרמה לרוב המוחלט של הקהל (ואף למתנגדי לה פמיליה) למאוס בו.
קטונתי מלבקר את אלי אוחנה, אחד השחקנים הכי גדולים של בית”ר לאורך ההיסטוריה. הוא השחקן שהפך את בית”ר לקבוצה גדולה ושחזר מאירופה לליגה השנייה כדי להעלות אותנו ליגה ולקחת אליפות.
ולכן קשה לי לבקר אותו מקצועית. האמת? הכי כואב לי עליו. אלי היקר, הבית מתפורר לנו בין הידיים, אתה היחיד שיכול לאחד ולעשות סולחה בין כולם. צא ודבר איתנו, אל תסתגר לך שם במגדל השן. אנחנו צריכים אותך.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
